מניסיוננו בעבודה המידענית ובניהול תכנים ובמחקר ריכזנו כאן בסקירה הנוכחית מידע מועיל על כמה תוספים בדפדפן כרום (Chrome) שיכולים להקל על העבודה השוטפת והיעילות (עמי סלנט).

המאגר של Capterra ממויין על פי קטגוריות (מעל 400 קטגוריות!), כאשר בכל קטגוריה מוגדרת יש רשימה מפורטת ובה תיאור של התוכנה/יישום מתוקשב וגם דירוג עפ"י חוות דעת (review של משתמשים). ניתן ללמוד רבות על התוכנות/יישומים מתוקשבים הקיימים בתחום מקצועי מסוים באמצעות הרשימה השיטתית המאוגדת באחת מקטגוריית הנושאים במאגר Capterra. הדירוג ע"י חברת Capterra, הנחשבת כסמכות מקצועית לדירוג תוכנות בנושאים שונים, יכול להקל רבות על מידענים או מנהלי תוכן המבקשים לראות ולגבש חלופות ליישומים מתוקשבים בעולם ולקבלת הערכה של משתמשים לגבי התוכנה או היישום המתוקשב (עמי סלנט).

קורסים מקוונים פתוחים הופכים לרווחים יותר ברמה המקומית ולמטרות פיתוח מקצועי. תכנון והפקת יחידת הוראה מתאימה בשילוב כלים מקוונים יכול לקדם אינטראקציית לומד בסביבות מקוונות. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את אינטראקציית הלומדים ואת התפיסות שלהם לגבי נוכחות הוראה, נוכחות חברתית ונוכחות קוגניטיבית בקורס מקוון פתוח המוצע עבור פיתוח מקצועי בשלוש אוניברסיטאות שבדיות, תוך שימוש במסגרת קהילת החקר. הקורס היה פתוח לכולם וללא תשלום, ומשך משתתפים מכל העולם. כדי להבין את האינטראקציות המקוונות של הקורס, שלוש נוכחויות של קהילת חקר הותאמו לשלושה סוגים של אינטראקציה (Mohsen Saadatmand, Lars Uhlin, Maria Hedberg, Maria Kvarnstrom , 2017).

השיפורים האחרונים ביישום המקוון של דייגו (Diigo) לאצירת תכנים וניהול תכנים הופך אותו לכלי מקוון ידידותי מאד המעניק חוויית משתמש משופרת. דייגו הוא כיום אחד הכלים המתוקשבים היעילים ביותר לאיסוף תכנים ולארגונם במתכונת של מאגר מקוון של פריטי מידע. בגרסה של דייגו 6.0 ניתן לארגן עץ-נושאים (knowledge trees). בגרסת דייגו 6.0 ניתן לקטלג רשומה של פריט מידע בצורה הרבה יותר ידידותית וקלה, עם אפשרות שיוך לעץ-נושא נבחר או למאגר ידע קבוצתי. מילות-המפתח (נושאי המיתאר של הפריט) מופיעים בבירור בראש כל רשומה וגם כרשימה בצד ימין. ניתן בקלות להוסיף תקציר לכל רשומה מקוונת. המשמעות היא שניתן להוסיף רובד פרשני (ביאורים) על טקסט דיגיטלי (עמי סלנט).

המאמר מדווח על אופיס 365 לחינוך (Office 365 Education), שירות חינמי המוצע על-ידי מיקרוסופט כדי לסייע לקידום שיתוף הפעולה והשיתופיות של עבודת הכיתה בין מורים לבין תלמידים, כולל אופיס אונליין (Office Online), יאמר (Yammer) ואתרי שייר פוינט (SharePoint).

אפרת מעטוף מדווחת בבלוג שלה על הרשת החינוכית חברתית אדמודו (Edmodo) – "פונקציות מרכזיות: הקצאת משימות (כולל קביעת מועדי הגשה ואפשרות הגשה באיחור) ופעילויות (חידונים ומבדקים שנבנו במערכת), מעקב אחר התקדמות ומתן ציונים; עבודה בקבוצות; ניהול דיונים; ספריית תכנים; ניהול יומן; פלטפורמה משחקית – חלוקת תגים לתלמידים על ביצוע משימות וכד'; אפשרות להתחברות ממכשירים ניידים – IOS | אנדרואיד | Microsoft; הרשמת תלמיד / הורה באמצעות קוד שסופק על ידי המורה" (אפרת מעטוף).

המילה אנציקלופדיה נשמעת לכם משעממת? אל דאגה. כשהכל מקוון וחופשי, אנציקלופדיות יכולות להפוך לזירת אקשן, פרסום דעות קיצוניות ומלחמות אגו סוערות. ככל שענייננו אתר ויקיפדיה העברית, המיזם הוויקיפדי נסמך על קונספט פשוט, לפיו, כל אדם באשר הוא מוזמן להעלות תכנים לאתר ולייצר בכך מידע. לפיכך, בפועל מהווים ערכי ויקיפדיה בעברית סינתזה של מידע המועלה בידי משתמשים רבים. דרך עיצוב התכנים בוויקיפדיה מושתתת על מדיניות סדורה ואולם נראה, כי בשל היבנות ויקיפדיה על יצירה קולקטיבית, לא אחת מתעוררות מחלוקות באשר לתכנים(עמי סלנט).

בסקירה השימושית של עמי סלנט ניתן ללמוד כיצד ליצור מסמך גוגל דרייב במהירות, ליצור תוכן עניינים מהיר בגוגל דרייב, לשלוח פקס בגוגל דרייב, לערוך קבצי אופיס בגוגל דרייב, לערוך קבצי גוגל דרייב באופיס ועוד… (עמי סלנט).

כאשר מדברים על מאגרי מידע מועילים בתחום ניהול התוכן או המידענות, צריך למנות בראש הרשימה את ספריית התוספים של וורדפרס. לוורדפרס ארכיטקטורת תוספים (WordPress plugins) עשירה המאפשרת למשתמשים ולמפתחים להרחיב את היכולות שלה מעבר ליכולות הבסיסיות. כך לדוגמא, אפשר למצוא תוספים המשפרים את יכולות החיפוש באתר הוורדפרס שלכם (הוספת יכולת של חיפוש מתקדם) או תוסף המסוגל להעשיר את האתר שלכם ביכולות של רשת חברתית (עמי סלנט).

יותר משנתיים אחרי שגוגל הכריזו על היישום לניהול מידע Google Keep הוא הולך ומשתפר מחודש לחודש. Google Keep הופך להיות מסד רשימות מבוסס ענן, שנועד לאפשר למשתמשים לרשום הערות, תזכורות ומחשבות בצורה זמינה ונוחה, בדומה לשירות אחר – Evernote – שהאפליקציה שלו נחשבת לבולטת בתחום. ב-Keep ניתן לא רק לרשום הערות, אלא גם לבנות רשימת "צ'ק ליסט", לכלול תמונות, לבצע מעקב על משימות ולהקליט הודעות קוליות. כל המידע נשמר ב-Google Drive, שירות הענן של גוגל, ומסונכרן לכל המכשירים הניידים של המשתמש (עמי סלנט).

ספרי לימוד הם מרכיב חיוני בהקשרים רבים בהשכלה הגבוהה. המחירים הגדלים והולכים של ספרי הלימוד, יחד עם הגידול בעלויות ההשכלה הגבוהה באופן כללי הובילו מנחים מסוימים להתנסות בהחלפת ספרי הלימוד המסחריים במשאבים לימודיים פתוחים (open educational resources) כתכנית הלימודים העיקרית בכיתתם. מאמר זה משלב את התוצאות של 16 מחקרים הבוחנים (1) את ההשפעה של משאבים לימודיים פתוחים על תוצאות הלמידה של סטודנטים במסגרות להשכלה גבוהה או (2) את התפיסות של סטודנטים ומנחים בקולג'ים לגבי משאבים לימודיים פתוחים (Hilton, John, 2016).

בימים האחרונים הוציאה חברת גוגל את גרסת הפיתוח החדשה של סביבת Google Sites. הגרסה החדשה הוצאה למספר נסיינים מצומצם בארה"ב, בעיקרם מורים ומתאמי תקשוב אזוריים של בתי הספר. הגרסה החדשה עברה מהפך של ממש מבחינה עיצובית והיא מותאמת הרבה יותר טוב למכשירים ניידים (עמי סלנט).

Listly – שיתוף רשימות ברשת. מתאים ליצירת רשימת ספרי מצעד הספרים, רשימת פריטים אהובים וכד' (אפרת מעטוף).

בעוד שתעשיית ההוצאה לאור האקדמית מתפתחת, קיימת צמיחה חסרת תקדים של כתבי עת בגישה חופשית (open access journals). בטכנולוגיה החינוכית לבדה, הכוללת כ-270 כתבי עת קשורים, כמעט שליש מהם מסומנים כחופשיים. אף על פי שכתבי עת בגישה חופשית זוכים לשבח עבור מה שהזמינות שלהם יכולה לתרום לסוגיות של צדק חברתי (צמצמום של חסמי דרישות המינוי), חלקם נמצאים חשודים מבחינת התוכן המצוי בהם ומערערים על הלגיטימיות של הפרסום בהם. במחקר זה, המחברים ביקשו לגלות את דעותיהם של חוקרי טכנולוגיה חינוכית בדבר כתבי עת בגישה חופשית בתחומים שלהם (Ross A. Perkins, Patrick R. Lowenthal. , 2016).

חיפוש מידע הפך בעשור האחרון לפשוט הרבה יותר מאשר במילניום הקודם, בעיקר בזכות מנוע החיפוש של גוגל. אתם יכולים לבחור כל נושא שתרצו, ובמספר הקלקלות לקבל הרים של מידע רלוונטי. אולם, עדיין יש בעיה אחת מרכזית שפוגמת ביעילותו של מנוע החיפוש של גוגל והיא העדר האפשרות לחזור לעמוד/כתבה/סרטון שראינו בעבר בכל רגע שנבחר. חברה ישראלית בשם "42" (רפרנס מהספר "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה") פיתחה תוסף לדפדפן (זמין לכרום ולפיירפוקס) שאמור לפתור בדיוק את הבעיה הזו. התוסף שנקרא Kifi יוצר עבורכם ארכיון מסודר ונוח לשימוש של כל דף שבו ביקרתם ואתם מעוניינים לשמור לשימוש עתידי. כל הדפים השונים יופיעו לכם תחת תגיות שונות שיעזרו לכם להגיע בקלות לדף אותו אתם מחפשים (עמי סלנט).

רותי סלומון מפרסמת סקירה מעניינת העוסקת בפלטפורמות המוּדֶל (Moodle) וה-אֶדֶקְס (EdX): "שתיהן מערכות LMS: מערכות לניהול תהליכי למידה מקוונים. מערכת לניהול למידה מאפשרת רישום של לומדים, מעקב אחר קורסים ומעקב אחר תוצאות למידה של לומדים. שתיהן מבוססות קוד פתוח: המושג קוד פתוח משמש בעולם התוכנה לציון תוכנה שקוד המקור שלה פתוח ונגיש לכל מי שחפץ בו והוא חופשי לשימוש, לצפייה, לעריכת שינויים ולהפצה מחודשת לכל אחד ואחת" (רותי סלומון).

עמי סלנט מפרסם בבלוג החשוב שלו סקירה נוספת העוסקת בכלים שיתופיים לכיתה: "בהמשך לסקירה שפרסמנו לאחרונה על פלטפורמת Kahoot לניהול חידונים מקוונים וסקרים קיבלנו מכמה מורים מנוסים וחדשניים בשטח המלצה חמה לפלטפורמה של Triventy. מתחקיר שערכנו בשדה מצאנו כי אכן יש שימוש יצירתי וחדשני על ידי מורים בישראל בפלטפורמת טריוונטי בכיתות הלימוד, לדוגמא: ליאת פלג, מורה בבית ספר פאול קור בפתח תקוה, מספרת על חוויית השימוש בטריוונטי במסגרת מפגש של קבוצת T.E.A.M – מורים מתנסים בטכנולוגיות חדשניות לפני כולם" (עמי סלנט).

החידוש העיקרי בפלטפורמה של Kahoot הוא מתן אפשרות לצוותים של תלמידים להתמודד בחידון מרובה משתתפים. התוכנה, בגרסה החדשה, מאפשרת בקלות רישום של התמודדות צוות תלמידים מול צוותים בחידון המקוון מרובה המשתתפים. במתכונת כזו, אנחנו מקבלים היערכות חינוכית משמעתית של למידת צוותים באינטרנט והניסיונות המוקדמים של בית התוכנה גילו כי מתכונת זו היא מאד אטרקטיבית לתלמידים המשתתפים בחידון מקוון המדמה משחק מקוון (עמי סלנט).

עמית מירז מדווח בבלוג שלו על חלופה מעניינת לפלטפורמת המוּדֶל הוותיקה: "מודל זו תוכנה שפותחה על ידי Martin Dougiamas בראשית שנות ה-2000. אין ספק שזהו הישג מרשים ואף מדהים ואותו מרטין נרשם כבר בדפי ההיסטוריה, אבל גם מרטין בעצמו אומר שהתוכנה כבר לא מותאמת לתקופה. נכון, יש למעלה מ-60,000 אתרי מודל בעולם. ה-MOODLE למשל שולטת כמעט בכל אוניברסיטה, מכללה וכדומה. אבל, אנחנו כבר מתקרבים לשנת 2017 ומערכות שמבוססות על תפיסות של שנות ה-2000 אינן יכולות להמשיך לשרוד. הסיבה שהן שורדות מאחר והם מוטמעות במערכות כבדות ושמרניות שמעכבות את הקידמה. קחו למשל את המערכת החדשה Cloudschool. מערכת זו מציעה למורה את האפשרות להקים מערך שיעור שמשלב את כל המולטימדיה האפשרית בקלות אדירה. עקומת הלמידה של מערכת שכזאת בערך 4 דקות!!! לעומת עקומת הלמידה של מודל למשל שעומדת על 10 שעות לפחות למורה שיש לו הבנה טכנית" (עמית מירז).