-
תקציר
לאיכותן של המנהיגות הארגונית ומחלקת משאבי האנוש יש קשר ישיר למידת המחויבות של העובדים. מנהלים וראשי מחלקות משאבי אנוש הנוהגים בעובדיהם בצורה מרוחקת, קרה ואינטרסנטית, פוגמים במחויבותם לבית הספר ובתפוקתם בטווח הארוך. התנהלות כזו עלולה להוביל לעזיבת עובדים ומורים ולדשדוש במקום אשר עלולים להכתים את שם הארגון, לגרום לשינויים פרסונליים תכופים ולהוביל למעגל קסמים של גיוס, הכשרת והעסקת עובדים חדשים ובלתי מנוסים.
-
סיכום
המחקר הנוכחי ערך השוואה בין קבלת החלטות של מנהיגי חינוך לבין ממצאי מחקרים ממדעי הלמידה. באמצעות סקירת ספרות נבחנו נקודות המבט השונות, זו של מנהיגי חינוך וזו של מדעי למידה, ביחס לנושאים חשובים בחינוך. ממצאי המחקר הראו שסדרי עדיפויות של מנהיגי חינוך אינם זהים לאלה של חוקרי למידה. מנהיגי חינוך אינם משתמשים באופן עקבי בנתונים ממדעי הלמידה, בשל סיבות שונות, ביניהן ניסוח הבעיה, סדרי עדיפויות, הצורך להיכנס לטריטוריה לא מוכרת של מחקר הלמידה והעדר נגישות טבעית לידע שמייצרים מחקרי הלמידה.
-
תקציר
-
תקציר
-
לינק
המטרה של מחקר זה היא לקבוע כיצד פרופסורים באוניברסיטאות תופסים את המסוגלות להוראה שלהם (teaching efficacy). המחקר עוצב בהתאם למודל הסקר והשתתפו בו 516 פרופסורים מ-19 אוניברסיטאות (10 פרטיות ו-9 לאומיות) במהלך שנת הלימודים האקדמית של 2013-2012. נתוני המחקר נאספו באמצעות סולם מסוגלות להוראה המכיל 6 ממדים ו-28 פריטים. ניתוח הנתונים חשף שחברי סגל תופסים את עצמם כאפקטיביים ביותר בניהול כיתה. הממדים של יחסים בין-אישיים, תכנון קורס, אסטרטגיות הוראה ושימוש בטכנולוגיה צוינו במקומות השני, השלישי, הרביעי והחמישי במונחים של מסוגלות להוראה (Bedir, Gulay, 2017).
-
לינק
ראש החוג ללמידה, הוראה והדרכה (הפקולטה לחינוך) באוניברסיטת חיפה, ד"ר אריה קיזל הוזמן באמצע דצמבר 2016 לשאת את הרצאת הפתיחה בכנס השנתי של תנועת Con-Act שהיא ארגון הגג של חילופי הנוער והצעירים בין גרמניה וישראל (ארגון שנוסד בשנת 2000). ההרצאה ניתנה במסגרת הכנס שנושאו היה Living Diversity והתקיים בעיר ויטנברג שבגרמניה (העיר בה ממוקם המטה של הארגון שהוקם ביוזמת נשיא גרמניה). מדי שנה נוטל הארגון נושא לפעולה והשנה הנושא של Diversity נבחר להיות הנושא המרכזי. בכנס השתתפו ראשי ארגונים גרמנים וישראלים העוסקים בחילופי נוער וצעירים אשר שמו לעצמם למטרה את הפעולה המשותפת של הדור הצעיר בשתי המדינות. ד"ר קיזל שימש ראש הוועדה הישראלית-גרמנית לחקר ספרי לימוד בין השנים 2010 ל-2015 והרצאתו אתגרה את השומעים לדיון ער בשיח הקורבני אשר לדבריו השתרש בשיח בקהילות שונות – אזרחיות ופרופסיונאליות – בישראל (אוניברסיטת חיפה).
-
סיכום
מה זה חינוך להבנה? כדאי לחלק את השאלה הגדולה מאוד לשלוש שאלות גדולות: מהי הבנה; מה ראוי להבין; ואיך מחנכים להבנה. אפשר לקרוא לשאלה הראשונה שאלה מהותית; לשנייה – שאלה ערכית; ולשלישית – שאלה מעשית. אנחנו הרי צריכים לדעת משהו על מהות ההבנה כדי שנוכל לקדם אותה; אנחנו גם צריכים לדעת לאילו תכנים בעלי ערך כדאי לכוון אותה; וכן, אנחנו צריכים לדעת כיצד לקדם ולכוון אותה ביעילות (יורם הרפז).
-
סיכום
פרק זה טוען, כי תנועת המחשבה של "הוראה לשם הבנה" (Teaching for Understanding), הפועלת בעולם ובארץ בעשורים האחרונים, הצליחה לפתח מסגרות הוראה יעילות להבנת התכנים שנלמדים בבתי הספר. עם זאת, תנועה זו נכשלה בכל הקשור לבניית תפיסה חינוכית כוללת שמאפשרת הבנה מעמיקה, מורכבת וביקורתית של העולם ולא התייצבה במרכז מערכת החינוך. לדעת המחבר, הדבר נגרם, לפחות באופן חלקי, בשל כשלים משותפים לרוב הוגי התנועה. הפרק מציע דרכים להתמודד עם כשלים אלה במגמה להביא לחינוך להבנת העולם (אמנון כרמון).
-
סיכום
כאשר מתבוננים במהפכות חינוכיות (או לפחות בנקודות מפנה במחשבת החינוך), אפשר לזהות בהן העמדה בשאלה של ההנחות המטפיזיות של החינוך הנוהג. הבנה, ידיעה, חשיבה, למידה, תודעה ומושגים נוספים המהווים מושאים לעיסוק מטפיזי נשקלים מחדש, ומשמעותם המקובלת מתגלה כבלתי מספקת. המשמעויות החדשות, ה"מהפכניות", שניתנות להם מולידות תמורות במעשה החינוכי (נטע סובינסקי).
-
תקציר
המחקר התמקד בדרך שבה מורים יכולים לסייע לתלמידים ביישניים במסגרת בית הספר. מטרתו הייתה לזהות את תפיסות המחנכים לגבי הנושא והאסטרטגיות שהם יכולים להפעיל עם תלמידים כאלה. לצורך כך, נערך ניתוח תמטי של התגובות שהתקבלו מחמישה עשר ראיונות עומק עם מחנכים. הממצא העיקרי הוא שתפיסות המחנכים לגבי תלמידים ביישניים הן מסולפות כל עוד שאינם מתייחסים באופן הולם לחוויות הפנימיות של תלמידים ביישניים (Korem, Anat, 2016).
-
מאמר מלא
הפילוסוף והסופר הצרפתי אלבר קאמי, שקיבל פרס נובל לספרות בשנת 1957, הודה למורה שלו בבית הספר היסודי וכתב לו, שעם קבלת הפרס הוא היה הראשון שעלה במחשבתו אחרי אמו: "בלעדיך, בלי היד החמה הזאת, שהושטת לילד הקטן שהייתי, בלי תלמודך והדוגמה שנתת – לא היה קורה דבר מכל אלה […] מאמציך, עבודתך, הנדיבות שהשקעת בה, עודָם חיים בלבו של אחד מתלמידיך הקטנים" (קאמי, 1995). נזכרתי בסיפור הזה תוך כדי קריאה בספרה של אתי חגי, חינוך מבקש משמעות. המפגש עם הספר העלה לזיכרוני את מר ז'רמן, כמו גם את יאנוש קורצ'אק, מרווה קולינס ומורים נוספים, אשר נכנסו לפנתיאון של דמויות מופת בעולם החינוך. נזכרתי בדמויות אלה מכיוון שהן עדות ממשית לתפיסה התאורטית המרכזית המוצגת בספר בנוגע לייעודו של החינוך (יצחק גילת).
-
סיכום
מאמר זה דן באמות המידה להצטיינותם (ולא רק מצוינותם) של מורים. לטענת המחברת, מורים הם אוּמנים, מומחים בתחומם מבחינה מדעית ומחקרית ומבחינת הפרקטיקה היישומית והפדגוגית. הם יכולים לחבר בין תיאוריה למציאות ולפעול בהקשר חברתי, פוליטי ותרבותי. מאידך, להיות מורים זו יצירת אָמנות, שמשמעה להיות בעלי שאר רוח, דמיון יצירתי, ועוד. זוהי היכולת לצייר בנפשם של הלומדים רעיונות, ולשרטט בהכרתם שאלות ביקורתיות ונוקבות וסוגיות, שאין עליהן מענה מיידי. היא כוללת מוזיקליות ליצירת כמיהה להרמוניה, לאסתטיקה, לאתיקה, לאהבת היופי שבקואורדינציה, לדעת לזהות שיר מרגש ולהגיב לספר או לטקסט מדעי, ולהבין את הסוגות האמנותיות וממה הושפעו. המאמר מציין את תכנית רג"ב (ראש גדול בהוראה) במכללת סמינר הקיבוצים כדוגמה הממחישה תפיסה זו של מורים ושל הוראה (תמר קטקו).
-
תקציר
במחקר זה נעשה שימוש במתודולגיית מחקר איכותנית כדי לבחון כיצד סטודנטים מתנסים בהתלהבות מתהליך הלמידה בפעם הראשונה כמו ילדים. מטרת המחקר הייתה להסביר את הפרספקטיבה של הסטודנטים ולבטא אותה כשלם מבני קוהרנטי. שישה סטודנטים (גילאי 22-17) תיארו כיצד הפכו נלהבים לגבי חינוך בפעם הראשונה כמו ילדים. התיאורים שלהם נותחו תוך שימוש בסגנון ניתוח פנומנולוגי (DeRobertis, Eugene M. , 2016).
-
לינק
יורם אורעד מפנה זרקור בבלוג המרכזי של רשת שלובים לנושא השינוי והחינוך להתמודדות עמו: "מערכת החינוך מייצרת ומניפה לעתים קרובות דגלים חדשים. חלקם הם ביטוי לצרכים הנובעים מהשינוי העז והמהיר שהחברה עוברת: פיתוח מיומנויות המאה העשרים ואחת (מונח לא מתאים לטעמי), הבנת האחר ולימודי מתמטיקה 5 יחידות לימוד. האם יכול להיות שהגיע הזמן לעסוק בדבר עצמו, אותו הדבר שאחראי לפחות לחלק מן הדגלים – עצם השינוי עצמו? השינוי הזה הוא כה דרמטי, כה עז וכה מהיר והוא נמשך כבר זמן כה ממושך, עד שאני תוהה מדוע עד כה לא התייחסנו אליו" (יורם אורעד).
-
תקציר
על רקע הזרימה ההולכת ומתגברת של הביג-דאטה (big data), מאמר זה בוחן את ההזדמנויות ואת הדאגות הנוגעות לביג-דאטה בחינוך. בפרט, מאמר זה מציג את הביג-דאטה, ומשרטט את ההזדמנויות הפוטנציאליות של שימוש בביג-דאטה בחינוך בשני תחומים: ניתוח למידה (learning analytics) ומדיניות חינוכית, ודן בדאגות הנוגעות לאבטחת נתונים, הגנת פרטיות וגבולות אתיים של גישה לנתונים דיגיטליים אישיים (Wang, Yinying, 2016).
-
לינק
ספרה של אתי חגי מציג תשתית רעיונית המציעה משמעות לעשייה חינוכית – כינון אדם כתכלית וכיסוד לקיומה של חברה, לקיומו של עולם. למעשה מדובר בפיתוח סובייקט שעצמיותו נוכחת באופן אותנטי, יוצר, ממומש ומסופק; סובייקט נראה ורואה "אחר", אשר בוחר בנטילת אחריות כעמדה אתית, תוך כדי כך שהוא חווה את עצמו כחלק מקיום רחב, כולל, הוליסטי. "אפיון זה של המעשה החינוכי", כך כותב פרופ' שלמה בק, פילוסוף חינוכי, "שונה מהתפיסה הרווחת שקושרת בין חינוך לידע, בין ידע לציונים, והוא מחייב הבהרה (למה בדיוק הכוונה) והצדקה (מדוע הוא נכון). הספר מתמודד עם שתי משימות אלה בהצלחה. הוא דן בשאלה מיהו האדם, ומדגיש את חיפוש המשמעות כמאפיין המרכזי של חייו (אתי חגי).
-
סיכום
ג'יימס בנקס, פרופסור לחינוך, הוא ראש התכנית ללימודי מִגוון והוא מנהל את המרכז לחינוך רב־תרבותי באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. מאמריו וספריו הרבים עוסקים בנושאים הרלוונטיים גם אצלנו יום יום ושעה שעה: גיוון תרבותי וחינוך, מיומנויות הוראה בלימודים אתניים, גזע, תרבות וחינוך. מתחת לכותרות אלה מסתתרת תורה שלמה שמטרתה לתת הזדמנויות חינוכיות שוות לתלמידים הבאים ממגוון קבוצות אתניות, גזעיות וחברתיות־מעמדיות (יעל דקל).
-
לינק
השאלה המנחה את כותבי הספר היא מה "עובד" בחינוך בבריטניה ומה –לא? הספר הוא מדריך למחקרים עדכניים העוסקים בשיפור תוצרי למידה של תלמידי גן, בי"ס יסודי ובי"ס תיכון באוריינות, מתמטיקה וטכנולוגיה. הספר רלוונטי בעידן הכלכלה הגלובלית שבה המדינה מנסה להתחרות בארצות שבהן יש כוח אדם משכיל ומיומן בחינוך. הכותבים דנים בשאלה אם המדיניות החינוכית אכן הונחתה ע"י עדויות מחקריות ובוחן כשלים חינוכיים שבטאו התנגדות לשינוי במערכת הבריטית כמו גם סיפורי הצלחה (Cassen Robert, McNally Sandra & Vignoles Anna).
-
מאמר מלא
ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנה בישראל, בכל רמות החינוך, עלתה בין 2009 ל-2013 בכ-3,183 שקל בשנה. זוהי עלייה של כ-53% במונחים ריאליים. לפי התחזיות, בשנה הנוכחית תעלה ההוצאה הפרטית לחינוך לתלמיד ב-752 שקל נוספים, כלומר בכ-8% במונחים ריאליים. בעוד ההוצאה הפרטית לחינוך עולה, חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה הלאומית לחינוך ירד בין 2000 ל-2013 ב-6.7% (רן שפירא).
-
לינק
חינוך
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין