חינוך
מיון:
נמצאו 106 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    מאגר המידע ERIC , מאגר המידע הממוחשב הראשון בעולם (1966) עובר בימים אלו שוב טלטלה ע"י משרד החינוך האמריקאי אשר הקים את המאגר עוד באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. בסקירה המפורטת מוצגים השינויים העיקריים במאגר ERIC וגם החסרונות והיתרונות ( עמי סלנט )

  • לינק

    חינוך אזרחי (civic education ) הוא חינוך ליחסים נורמטיביים במרחב הציבורי המדינתי. נדמה שחובת המדינה לקדם חינוך מעין זה במערכת החינוך, אך לא ברור אם יש במדינת ישראל ליבה ערכית מוסכמת שהמדינה מעוניינת או מסוגלת לקדם. על רקע מבוכה זו מחברי המאמרים הכלולים בספר זה עוסקים בשאלות היסוד של חינוך אזרחי מדינתי. המחקרים מקוריים ומתפרסמים לראשונה כאן. הכותבים כולם משלבים איכות מחקרית גבוהה עם מחויבות אזרחית עמוקה ( דן אבנון, עורך) .

  • לינק

    אסופת המאמרים פרקטיקה של הבדל בשדה החינוך בישראל: מבט מלמטה מציעה דיון בסוגיית שוויון ההזדמנויות בחינוך מבעד למגוון גישות תיאורטיות ומחקריות – כאלה שמתבוננות במציאות "מלמטה", מרמת המיקרו, ואחרות, שבוחרות להתבונן בה "מלמעלה", מרמת המקרו. כמו כן האסופה משלבת בין מתודולוגיות מחקר "כמותניות" לבין מתודולוגיות מחקר "איכותניות". מפגשים תיאורטיים אלו מציירים תמונה מורכבת ועשירה של שדה החינוך בישראל ( יוסי יונה, ניסים מזרחי , יריב פניגר, עורכים) .

  • לינק

    כפי שכתוב באתר הוא מנוע חיפוש שכולל אתרים איכותיים ומיועד לסטודנטים, מורים ולקהל הרחב. אפשר להגביל מראש את החיפוש למקורות מתחום החינוך על ידי בחירה בלשונית Education , להרחבת החיפוש אפשר לבחור בלשונית Web.ממעט החיפושים שערכתי נראה שהוא מיועד יותר ל-K-12 . למנוע החיפוש יש מספר מאפיינים ייחודיים שהופכים את החיפוש לאיכותי ונוח יותר. הוא תומך בחיפוש בשפה טבעית, בתהליך החיפוש הוא יוצר on the fly אשכולות בהם אפשר לעדן את שאילתת החיפוש ( יפה אהרוני) .

  • לינק

    חינוך טוב לא נולד במגדל השן והוא אינו ספר מן הספרים "היושבים על הגדר", כי אם כתב עמדה שמתיימר לקדם צעירים למיטבם. לפיכך, הוא מציג חזון ערכי של הראוי ומשנה סדורה בדבר הדרכים הנאותות להגשמתו. הטוב שאליו מכוון הספר הוא משולש: הטוב החווייתי שבשמחת החיים ובחדוות הלימוד והיצירה; הטוב האיכותי שבסטנדרטים גבוהים בתחומי החשיבה, הדיבור, האזרחות, העבודה, האמנות והגנת הסביבה; והטוב המוסרי שבדאגה לרווחתם ולכבודם של אחרים ובמניעת כל פגיעה בזולת ( נמרוד אלוני) .

  • לינק

    המאמר נכתב על ידי פרופסור נל נודינגס , הנחשבת כמובילה פדגוגית בארה"ב ובעולם . הדגש הנוכחי על הסטנדרטים הלאומיים בתחום של תוכן הליבה פועל כנגד שלוש מטרות של החינוך במאה ה-21: שיתוף פעולה, חשיבה ביקורתית ויצירתיות. המחברת מתמקדת ביצירתיות כמיומנות קריטית של המאה ה-21. היא טוענת שהעיסוק בסטנדרטים של תכנית הלימודים, שהם נוקשים למדי, חותרת תחת המאמצים לסייע לתוצאות ולתהליכים היצירתיים. המחברת מציעה שבמקום נטישת הסטנדרטים, קובעי המדיניות חייבים לאמץ את תפקידם של הסטנדרטים ואת המטרות שלהם בדרכים יצירתיות יותר (Noddings, Nel, 2013).

  • לינק

    קורצ'אק לא מפסיק לאתגר את הביוגרפים שלו; אישיותו המסובכת והמתוסבכת, ה"גדולה מהחיים" אך גם אנושית ופגיעה, מזמינה פרשנויות מגוונות. המחברת קראה לביוגרפיה שלה "ניסיון", משום שאינה היסטוריונית או פדגוגית מקצועית ומשום שהוריה היו מעורבים בחייו של קורצ'אק ובמפעלו החינוכי והספרותי. הניסיון עלה יפה; הביוגרפיה אמינה ומעניינת, נוגעת ללב ולשכל ואינה מתחמקת משאלות קשות ( יואנה אולצ'אק־רוניקר,) .

  • לינק

    Virtual Learning Resources Center- VirtualLRC הוא מנוע חיפוש מותאם אישית של גוגל לחומרי לימוד ומידע אקדמי בתחומים שונים. האינדקס של המנוע כולל אלפי אתרים נבחרים שכוללים מידע אקדמי . על פי מה שנכתב באתר מנוע החיפוש משלב אינדקס של למעלה מ- 10000 דפי ווב שמתוחזקים על ידי בחירת אדם ומנוע –על שתוצאות החיפוש שלו כוללות מידע ממדריכי נושאיים מומלצים בפורטלים ובאתרי אוניברסיטאות, וספריות ציבוריות. הכיסוי הוא רב תחומי ( יפה אהרוני) .

  • לינק

    מהם הקשרים בין דמוקרטיה, פיתוח וחינוך? אילו סוגי חינוך הם המתאימים ביותר כדי לפתוח ערכים והתנהגויות דמוקרטיים? כיצד בתי ספר וכיתות שונים במדינות מתפתחות מאורגנים לקידום ערכים דמוקרטיים אלו בבתי הספר? האם חינוך מוביל בפועל לדמוקרטיזציה במדינות מתפתחות? האם זה כלל אפשרי לשנות פרקטיקות חינוכיות סמכותיות מושרשות לכיוון דמוקרטי יותר על בסיס רווח יותר? בספרם "חינוך, דמוקרטיה ופיתוח: האם חינוך תורם לדמוקרטיזציה במדינות מתפתחות?" מציבים המחברים את השאלות המקיפות הללו כדי לחקור את האפשרויות, המתחים ושלל הגילויים של היחסים שבין חינוך, דמוקרטיה ופיתוח, בייחוד במדינות 'מתפתחות' ( Clive Harber, Vusi Mncube ).

  • לינק

    המאמר טוען כי מה שבאמת חשוב בחברה הטכנולוגית הוא חינוך המוקדש להערכה ולחקירה ביקורתית, ולא רק ליותר מידע. עד שנחשוב מחדש איזו תכנית לימודים היא אפקטיבית ועל כן אילו סוגים של הוראה ואילו כלים הם הטובים ביותר לתמוך בהם, אף מכשיר חדש שיומצא לא יותיר חותם במודל הלמידה שלנו. (Grant Wiggins, 2013).

  • מאמר מלא

    הסוציולוג הנודע זיגמונט באומן מתעניין ב"צורות חיים חדשות", והוא חוקר אותן בניסיונו רב השנים למצוא חלופה לצורת החיים הקפיטליסטית. באחת מההרצאות שנשא במחאה החברתית הגדולה בספרד בשנה שעברה אמר לרבבות צעירים: "צריך ליצור מוסדות חדשים, בשטח, להציע דרכים חדשות לחיי יום יום, חברות לערבות הדדית, קואופרטיבים; וזה לוקח שנים.

  • לינק

    ספרן של גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ הוא לא רק מחקר היסטורי-נרטיבי אלא גם מחקר העושה צדק היסטורי עם פרק שהיה יכול להיעלם. השאלה הנשאלת והיא גדולה ומעיקה: מדוע חוקרי התנועה הקיבוצית הגברים לא כתבו פרק זה? מדוע התעלמו ממנו חוקרי ההיסטוריה החינוכית של התנועה הקיבוצית? תחילתו של מחקר זה בשנים 2002 עד 2004, עת ראיינה את שלוש הנשים גבי אסם, חברת קיבוץ אפיקים ומנהלת מרכז עידן לחינוך חברתי במועצה האזורית עמק יזרעאל בתחומי מגדר וקיבוץ. את עבודתה עשתה בהדרכת פרופ' רחל הרץ-לזרוביץ ( אריה קיזל) .

  • לינק

    על רקע קונפליקט עמוק ויסודי בין מחנה ליברלי הדוגל בערכים של דמוקרטיה וזכויות אדם לבין מחנה בעל זיקה חזקה לערכים לאומיים, מזכיר לנו ספרו של ראובן גרבר, הומניזם ישראלי, כי קיימת אפשרות שלשית – אפשרות של ציונות רוחנית. אפשרות זו מבוססת על ערכים של מסורת יהודית ותרבות דמוקרטית, ולכאורה היא משלבת בין מורשת רליגיוזית של העבר לבין מציאות מודרנית המאפיינת את ההווה. מדוע, שואל המחבר, מגמה ישראלית-הומניסטית זו אינה מונחת על סדר היום הלאומי שלנו, ומדוע אינה ידועה בציבור? מדוע לא נקלטה תפיסת הציונות הרוחנית בדנ"א הישראלי? ומדוע נכשלה מערכת החינוך באימוצה של השקפה זו ובהטמעתה בקרב בוגריה?שאלות מעניינות, מאתגרות ומעוררות סקרנות אלו עומדות במרכז הדיון אשר הספר מציג ( אורי בן צבי ) .

  • סיכום

    הכותבת בוחנת את הקשרים הדיאלקטיים בין אנושיות, גזע, צבע, אתניות וחינוך, את הדרך שבה הם מומשגים בקבוצות שונות וכיצד יש לתפוס אותן ולשלבן בהוראה ובלמידה. היא טוענת בעד הכנסת שינוי להוראה והפיכתה או ביסוסה כהוראה נענית-תרבותית (cultural-responsive teaching), שהיא דרך ההוראה נכונה לקידום ההישגים של תלמידים בני אוכלוסיות הנתפשות כנחשלות תוך מתן כבוד למורשתם התרבותית. במאמר זה הכותבת פורשת את תפישותיה, אמונותיה ופרסומיה בנושא (Geneva Gay).

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בשימוש בעולמות וירטואליים בחינוך. המאמר ערך סינתזה של יותר מ-100 מאמרים אקדמיים, דוחות ואתרים חינוכיים מרחבי העולם. הטקסונומיה הנגזרת ממאמרים אלה, מתארת את העבודה התיאורטית והמעשית העכשווית לגבי השימוש בעולמות וירטואליים, בייחוד בתחום החינוך (Duncan, Ishbel, Miller, Alan and Jiang, Shangyi, 2012).

  • מאמר מלא

    החינוך, לפי אביו של "הילד במרכז", צריך להיענות לשלבי ההתפתחות הטבעית של הילד. לשם כך צריך לבודד את הילד מהחברה ולהחזירו אליה מצויד ביכולת לשפוט באופן עצמאי ולהקשיב לקולו הפנימי. רוסו מציע ב"אמיל" תכנית חינוכית חלופית לחינוך המעמדי: חינוך טבעי שמנתק, בשלב הראשון, את אמיל מן הרוע החברתי הקיים. רוסו מודע למגבלות התכנית הזאת; האדם אינו יכול לממש את מלוא יכולותיו וחירותו ללא חברה – מימוש שהוא תכלית חייו ותנאי לאושרו. אבל בנסיבות הקיימות עדיף לבודד את אמיל ולתת לו חינוך שישמור על צלם האדם שבו ( יהושע מטיאש) .

  • לינק

    אנחנו בישראל קוראים את הספרים של יאנוש קורצ'אק כשעננת הגז של המחנות רובצת עליהם. זאת טעות שנמשכת כבר שנים וחבל, כי הספרים מלאי כוח. לא נכון לקרוא אותם עם המשקולת הזאת. ספריו של קורצ'אק והמסר שלו אוניברסליים. הילדים, גם היום, הם קבוצת אוכלוסייה נטולת זכויות ממשיות. קורצ'אק בספריו רצה לתת להם כוחות ועצמאות. במידה מסוימת בתי הספר הניסויים שפועלים היום בארץ הם ממשיכי דרכו הישירים של קורצ'אק. "בבתי הספר האלה הבינו בדיוק את מה שקורצ'אק הטיף לו – אי אפשר לחנך ילד בניגוד לרצונו" ( משה גלעד) .

  • לינק

    הספר מציג ניתוח של יחסי הגומלין והאינטראקציות שבין דמוקרטיה וחינוך ברמות המקרו והמיקרו. הניתוח מראה שדמוקרטיה ומוסדות חינוך מושפעים על ידי ממדים טבעיים, דמוגרפיים, מוסדיים ותרבותיים של החברה שלהם, ושיש להתמודד עם הקשר ביניהם תחת התנאים האותנטיים של החברה ועם נקודת מבט פנימית. הספר מספק בסיס איתן עבור דיונים על דמוקרטיה בכל הרמות. לפיכך הוא תורם לדיונים פונקציונליים אודות הפילוסופיה מאחורי החינוך והדמוקרטיה, על ידי כך שהוא מסייע למוסדות חינוך, מורים, מנהלים וכל האזרחים האחראיים לתהות על תפקידם בחברה בתוך מסגרת מובנת ופשוטה ודרך תהליך הדמוקרטיזציה ( Demirbolat, A. O).

  • סיכום

    בבסיס המאמר עומדת ההבחנה בין הוראה לבין חינוך. ההוראה משמעה הקניית ידע ומיומנויות, ונתפסת כחיונית הואיל והיא מסייעת בהכשרת הלומדים לתפקוד מוצלח בעולם. החינוך, לעומת זאת, עוסק בהצגת ערכים ראויים האמורים להתוות את דרכו של הלומד בבגרותו. עבודת המורה מזוהה כיום בעיקר עם ההוראה, כלומר במתן כלים שיאפשרו לתלמיד לשכלל ולשפר את רמת החיים, בעוד שבמקצועות ההומניסטיים, אשר בהם טמון היסוד החינוכי, חל פיחות. אף על פי כן, השאלה מהם חיים ראויים ובייחוד מהם הערכים שיכולים להעניק לחיים טעם ומשמעות הפכה לחיונית ביותר בימינו. ( מרגולין, רון).

  • לינק

    הטענה המרכזית של המאמר היא שהמשבר הממושך של מערכת החינוך נובע מהתערערות מערכת האמונות שבבסיס העשייה החינוכית, שהחינוך בן-זמננו איבד את דרכו וזנח את ייעודו. אנו חיים כיום בעולם פוסט-מודרני המאופיין כעידן של גלובליזציה ומהפכת מידע. קצב השינויים הטכנולוגיים, והתחלפות הידע הפכו להיות כה מהירים עד כדי כך שאין בידנו אפשרות לחזות את צורכי החברה העתידיים. לפיכך, הקשר בין הידע שלומד התלמיד כיום לבין השתלבותו בחברה שלתוכה הוא יגדל אינו ברור כלל ועיקר. החינוך, אם כן, הפסיק להיות רלוונטי ובית הספר איבד את ההצדקה המרכזית לפעילותו ( שלמה בק) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין