הניסיון להביא להעצמתם של בתי הספר הפועלים במערכת מרכוזית יוצר מתח בין הרצון להרחיב את האוטונומיה של בתי הספר, כאמצעי להגברת יעילותם, לבין רצונם של קברניטי המערכת החינוכית לשמר בהם מידה ראויה של שליטה ואגב כך גם את כוחם ומעמדם. טענתו היסודית של אדם ניר היא שמרכוז המופעל במדינה במשך שנים ארוכות, כחלק מתרבות שלטונית רחבה, יוצר מעין "הטבעה" המשפיעה על הלך הרוח ועל דפוסי החשיבה, המתבטאים בתוכניות פעולה ובמדיניות שמוגדרות ומיושמות בה. הטבעה זו זוכה לחיזוק באמצעות תהליכי הסוציאליזציה, מכוונת את הלך הרוח ומובילה למה שהמחבר מכנה ""מלכודת המרכוזיות". הסימפטום העיקרי בא לידי ביטוי במסרים סותרים – בתוכניות עצמן, או בשלב מתקדם יותר – בין תכניה המוצהרים של תכנית המדיניות לבין תהליכי היישום שלה.

המחבר סוקר את אופן וטיב הכשרת המורים מאז תחילת ההתיישבות החדשה בישראל ועד לדרישה להפיכת מוסדות ההכשרה למכללות המעניקות תואר אקדמי, ומבקר את אימוץ הדגם האקדמי של הכשרת מורים ע"י ועדת דברת והחלתו גם על המכללות. לדעתו, מורה אינו אקדמאי הרוכש הכשרה פדגוגית לאחר לימודי תחום הדעת שלו אלא מורה אומן ואמן. בהכשרתו יש קשר אורגני בין לימודי ההשכלה להכשרה, הידע הפדגוגי נרכש בשילוב עם רכישת הידע הדיסציפלינרי. מוסד להכשרת מורים צריך לעסוק בשאלת החינוך הערכי, והנושא חייב להיות משולב בתכנית הלימודים של כל אחד מן המקצועות. (מנחם יהושע רוזנברג)

המסמך מפרט את המהלכים וההשפעות של הרפורמות החינוכיות שהתרחשו בפינלנד ובניו-זילנד לאורך שנות ה-90. ד"ר אמנון טיל משווה ביניהן ובהמשך מציג שורת לקחים ומסקנות לגבי מערכת החינוך הישראלית ודו"ח דברת. הנקודות המרכזיות אותן מדגיש טיל היא שבשתי המדינות הנ"ל המשיכה המדינה ומשרד החינוך לשאת באחריות אחריות על מערכת החינוך והעובדה שלא היתה פגיעה במורים ותיקים ופעילים במהלך יישום הרפורמות.

המחקר בוחן את חיבור מושג ההביטוס (הנחות היסוד של המורים) לתהליך הרפורמה (דברת) ומעלה את האפשרות שהתנגדות המורים נובעת מחוסר התאמה בין מרכיבי הרפורמה לבין ההביטוס. השאלה נבחנה בקרב 40 מורים באמצעות הכלי של פנטזיה חינוכית (תפיסת המורים לגבי "בית ספר החלומות") תוך התייחסות להיבטים של הנחות היסוד, תכנית הלימודים ובחירתם, ארגון הלמידה וסביבת הלמידה. השוואה בין תפיסות המורים לבין מרכיבים בתוכנית דברת מציגים פער, ולעיתים סתירה, בין התפיסות השונות. לדעת המחברת יתכן והתנגדויות המורים יפחתו אם יוצגו נקודות המחלוקת ויוסבר הרציונל העומד מאחוריהן. המחברת מציעה לנסות ולבחון האם ניתן לחזק מרכיבים היכולים לענות ולפצות על החסר במרכיבים האחרים (דורית טובין)