לגישה הרפלקטיבית פוטנציאל לייעל את המערכת הבית ספרית העתידית ברמה הפרטנית והכללית. שכן, זו מאפשרת למורי העתיד לגבש גישות פדגוגיות יצירתיות וחדשניות, והתמודדות ביעילות וביצירתיות עם קשיים ואתגרים קיימים ועתידיים. בנוסף, גישה זו מסייעת למורים להבין את עצמם טוב יותר, ללמוד להשתפר בכוחות עצמם, להשחיז את מיומנויות ההוראה, לפתח מיומנויות אוטונומיות ומוכוונות-עצמית ולפתח הרגל בריא של למידה לאורך החיים.

אפילו עם חלוף משבר הקורונה, כאשר פלטפורמות מקוונות אינן הכרחיות, לכאורה, בתחום ההוראה, בכוחו של פרקטיקום מקוון להיות יעיל עבור מתכשרים, מורים-חונכים, מרצים ומנהלים כאחד. שכן, מעבר לממדי הגמישות, הנוחות והחסכון הכספי לכל הצדדים המעורבים, פרקטיקום מקוון מסייע בהרחבת ההיצע הפרסונלי, הגדלת מצבת כוח האדם, הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך, העמקת שיתופי הפעולה הווירטואליים נרחבים ופריסת רשת הקשרים המקצועיים.

לפי דו"ח מחקרי זה, ההתנסות המעשית מהווה נדבך יישומי וקריטי במסלול ההכשרה להוראה. ברם, רוב מנגנוני ההערכה של ההתנסות המעשית אינם מבחינים בין מורים המוצבים בבתי ספר הישגיים לבין אלו הנשלחים לבתי ספר של תלמידים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי מוחלש. זאת ועוד, שיטות ההערכה הקיימות מתעלמות מעמדות התלמידים ומקצב התקדמותם, ממאפייני אוכלוסיית הלימוד, מגרף השיפור של המתכשר, מיכולתו ליישם ידע תיאורטי, מנכונותו ללמוד מאחרים ומשיתוף הפעולה המשולש בין המורה-חונך, נציג המוסד האקדמי והמתכשר.

שימוש בסיפורים ככלי פדגוגי נעשה רבות במקצועות הומאניים, אך הרבה פחות בתחומים המדעיים. אולם, מבט מעמיק מגלה שבכוחם לפשט את החומר הנלמד עבור תלמידי כיתות ד'-ח'. למעשה, סיפורים מעולם ההיסטוריה של המדע מציגים לתלמידים נתונים מדעיים ככאלו שהושגו על ידי אינדיבידואלים סקרנים שחוו תהליכים של אכזבות, ביקורות, מכשולים והצלחה.

מאמר זה משווה בין התמחות מתוקשבת לבין התמחות פנים אל פנים, ומטרתו היא לבחון את עמדותיהם של מתמחים בהוראה באשר לתרומה שהם מפיקים מהסדנה. במחקר חולקו שאלונים ל-251 מתמחים ונמצא כי קיים קשר בין סוג הסדנה לסוג התרומה למתמחים (רגשית, פדגוגית, פרקטית). כך למשל, המתמחים שהשתתפו בסדנה המתוקשבת ראו בהקניית הידע הצבור את המטרה העיקרית של הסדנה ואת תפקידו העיקרי של המנחה; המתמחים שהשתתפו בסדנה המתנהלת פנים אל פנים ראו בתמיכה ובהעצמה האישית את מטרתה העיקרית של הסדנה ואת תפקידו העיקרי של המנחה (המנחה כמנטור).

מחקר עצמי זה של פעילויות כמפקח על התמחות בכמה בתי ספר תיכוניים מתמקד בתרומת המפקח לאיכות הלימודים של פרח ההוראה בהקשר המתח המוכר בין קורסים בקמפוס לבין החוויות בהתמחות המעשית בבית הספר. נתונים מחוויות פיקוח פורמליות ובלתי פורמליות נלקחו מרישומים שנערכו בכיתה עם פרחי הוראה שתחת פיקוח רשמי, מרישומים שנערכו תוך התבוננות על התמחות ומתכתובות אימייל עם פרחי הוראה על-אודות ניסיונם כנמצאים תחת פיקוח. ניתוח חוויות הפיקוח הרשמי יצר סדרה של תובנות לגבי חוויות ההתמחות של פרחי ההוראה, חידוש צנוע בפרקטיקה של הפיקוח ותזכורות חשובות שעלו מטעות משמעותית בהתנהלות אישית כמפקח. החוויות מפיקוח בלתי רשמי כללו ביקורים שנולדו כתוצאה מהיענות המחבר להזמנות פרחי הוראה להתבונן בקורס מתודות בפיסיקה. חוויות אלה יצרו הזדמנויות לבחון אסטרטגיה פיקוחית חלופית המתמקדת בתפיסות פרחי ההוראה את הלימודים בהתנסות המעשית, בהתמחות רפלקטיבית ובחשיבות הפוטנציאלית של אפיסטמולוגיה של התמחות. לסיום, תשומת לב ניתנת לאמינות, למשמעות האישית שמופקת מהלימוד ולקשרים לספרות המחקר בהכשרת מורים.

קיים דיון מתמשך בשאלה האם הכשרת המורים הראשונית צריכה להתבסס בעיקר על האוניברסיטה או על בית הספר. מוקד נוסף ומשתנה תדיר של הדיון הוא השאלה כיצד לארגן את התמחויות הסטודנטים להוראה. בשנת 2014 החלו ליישם בשבדיה יוזמה לאומית במטרה להעלות את איכות ההתמחויות. השינויים כללו הפחתה של מספר בתי הספר, ציפיות גבוהות יותר לשכלול יכולות המדריכים ושיתוף פעולה הדוק יותר בתחום הפיתוח בין בתי ספר בהם נערכת ההתמחות ובין האוניברסיטה. מטרתו של מאמר זה היא לתרום לידע על יישומו של השינוי בארגון ההתמחויות. אוסף הנתונים מורכב מתגובות של אנשי אדמיניסטרציה הפועלים לארגון מחדש במסגרת זמן מוגדרת, מודל לוגי וניתוח SWOT הבוחן חוזקות, חולשות, הזדמנויות ואיומים. התוצאות מגלות כי קשה לאחוז בתפיסה סטטית של היישום בגלל תחלופה של בתי ספר ולכן גם של מדריכים. נושא האיכות נתון למחקר מתמשך כמו למשל השאלה כיצד השינוי משפיע על האיזון בין מיומנויות ההוראה ובין הידע והמיומנויות הדרושים לרפלקציה ולדיון ביקורתי.

מנהלים ומורים חונכים ממלאים תפקיד מרכזי בהצלחתם של מורים מתחילים להשתלב בבית הספר. לפי חוזר מנכ"ל בנושא ההתמחות בהוראה (חוזר מנכ"ל תש"ע/1(ב)), המנהל אחראי אדמיניסטרטיבית ופדגוגית לתהליך ההשתלבות של המורה המתחיל בבית ספרו; בהתאם לכך עליו להיות מעורב בתהליך ההתמחות באופן פעיל, לתמוך במורה המתמחה ולהעריך את תפקודו. באותו החוזר מצוין כי על המורה החונך להוות דמות פדגוגית מרכזית עבור המורה המתחיל, לתמוך בו ולהעריך את תפקודו (מקצועית ואישית). מטרת המאמר היא להתחקות אחר תפיסת אחריותם ומעורבותם של מנהלים ושל חונכים בהתמחות בהוראה (ניצה שוובסקי, ג'ודי גולדנברג, אורנה שץ-אופנהיימר, ליאת בסיס).

מחקר זה ניסה לזהות את היבטי הלמידה של סימולציות מבוססות צוות באמצעות ניתוח של אירועים אתיים שנחוו על ידי 50 מתמחי הוראה. מודל של ארבעה ממדים הופיע: ללמוד לקבל החלטות בסביבה "תומכת-סולחת"; ללמוד לפתח סטנדרטים של דאגה; ללמוד לצמצם התנהגות לא נאותה; וללמוד לפתח גישה אינטגרטיבית. מרבית הסימולציות היו שונות מהאירועים המקוריים. הסיבה לאי-ההתאמות הללו עשויה להיות נעוצה בעובדה שקבלת ההחלטות של המתמחים תלויה במידה רבה בהקשר ובאנשים המעורבים. הממצאים מראים שעל תכניות הכשרת מורים לשלב סימולציות מבוססות צוות כחלק אינטגרלי בתכנית הלימודים שלהם ( .Shapira-Lishchinsky, O).

בישראל הוכר שלב הכניסה למקצוע ההוראה כשלב מובחן בנתיבה המקצועית של כל עובד הוראה. זהו שלב המורכב משלוש השנים הראשונות של עובד ההוראה במערכת החינוך, והוא כולל את שנת ההתמחות בהוראה (שנת הסטאז') ואת השנתיים שלאחריה. ההכרה בשלב זה כשלב מובחן – אשר יש לו מאפיינים משלו מבחינת עובד ההוראה החדש, והוא מצריך דרכי פעולה ייחודיות מצד המערכת הקולטת ומצד המערכת המכשירה – הביאה להבניית תפיסה סדורה ולמיסוד נורמות מחייבות , המעוגנות בחוזר מנכ"ל משרד החינוך ( שרה זילברשטרום) .

מאמר זה חוקר את המשמעות של, את היחסים בין, מעבד את הגורמים ואת ההשפעות הישירות והעקיפות שלהם על שילוב הטכנולוגיה ובנוסף בוחן מודל מרובה משתנים. התוצאות חושפות שקורסים בהכשרת מורים לא מצליחים לסייע לסטודנטים להוראה בשילוב הטכנולוגיה במהלך הפרקטיקום. אולם, החוויות של הסטודנטים להוראה עם החונכים יכולות לסייע לסטודנטים להוראה להשתמש בטכנולוגיה בעת ההתמחות בהוראה(Shih-Hsiung Liu , 2012).

המחקר המוצג בודק את תפיסותיהם של מנהלי בתי ספר כלפי קורס ההכשרה למורים חונכים. זהו חלק ממחקר רחב-היקף בנושא ההתמחות בהוראה. בשנת תש"ס (2000) החלה לפעול בכל מערכת החינוך במדינת ישראל תכנית ההתמחות למורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה. אחד הרכיבים המבנים את ההתמחות הוא קבלת חונכות בידי מורה חונך לאורך השנה. תפקיד החונכות הוא חדש במערכת, ובשנים האחרונות משרד החינוך פיתח מערך של קורסים להכשרת חונכים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות ( שוובסקי, נ' ושץ-אופנהיימר, א' ) .

מאמר זה מתאר פעילות משותפת של חונכים ומתמחים כחלק מפרויקט התמחות בהוראה שמתקיים בטכניון. הפעילות כללה למידה שיתופית בשיטת הג'יקסו תוך כדי התמקדות בסיפורי מקרה הדנים בקשיים של מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה בבית הספר. מטרת הפרויקט הייתה לעודד את המשתתפים לזהות ולאתר את תפקידם של החונך והמתמחה תוך קריאה מעמיקה וניתוח של סיפורי המקרה. המורים, החונכים והמתמחים כאחד צריכים להתמודד בהצלחה עם סוגיות הקשורות בהיבטים מקצועיים ופדגוגיים ועם סוגיות העוסקות בתכניות לימודים וביעדי חינוך. נוסף על כך נדרשים המורים להבין הבנה מעמיקה את מאפייני תלמידיהם העשויים להשפיע על תהליך הלמידה. למידה משותפת של סיפורי מקרה, כפי שהיא מתוארת במאמר זה, היא דוגמא לדרך שבה אפשר לעורר אצל המורים מודעות והבנה מעמיקה בכל הנוגע לתלמידים ולבעיותיהם. הממצאים הראו את הצורך של המורים במודעות לקשיים של התלמידים וביצירת קשר חיובי ויחסי אמון ביניהם לבין תלמידיהם ( ברק, מירי וניצה ברנע).