פיתוח מקצועי בין עמיתים יכול לחשוף מורים לסגנונות למידה חדשים, להעשיר תחומי מומחיות, להשריש ערכים קהילתיים, לטפח תרבות ארגונית ועוד. אולם, מורים רבים מביעים סלידה ותסכול כאשר מורים אחרים, לעיתים מתחום שונה לחלוטין, משמיעים ביקורות, מחלקים עצות ונוהגים בשיפוטיות. גם אם לבית הספר יש את הזמן והמשאבים להקדיש לסדנת פיתוח בין עמיתים, חשוב להבין שמתכונת זו נחשבת לעניין רגיש, רציני ומורכב לניהול.

קורסי MOOC הם הצעה להוראה מקוונת שכבר יצרו, בחייהם הקצרים, שתי אפשרויות שונות מאוד: קורסי cMOOC וקורסי xMOOC. מאמר זה מנתח את שתי האפשרויות הללו מפרספקטיבה של הערכת הלמידה של הסטודנטים. בעוד ההערכה של קורס xMOOC בדרך כלל מוגבלת למבחן רב-ברירתי ולעתים לביצוע משימות, בקורסי cMOOC המטרה היא לעודד אינטראקציה מנקודת מבט חינוכית, בדרך כלל בהתבסס על הערכת עמיתים (Maria del Mar Sanchez-Vera & Maria Paz Prendes-Espinosa, 2015).

על הערכת עמיתים את ההוראה בהשכלה הגבוהה – החשיבות של נושאי אחריותיות מקצועית, התפתחות של חברי סגל וקידום איכות בהשכלה הגבוהה הולכת וגדלה. הערכת עמיתים היא אסטרטגיה שעשויה להגדיל שליטה אישית על דרכי ההוראה, שיפור התפתחות מקצועית של חברי סגל, והתייחסות להיבטים שהוזנחו עד כה בתחום זה. הממצאים מראים שהערכת עמיתים היא אסטרטגיה אפקטיבית לטרנספורמציה במוסדות שכן יש בה עידוד חברי סגל לצפות בהוראה ולחשוב עליה בדרך רפלקטיבית ולזהות תחומים הדורשים שיפור בעזרת עמיתים; ב) יש גבול דק בין קונצנזוס וקונפורמיות בביצוע הערכת עמיתים. למרות שחברי סגל צריכים להסכים על קריטריונים להערכת הוראה אפקטיבית, קיימת גם סכנה בקונפורמיות לסטנדרטים מקובלים ( Thomas, S., Ting Chie, Q., Abraham, M., Raj, S., & Beh, L ).

המחקר מתאר אסטרטגיית הוראה מובנית של מתן משוב, הערכת עמיתים וניהול דיאלוג לימודי, בהתבסס על תבנית של פיגום (scaffolding), כמקור מידע לדיאלוג כדי לקדם את הלמידה ואת הביצוע של הסטודנטים בקורס אקדמי. מודל ה-SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים) שמקורו בתחום העסקי, אומץ ככלי מסייע (Rachel Cohen, 2013).

מטרת המחקר האקספלורטיבי המוצג במאמר זה הייתה לאפיין את הדרך שבה מורים מעריכים את עצמם תוך שימוש בנוהל הערכה-עצמית שכלל הערכה עצמית והערכת-עמיתים . מושא ההערכה: כישורי מורים לטיפוח חשיבה רפלקציה בקרב תלמידים בבית-ספר תיכון מקצועי. בספרות צוינו כמה השפעות של שימוש בקריטריונים בהערכה עצמית של מורים: מתן תובנות לחוזקות וחולשות (Ross & Bruce, 2007), סיוע במיקוד תשומת הלב בהיבטים חדשים של ההוראה (Seidel et al., 2010), תמיכה בפיתוח מושגים של הוראה טובה ויצירת תקשורת בין המורה לבין הפרקטיקה שלו (Van Diggelen, M., Van Brok, P., & Beijaard, D).

במאמר זה, המחבר חוקר את ההיסטוריה של הערכות המורים במחוז מונטגומרי שבמדינת מרילנד. הוא מתאר את האופן שבו, על פני תקופה של שלושה עשורים, איגוד החינוך של מחוז מונטגומרי (Montgomery County Education Association (MCEA) ביסס עצמו כאיגוד מקצועי חזק ומינף את כוחו כדי למסד גישה שיתופית יותר להערכות מורים במחוז (Sullivan, Jeremy P, 2012).

במאמר זה, המחבר טוען שיש להעריך את הכלים להערכת המורים לא רק לגבי היכולת שלהם למדוד במדויק את הביצוע של המורה, אלא גם לגבי כמה טוב הם מיידעים ותומכים בהתפתחות השוטפת של המורה. המחבר מתבונן בשתי גישות לרפורמה של הערכת המורה: אמצעים בעלי ערך מוסף והערכות המבוססות על סטנדרטים. המחבר מנתח את שתי הגישות הללו הן ככלי מדידה והן ככלים להתפתחות מקצועית, תוך הארת היתרונות, החסרונות, והפוטנציאל הלא מנוצל של כל אחת מהן (Papay, John P., 2012).

מחקר זה מדווח על ההשפעות של הערכת עמיתים מקוונת, בצורה של דירוג עמיתים ומשוב עמיתים, על הלמידה של התלמידים. במחקר השתתפו 181 תלמידי תיכון העוסקים בהערכת עמיתים באמצעות מערכת מקוונת – iLap. תוצאות המחקר מראות כי למתן הערכות של סטודנטים בצורת משוב המזהה בעיות ומציע פתרונות , היה מנבא משמעותי של הביצועים של המעריכים עצמם, וכי משוב אפקטיבי חיובי קשור לביצועי המוערכים ( Lu, Jingyan. Law, Nancy) .

המחקר עוסק בתחרויות בין-צוותיות מקוונות בשיפוט עמיתים שהתקיימו במסגרת לימודים במכללה. בתחרויות סטודנטים הגישו תוצרים דיגיטליים.ניהול התחרויות נתמך על ידי סביבה מקוונת שמיועדת לתכנון וניהול פעילויות שיתופיות מקוונות. כיוון שתחרויות בין-צוותיות בשיפוט עמיתים הינן יעילות במיוחד בקידום הלמידה, ולמרות זאת, כמעט ולא נעשה בהן שימוש בחינוך הגבוה – מטרת המחקר היתה להתחקות אחרי התחושות של סטודנטים כלפי חווית הלמידה, בנסיבות הייחודיות הללו, שבפוטנציה עשויה להיות כרוכה בלחץ רב. המחקר התבצע עם מדגם של 85 סטודנטים לתואר ראשון בשני קורסים שונים. נמצא מתאם גבוה בין הערכות העמיתים להערכות המרצה ( דן כהן -וקס, מיקי רונן, רונן המר) .

המאמר הוא חקר מקרה שנעשה במסגרת למידה במוסד השכלה גבוהה בבריטניה ובחן את מקומו האפשרי של משוב עמיתים בהתפתחות מקצועית הוראתית של המרצים שתפקידיהם רבי-פנים (ידע תחום הדעת, תקשור, מחקר, ניהול וידע טכנולוגי) משלימים ו/או סותרים (Skelton, 2005 ). תהלכי התפתחות ושיפור הוראה מתמשכים ניתן לקיים בצורות התערבות שונות, כשבכולן הדגש הוא על מקומם של הפרטים המפעילים אותו באמצעות רפלקציה ביקורתית ופעולות עצמיות . במסגרת המחקר התקיימה סדרה של 10 תצפיות-עמיתים שהיוו את חקר המקרה. התצפיות נערכו בשיעור שבחלקו הראשון השתתפו סטודנטים משתי כיתות שונות, ובחלקו השני – רק מהכיתה המוכרת למרצה מההוראה השוטפת. החוקרת תפקדה כעמיתה-צופה. כל תצפית נמשכה שלוש שעות שכללו שני חלקים: הרצאה + סמינר על שיטות מחקר. בין השניים שררו יחסי "חבר ביקורתי" שנבנו על בסיס של התנסויות משותפות וכבוד הדדי. שניהם היו מחויבים לתצפית ולהערכת עמיתים וגילו רצון ללמוד מכך. הם פעלו אמנם ביוזמה מנהלתית אך בחרו בעצמם לעבוד כעמיתים בתהליך ( Shortland, S ) .

המאמר עוסק בהערכת עמיתים כמקור מידע חשוב להערכת קורסים ומורים בחינוך הגבוה, אם כי השימוש בהערכה זו עדיין אינו נרחב. המאמר סוקר את היתרונות של השיטה ואת הקשיים והבעיות בביצועה. המחברות מפרטות את השלבים במתן ותהליך ההערכה, תכונות המעריך הרצויות וכלי ההערכה. התמצית נערכה על ידי המחברות ומבוססת על מחקרן לגבי הוראה קלינית כפי שמתבצעת בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ת"א. (נטע נוצר ורות אברמוביץ)

מפגש אורח עם ד"ר Bob Koster, מאוניברסיטת אוטרכט שהתקיים במכון מופ"ת. קוסטר מניח שסטנדרטים למכשירי מורים יכולים לתרום רבות להתפתחותם הפרופסיונלית. בהולנד תופסים סטנדרטים כאיכויות. כלומר אלו אלמנטים שמגדירים מה פירוש להיות מורה מורים יעיל וכשיר (competent). ב-1998 החלו לפתח את מערכת הסטנדרטים למורי המורים בהולנד במסגרת VELON, הארגון ההולנדי של מכשירי המורים. הסטנדרטים צריכים להיות משמעותיים למורי המורים, לכן עליהם להיות מעורבים בהבנייתם ולהזדהות עמם. מילת המפתח לפי קוסטר היא הבעלות על הסטנדרטים (ownership). לדעתו הכרחי וקריטי ליצור בעלות של מורי-המורים על הסטנדרטים, כלומר שתהיה להם מעורבות והשפעה על יישומם. (Bob Koster)

המאמר מציג ניתוח של דגמים שונים של פורטפוליו ככלי להערכת סטודנטים להוראה בנורבגיה. דגמי פורטפוליו משתנים על פי תפישת מוסד ההכשרה ובזיקה לדיסציפלינות שונות. כמו כן מתייחס המאמר להיבט הדיגיטלי שבבנייה ובשימוש בפורטפוליו ולערך המוסף שיש בשימוש מסוג זה.המאמר כולל, בחלקו הראשון, מסגרת מודל כללי לניתוח פורטפוליו ובחלקו השני – תיאור וריאציות שונות וניתוחן בזיקה למסגרת זו. מחברי המאמר ממליצים על קישור בין הערכה מעצבת לבין הערכה מסכמת תוך מעבר ממבחנים מסורתיים להערכה המבוססת על פורטפוליו. מודל הניתוח המוצג מדגיש שיתופיות, רפלקציה, פיתוח קריטריונים, הערכה עצמית והערכת עמיתים. העברת המיקוד מהערכה מסכמת להערכה מעצבת מאפשרת ניצול רב יותר של פוטנציאל הלמידה הטמון בבניית פורטפוליו. (Dysthe & Steiner Engelsen)