במחקר זה נחקרה תרומת ההוראה והלמידה הרב תחומית של המקרא ללמידה משמעותית. בתפיסת המחקר, הכוונה ללמידה שמבנה חיבור בין עולמו של הלומד לבין הטקסט המקראי, ושמאפשרת ומעודדת את הלומד להתעניין בעולם המקרא ולמצוא הנאה בלמידה. במרכז תהליכי ההוראה הועמדה סוגיה מקראית, ותחומי דעת שונים הציגו את המשותף והרלוונטי לזמננו להתמודדות עם קשיי לומדים וללמידה של מקרא. המחקר התבצע במכללת לוינסקי, במסגרת הקורס הסדנאי "הוראת המקרא בהיבט רב תחומי" – ובמסגרת ההתנסות בהוראה במספר בתי ספר, בעיקר בבית הספר "מורדי הגטאות" ברמת גן. משתתפי המחקר היו סטודנטים מתמחי מקרא המכשירים עצמם להוראה בבית ספר יסודי ועל יסודי, משנים ב' וג' בתואר הראשון וכן סטודנטים לתואר שני בהוראה M.Teach שנה א' (גלי דינור).

בעבודתה בחרה יעל שפיגלמן לדון בנושא הגישה המסורתית בלימוד המקרא; נושא זה קרוב ללבה, וכפי שתיארה במבוא, העסיק אותה רבות במיוחד בשנים האחרונות. במשך תקופה ארוכה היא תהתה האם ישנה דרך לעדכן ולרענן את הלימוד השמרני ואת היחס המקובע כלפי הפרשנות המסורתית בחינוך הדתי, ומנגד- האם יש מקום לשילוב מקורות מסורתיים ולעיון בתפיסות העבר בחינוך הממלכתי (יעל שפיגלמן, רביבים מחזור יב)

נדב חרובי מאמין , מניסיונו כמורה לתנ"ך , ששום אסון לא יקרה אם תבוטל הבגרות בתנ"ך, יתרה מכך, ביטולה יכול להיות דבר מרענן לטווח הקרוב ונפלא לטווח הרחוק. כותב נדב : " למרות שמעולם לא "הגשתי" לבגרות בתנ"ך, לימדתי בכיתה יו"ד את "החומר" לבגרות וכאשר לימדתי ספר שמואל בחטיבת הביניים אמרתי לעצמי לא פעם: "הממ, זה יכול להופיע בקטע שלא נלמד" בבגרות (ששמו הרי צריך להיות, "קטע שלא נלמד בתיכון"). כלומר, אני מכיר את בחינת הבגרות, ולא – היא לא כל כך נוראית ולא כל כך מזעזעת, הסיבה שצריך לבטל אותה היא שהחלופה יותר טובה.

הכיצד נוכל לגרום לבני הנוער ללמוד את התנ"ך ולהוקירו? האם בשיטות של לימוד אסוציאטיבי שנועד לקרב את המקרא לחייהם של התלמידים על ידי תשלום מחיר כבד של ויתור על הבנה מדויקת של הטקסט? יש לבחון דווקא כיצד מחקר המקרא יכול להשתלב ולחבב את התנ"ך על התלמידים ( תמיר סגל) .

'בהוראת ספר איוב לא הייתי מתחילה בקישור החומר לתלמידים ובהדגשת המהות האוניברסאלית שבו. לא משום שאי-אפשר לקשרו אלא משום שהסיפור עושה זאת בזכות עצמו וטוב מאיתנו. ניתן לחשוב על פתיחות שונות להוראת איוב, אך לדעתי על הטובה מביניהן חשב כבר בעל ספר איוב עצמו. אתחיל. ללא אקדמות והקדמות בקריאת הסיפור.לאחר קריאת הסיפור התלמידים יחלקו (על דפים עם צילום פרקים א-ב) את הסיפור על ראשיתו של איוב לחמישה חלקים ויגדירו את מרחב ההתרחשות של כל אחד מהם ( אדוה הכהן).

סרט יכול להיות כלי לימודי יעיל ולא רק "אתנחתא בידורית". ארבעה שיעורי תנ"ך עם "נסיך מצרים". הנחת היסוד המרכזית העומדת ביסוד פתרון זה מבוססת על ההבנה שבעוד שתלמידים תופסים תכופות את התנ"ך – שפתו, עלילותיו והנושאים הנידונים בו – כקשה להבנה, לא רלוונטי לחייהם ומשעמם, העיבוד הקולנועי לטקסטים תנ"כיים יכול לשמש גשר בינו לבינם, שכן היחס של תלמידים אלה לשפת הקולנוע ומאפייניה אחר לגמרי. התנ"ך מאיים עליהם ואילו הקולנוע בדרך כלל לא. כדאי אפוא למורים להשתמש במשאב תרבותי העשוי להיות כלי לימודי יעיל, ולא רק "אתנחתא בידורית". ( אמתי מור) .

את היוזמה שלה , שיטה לשיפור הבנת הנקרא בתנ"ך , הגתה אביה זמרן , מורה ותיקה לתנ"ך בבית הספר האזורי סולם צור בקיבוץ גשר הזיו, אחרי שהגיעה למסקנה כי תלמיד ישראלי ממוצע אינו מבין כמעט אף פסוק מקראי. לדבריה , אף שלפניו מונח טקסט עם אוצר מלים בשפת אמו, הצעיר הישראלי נתקל בשורה שלמה של "מוזרויות" שמציבה חיץ בלתי עביר בינו לבין הבנת הנקרא. אמנם, היא קובעת, העברית המחודשת בת ימינו בנויה על בסיס העברית העתיקה, אך במהלך השנים חלו בה שינויים רבים כל כך, עד שאין מנוס מהצורך לבנות גשר דידקטי על פני התהום הזו. זמרן גורסת כי יש ללמד את הטקסט המקראי כמו שלמדים שפה זרה – באופן מובנה ובשיטתיות, והכי חשוב – כבר מהפעם הראשונה שבה נתקל הילד בתנ"ך. את השיטה שפיתחה זמרן , "מקרא בראש הנקרא", היא מיישמת בשנים האחרונות עם הצוות שלה בבית ספרה ( יעל אפרתי) .

צחי רולניק , מורה בתיכון הכפר הירוק ערך ניסיון מעניין וחדשני לשלב בלוג לימודי בכיתות שהוא מלמד. הבלוג, שיצר לכיתות שלו , מכיל את עבודות הסיום היצירתיות שהוטלו על תלמידי כיתות ז' וח' אותם הוא מלמד בכפר הירוק. כותב צחי רולניק בבלוג, "בסוף השנה רציתי לנסות משהו מעט אחר. בקשתי מתלמידי לסקור את כל החומר שלמדו ולבחור נושא שדיבר אל ליבם במיוחד. התלמידים התבקשו לבחור או ליצור בעצמם – יצירת אמנות, קומיקס, קטע מוסיקה, קטע שירה ולנתח אותו אל מול הכתוב התנ"כי ואל מול מחשבותיהם ורגשותיהם . הבלוג הזה הוקם במטרה לתת ביטוי לעבודות המרשימות שנוצרו והוגשו. אז קבלו אותם את תלמידי מכיתות ז' וח' עם עבודות שלבטח ישאירו עליכם רושם כפי שהשאירו עלי ".

חוקרת במכללת אורנים פיתחה תוכנית חדשנית המשלבת לימודי חשבון עם שיעורי התורה בבתי ספר היסודיים הניסוי נעשה בשישה בתי ספר – והמורים מרוצים!! פרופ' צביה מרקוביץ, ראש החוג לחינוך מתמטי במכללה האקדמית לחינוך אורנים פיתחה יחד עם גב' צ'רנה נשר, תוכנית לימודים חדשנית, המורכבת מבעיות מתמטיות שנלקחו מפרשות השבוע. על פי תפיסת העולם של פרופ' מרקוביץ', המתמטיקה אינה צריכה להיות מנותקת, להיפך המתמטיקה נמצאת בכל מקום, אפילו בסיפורי התורה. מרקוביץ: "הקשר בין מתמטיקה ופרשת השבוע מאפשר למידה חווייתית הן של המתמטיקה והן של פרשת השבוע, גורם לילדים להבין שהמתמטיקה קשורה לחיינו ושאפשר להתחבר למתמטיקה מכיוונים שונים.

כותבת המורה לתנ"ך אורנית פרידמן בבלוג שלה : "אין לפסול לגמרי את ערכו של ספר הקריאה ותחושת האצבעות בין הדפים. למעשה, כל עוד המערכת החינוכית נשארת מסורתית בתחום הערכה ובחינות הבגרות עדיין נעשות באמצעים שאינם טכנולוגיים, יש לשלב הן טקסטים דיגיטאליים וסביבות דיגיטאליות ללמידה ולצד כל אלה לעודד לקורא ספרים וטקסטים לא דיגיטאליים ולעודד כתיבה יצירתית. (מומלץ באמצעות בלוג). האחד אינו פוסל את השני ואם אפשר גם וגם עוד יותר טוב. " ולי, כמורה לתנ"ך, מקצוע הידוע ברייטינג נמוך בקרב תלמידי ישראל בשל הטקסט המקראי, כיצד עלי להתמודד עם הקושי כאשר אפנה לתלמידי."..

שאלת המחקר המרכזית הייתה: כיצד מתמודדת גלית (שם בדוי), מורה לתנ"ך בחינוך הממלכתי העל-יסודי, עם המתח בין הגישה המסורתית לביקורת המקרא? המחקר נערך בשיטה של חקר מקרה (case study). הכוונה היא ל"תיאור אינטנסיבי והוליסטי וניתוח של יישות, תופעה או יחידה חברתית אחת" (Merriam, 1998, עמ' 34). המטרה היא לתאר, לפרש, לנתח, להעריך ולבנות תיאוריה על סמך המקרה הנחקר (שם). גלית היא דוגמה טובה למורי המקרא כיוון שהיא מורה מנוסה (כ- 15 שנות הוראה) ומצליחה, בעלת ידע תוכן נרחב (תואר שני במקרא), רכזת המקצוע בבית-ספר בצפון הארץ, המלמדת הן בחטיבת-הביניים והן בחטיבה העליונה. ההוראה של גלית אינה מאזנת בין שתי הגישות להוראת מקרא, אלא נוטה באופן מובהק לפרשנות המסורתית, וזאת למרות שהיא הכריזה, שיש צורך לאזן בין הגישות. גלית לא מעודדת את התלמידים להעלות קשיים – נראה שגלית חוששת, שחשיפת התלמידים לבעיות האמיתיות העולות מן הטקסט תהפוך אותם ל"ספקנים".( איריס יניב).

בעת שנתוני הרישום להוראת המדעים נמצאת בעלייה מתמדת, רק עשרות בודדות נרשמו השנה להוראת התנ"ך – ובסמינר הקיבוצים נרשמו שניים בלבד. במכללות להוראה מזהירים ממחסור חמור במורים בעתיד הלא רחוק ודורשים ממערכת החינוך: "עודדו את הסטודנטים לתנ"ך במלגות ותמריצים" . "השבת סטודנטים אקדמאיים לטובת הוראת התנ"ך היא משימה לאומית אך הבעיה היא שהסטודנטים להוראה לא רוצים ללמד תנ"ך".

תכנית הלימודים הנוכחית במקרא המיועדת לחינוך הממ"ד יצאה לאור בשנת 1993 בעקבות החלטת האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים לכתוב תכנית לימודים חדשה במקרא ממ"ד הוזמן מחקר זה. המחקר הוא חלק מהיערכות מוקדמת לקראת התכנסותה של ועדת התכנית ללימודי מקרא בבתי הספר בחינוך הממלכתי-דתי, העתידה לכתוב את תכנית הלימודים החדשה לכיתות א'- י"ב. מטרתו המרכזית של המחקר היא לספק לוועדת התכנית מידע על עמדות המורים בבתי הספר היסודיים בחמ"ד כלפי תכנית הלימודים הנוכחית במקרא ממ"ד: מידת יישומה בשטח, הקשייםהכרוכים בביצועה וכן ציפיות מתכנית לימודים חדשה. עניינן של שאלות המחקר בשלושה היבטים מרכזיים: • מיפוי המצב הקיים מבחינת הקצאת שעות הוראת מקרא ומימושן בפועל. • תכנון ההוראה של המורה ועמידה בו. • ציפיות מתכנית הלימודים החדשהׁ( סמט , ברוריה. אפרתי , רוית).

אתר לימודי אינטראקטיבי במקרא, שנועד לתלמידים ולמורים בחטיבת הביניים. האתר כולל פרקים נבחרים מתוך תכנית הלימודים החדשה, ומאפשר למידה עצמית של התלמידים, והכנת החומר על ידי המורה. האתר מסודר בכותרים לפי ספרי הלימוד. בכל כותר יש סביבת חקר עשירה, הכוללת ביאור, הקראה, אמצעים ספרותיים, השוואות מקראיות, פרשנות, ספרות חז"ל, אנציקלופדיה, העשרה (אמנות, ספרות, מחקר), ותנ"ך מלא. באתר אנציקלופדיה עשירה וציר זמן של 4000 שנים.למרבית הכותרים יש אינדקס תחומי ו/או נושאי המאפשר עבודה עצמית של מורה ותלמיד.