-
תקציר
-
תקציר
בחטיבת הביניים אלון ברעננה סירבו להכניס תלמידות בטענה שלבשו מכנסיים קצרים מדי, שלא עמדו בקוד הלבוש של בית הספר. בתגובה לכך הפגינו בימים שלאחר מכן מאות תלמידות בתיכונים ובחטיבות ביניים ברחבי ישראל, במה שכונה "מחאת המכנסונים". אחת מטענותיהן המרכזיות של המפגינות היתה שקוד הלבוש מפלה בנות לרעה בהשוואה לבנים. טענה זו מוצאת הד במאמר זה, הקובע כי רוב קודי הלבוש בבתי ספר מגבילים את לבושן של תלמידות הרבה יותר מאשר את לבושם של תלמידים.
-
תקציר
על אף תשומת לב מדעית ותקשורתית מוגברת בשנים האחרונות שהופנתה לאלימות ותוקפנות מינית מצד נשים, מחקר מוגבל למדי התמקד באופן ספציפי בתפיסות הציבור את התנהגותן. המחקר הנוכחי מבקש לבחון את אופי תגובות הציבור ואת עמדותיו כלפי קטגוריה של תוקפות מיניות הנמצאת לעתים קרובות במרכז השיח התקשורתי – מורות אשר תקפו תלמידים מתבגרים – באמצעות סקירת תגובות קוראים שהועלו בעקבות חמישה מאמרים שפורסמו בעיתון "הפינגטון פוסט" (Huffington Post) בין נובמבר 2010 לנובמבר 2013.
-
תקציר
אי מעורבותם של אבות בחינוך ילדיהם סומנה בעבר כמקור לבעיות חברתיות רבות. החל משנות ה-90 של המאה הקודמת נעשו מאמצים לקידום מחקרים בנושא ובמקביל הושקעו משאבים למען הקמתן של תכניות המעודדות את מעורבותם של האבות במסגרת המעורבות ההורית. ואכן בעשורים האחרונים, לצד שינויים במבנה המשפחה ובמיוחד לאור השתלבותן המואצת של נשים בשוק העבודה, ניכר שינוי הן במידת המעורבות של האבות (בכמות) והן באיכותה. מחקרים אחרונים מביאים עדויות רבות המצביעות על ערכה הרב של מעורבות האבות ועל תרומתה להישגים האקדמיים של ילדיהם.
-
תקציר
תופעת הגניבה הספרותית, פלגיאריזם, הופכת יותר ויותר נפוצה בתרבות המחקרית במסגרות ההשכלה הגבוהה. סטודנטים וסטודנטיות מחפשים פתרונות מהירים וקלים הן בשלב הלימוד והן כאשר הם ניגשים לכתיבת עבודות מחקר ותזות. המאמר עוסק בהבדלים המגדריים במודעות (Awareness) לפלגיאט בקרב סטודנטים וסטודנטיות. ההבדלים המגדריים במודעות לפלגיאט נותחו הן באופן כללי והן בתוך כמה הקשרים חברתיים וכלכליים רלוונטיים כגון רמת חיי החברה של הסטודנט, אופן המגורים (עם הורים/סבים/במעונות סטודנטים), מוטיבציה ללימוד ועבודה במהלך הלימודים.
-
לינק
המחברות מציגות מחקר מקיף שבדק את תופעת ההצקה ברשת בהשוואה לממדים ולאפיונים של הצקה פנים-אל-פנים. הן בדקו את קשת המעורבים: המציקים, הקורבנות והעומדים מן הצד בשני המרחבים החברתיים והגיעו למסקנה שמדובר בתופעה זהה שהרשת משמשת לה כר פורה. אלא שקורבנות האלימות ברשת מאופיינים באופן שונה מאשר קורבנות האלימות המתרחשת בבית הספר. ההמלצות המוצעות להורים ולמחנכים כיצד להתמודד עם חולי חברתי זה אכן דורשות מימוש של 'כאן ועכשיו' (מיכל דולב-כהן ונעם לפידות-לפלר).
-
תקציר
מחקר זה עושה שימוש בתקשורת מקוונת כמסגרת תיאורטית על מנת לבחון היבטים של בריונות-רשת (Cyberbullying) בחברה הרב-תרבותית בישראל. המאמר מבקש לעמוד על ההבדלים בין תרבות אינדיבידואליסטית לבין תרבות קולקטיביסטית באמצעות השוואה בין בריונות-רשת בקרב בני נוער יהודים לעומת בני נוער ערביים. המחקר בחן הן את המשתתפים הפעילים בהטרדות – הקורבנות והתוקפים – והן את העומדים מן הצד, ועסק גם בהשפעת ההטיה המגדרית על הסבירות לעסוק ולהיות קורבן לבריונות מקוונת. השלכות המחקר על בני הנוער, המחנכים וקובעי המדיניות, מרחיקות לכת.
-
תקציר
מורים מאמינים שהם אינם יוצרים אינטראקציה שונה עם בנים מאשר עם בנות. אולם, בחינת בסיס העדויות לגבי אינטראקציות תלמיד-מורה מגדריות מראה דפוסים לא שווים ולעיתים סותרים של אינטראקציה עבור בנים ועבור בנות. במחקר זה, הוקלטו בווידאו שיעורים של 13 מורים בשלושה בתי ספר תיכוניים ונותחו הן בידי המורים עצמם הן בידי החוקרים. כלי ההיזכרות עקב גירוי בווידאו (video-stimulated recall) משמש כדי להעלות לפני השטח את המחשבות, הדימויים והרגשות המעוררים את פעולות/תגובות המורים בכיתה (Consuegra, Els; Engels, Nadine; Willegems, Vicky, 2016).
-
תקציר
אפליה כנגד נשים נראית כאחת הסיבות האפשריות לתת-הייצוג שלהן במקצועות מסוימים בצֶבֶר מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (science, technology, engineering, and math – STEM). המחברים מראים שאין זה המקרה לגבי המבחנים התחרותיים בצרפת המשמשים לגיוס כמעט כל המורים והמרצים בחינוך התיכוני והעל-תיכוני. השוואות בין מבחנים "לא עיוורים למגדר" ("non–gender-blind") שנערכו בעל פה לבין מבחנים "עיוורים למגדר" ("gender-blind") שנערכו בכתב בקרב כ-100,000 אנשים ב-11 תחומים שונים במהלך 2013-2006 חושפים הטיה לטובת נשים ההולכת וגוברת בחוזקה ביחס לדומיננטיות הגברית בתחום (Breda, Thomas; Hillion, Melina, 2016).
-
לינקעל מקורות הפערים המגדריים בהון אנושי: ההשלכות של הטיות סטריאוטיפיות של מורים בטווח הקצר ובטווח הארוך
בעבודה זו מעריכים המחברים את השפעת ההטיות המגדריות של מורים בבתי ספר יסודיים על הישגיהם הלימודיים של בנים ובנות בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון ועל בחירתם במגמות מוגברות במתמטיקה ובמקצועות המדעיים בתיכון. מהתוצאות עולה כי ההטיות של המורים לטובת הבנים משפיעות באופן אסימטרי על בנים ובנות – השפעתן חיובית על הישגי הבנים ושלילית על הבנות. הטיות מגדריות כגון אלה משפיעות גם על המשך דרכם של התלמידים בלימודים מוגברים במתמטיקה בתיכון – על בנים באופן חיובי ועל בנות באופן שלילי. התוצאות מצביעות על כך שההתנהגות המוטית של מורים בשלב מוקדם של הלימודים במערכת החינוך נושאת בחובה השלכות ארוכות טווח על בחירת העיסוק ועל ההשתכרות בחיים הבוגרים, מפני שלימודים מתקדמים במקצועות המתמטיקה והמדעים בתיכון הם דרישת קבלה מוקדמת להשכלה גבוהה בהנדסה, במדעי המחשב וכד' (ויקטור לביא, אדית זנד).
-
סיכום
אושרה לרר שייב, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, נתקלת לא פעם בהרמת גבה מצד מי שסבור שנשים כבר שברו מזמן את תקרת הזכוכית. המציאות, היא אומרת, שונה – ונשים עדיין נאבקות לתפוס מקום ראוי בחברה, בכלכלה ובמוסדות השלטון. ההטיה המגדרית, לדבריה, מתחילה כבר בגיל הגן – וזה המקום להתחיל לעקור אותה מהשורש (תמירה גלילי, 2015).
-
תקציר
חוקרים באוניברסיטה אמריקנית מצאו כי תלמידות תיכון משקיעות מדי שבוע כשעה יותר בהכנת שיעורי הבית שלהן לעומת הבנים בני כיתתן. המחקר, אשר פורסם בחודש שעבר ב-Educational Researcher, ניתח נתוני רשימות יומן מסקר אמריקני לגבי שימוש בזמן (American Time Use Survey) ונתונים מסקר שנערך במסגרת מחקר אורך חינוכי בשנת 2002 (Educational Longitudinal Study of 2002). המחקר מצא פער מגדרי של כ-1.2 שעות של זמן למידה שאינה בית-ספרית בשבוע. בנים הקדישו בממוצע 4.33 שעות בשבוע לשיעורי הבית, בעוד שבנות עבדו 6.33 שעות (Cooper, Lovey, 2015).
-
לינק
מחקר זה בחן את הבדל המגדר באסטרטגיות הדיון הנתפסות של סטודנטים בהקשר של דיון פנים מול פנים ודיון א-סינכרוני מקוון. הסקר שכלל 363 סטודנטים וראיונות מעקב עם 20 משתתפים נערך כדי לבחון האם קיימים הבדלי מגדר בתוך כל הקשר ובין שני ההקשרים. לצורך כך פותחה סקאלת אסטרטגיות דיון (The Discussion Strategies Scale) כדי לבחון את אסטרטגיות הדיון של הסטודנטים עבור שני ההקשרים בארבעה ממדים: הבנה, אינטראקציה, עיבוד וחרדה. התוצאות מראות שלא נמצאו הבדלי מגדר בתוך ההקשר של דיון פנים מול פנים; אולם, בהקשר של דיון א-סינכרוני מקוון, הנשים תפסו עצמן כטובות יותר מאשר האופן שבו הגברים תפסו את עצמם ביחס לאסטרטגיות העיבוד שלהם (Tsai, Meng-Jung, Liang, Jyh-Chong, Hou, Huei-Tse, & Tsai, Chin-Chung, 2015).
-
לינק
בכיתה ו' מורים מפלים לרעה את הבנות לעומת הבנים בציוני המתמטיקה. התוצאה, כפי שמראה מחקר של פרופ' ויקטור לביא וד"ר אדית זנד, היא היעלמות בנות ונשים בגיל התיכון והאוניברסיטה מהמקצועות המדעיים – ופגיעה בהשתתפותן בשוק העבודה. החלק המרכזי של המחקר מתמקד בהשלכות של הטיה סטראוטיפית זו. מאחר שמורים מוצבים בכיתות באופן אקראי לחלוטין, כפי שנבדק והוכח במחקר, ניתן היה לבחון לא רק את מידת ההטיה ותוצאותיה בגיל בית הספר היסודי, אלא גם את ההשלכות ארוכות הטווח של ההטיה הזו – כיצד העובדה שיש מורה שמאמין שבנות פחות טובות במתמטיקה ומתייחס אליהן באופן שונה מהתייחסותו לבנים משפיעה על המשך דרכן האקדמית (דפנה מאור).
-
לינק
מאמר זה מעריך האם פערי מגדר בעמדות הולכים אחרי דפוסים מפתיעים באופן דומה. ניתוח רב-משתנים של הזיקה של בוגרי כיתה ח' למתמטיקה ושאיפות לעבודות הקשורות למתמטיקה שכלל 53 מדינות מראה שפער המגדר שקשור לעמדה הוא למעשה גדול יותר בחברות "פוסט-מטריאליסטיות" עשירות. יתר על כן, הן בנות והן בנים רואים מתמטיקה באופן שלילי יותר בחברות אלה(Maria Charles, Bridget Harr, Erin Cech & Alexandra Hendley, 2014).
-
לינק
המאמר מתאר שני מחקרים לגבי ההשפעה של החרדה ממתמטיקה של דמויות סמכות, הורים ומורים, על העמדות של ילדים למתמטיקה. המחקר מראה שילדים בגיל בית הספר נוטים במיוחד לחקות את העמדות ואת ההתנהגות של ההורה מאותו מין-מקור לדאגה אם אנו רוצים לשפר את הביצוע שעדיין טעון שיפור של הבנות בתחומים שנשלטים באופן מסורתי על ידי הזכרים כמו מתמטיקה ומדעים. אם האימא שונאת מתמטיקה, הילדה הצעירה עשויה להצדיק שזה גם בסדר עבורה לא לאהוב מתמטיקה. (Annie Murphy Paul, 2013).
-
רפרנס
המאמר בוחן הבדלי מגדר בהקשרים מקוונים ובודק מגמות עכשוויות בביצועי נשים והתנסותן בקורסים מקוונים. המחקר מתבסס על דוגמאות ממקרה מבחן ומחקר ספציפי אודות עמדותיהם ותפיסותיהם של הסטודנטים את אופן התמיכה בלמידה באמצעות סביבות מתוקשבות. ניתוח הממצאים מנפץ סטריאוטיפים רבים ומראה כי נשים שלומדות בצורה מקוונת הן לומדות עצמאיות ובטוחות בעצמן שלעתים הישגיהן עולים על אלה של סטודנטים גברים. יש להן גישה שווה למחשבים ורשת האינטרנט לעומת גברים, ולא נכון לטעון שהן פחות שבעות רצון מהשתתפות בקורסים מקוונים. נשים מייחסות יותר היבטים של דאגה ואכפתיות בהנחיה ויש להן סגנונות אינטראקציה שונים מגברים, שיתכן ויש להם השפעה על אופן ההדרכה המקוונת. (Linda Price)
-
סיכום
המאמר עוסק במשמעות שמעניקות סטודנטיות בדואיות להוראה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בדו-שיח המתקיים ביניהן לבין הקהילה שהן חיות בה ואשר בה התחנכו. המחברת מציעה את סיפוריהן של המתכשרות להוראה כבסיס לניתוח המעמד המשתנה של האישה הבדואית וקהילתה. לטענת המחברת הנשים מאמצות שיח המסגל את החינוך ואת ההוראה אל מהלך חייהן. הן מעניקות משמעות לפנייתן להוראה בצל סיפורה של החברה הבדואית, הנמצאת בתהליכי שינוי עמוקים. (ענת פסטה-שוברט)
-
לינק
-
תקציר
המחקר בדק את הקשר בין משתני הרקע האישי והמקצועי ותפיסת הקונטקסט הבית ספרי לבין העמדות בחינוך (שמרנות ופתיחות) בקרב מורים ערבים בבתי-ספר יסודיים בישראל. אוכלוסיית המחקר כללה מורים משלוש העדות העיקריות של האוכלוסייה הערבית בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים, וייחודו הוא בכך שסוגיה זו טרם נחקרה במגזר זה. (אחמד עזאם)
הבדלי מגדר
מיון:
נמצאו 20 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין