בתי ספר אוטונומיים
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • תקציר

    ספר זה מספר את סיפורם של בתי הספר הייחודיים: מוסדות חינוך שבחרו לערער על המובן מאליו החינוכי הממלכתי-ציבורי ולהציע חינוך אחר. בתי הספר הללו מציעים חלופות חינוכיות-פדגוגיות חדשניות לחינוך המסורתי, אך גם מעוררים דילמות חברתיות בשל מרחב הפעולה האוטונומי שהם נוטלים לעצמם ובשל פרישתם מהציבוריות, תוך פגיעה אפשרית בערכי השוויון והסולידריות החברתית.

  • סיכום

    כתב העת היוקרתי The New Yorker פרסם כתבה ארוכה על רשת בתי ספר ציבוריים בזיכיון בשם Success Academy, הפועלת בעיר ניו יורק ונתונה במחלוקת ציבורית עזה.תלמידי הרשת משיגים ציונים גבוהים במבחנים האחידים של מדינת ניו יורק. 95% מהתלמידים הצליחו להשיג "דרגת מומחיות" בבחינות במתמטיקה ו-84% השיגו דרגה זו בבחינה באנגלית ואמנויות. זאת כאשר שיעורי השגת דרגת המומחיות הממוצעים בעיר נמוכים בהרבה: 36% ו-38% בהתאמה. הישג זה ראוי להערכה מיוחדת, משום שרוב תלמידי הרשת מגיעים משכבות מוחלשות: רובם הגדול שחורים ולטינים, ולפחות שני שלישים מהם באים ממשפחות עניות. הרשת החלה את דרכה עם בית ספר אחד ב-2006, וכיום יש בה 46 בתי ספר שבהם לומדים יותר מ-15 אלף ילדים מגן הילדים ועד כיתה י"ב.

  • לינק

    קיים מודל אחד שלא נוסה ואשר יכול להביא תועלת רבה למערכת החינוכית בארץ: מודל בתי הספר בזיכיון (charter schools). מודל זה פותר את אחת הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני בתי ספר: מידת הגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר לנהל את בתי ספרם. המחקר הנוכחי בוחן את הסוגייה של ביזור סמכויות ממשרד החינוך לבתי הספר עצמם, ומציג מודלים שונים לבתי ספר בישראל ובעולם, תוך תיאור מידת הגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר במסגרות השונות. המודל המרכזי המוצג במחקר הוא מודל בתי הספר בזיכיון, המעניק להורים ולתלמידים משקל מכריע בהחלטה על האופן שבו ינוהל בית הספר. המחקר מתמקד במערכת החינוך היסודית, המאופיינת ברמת ריכוזיות גבוהה לעומת מערכות החינוך העל-יסודיות.

  • לינק

    מחקר חדש של אוניברסיטת Buckingham באנגליה מצא כי בתי ספר אוטונומיים משיגים תוצאות טובות יותר בהשוואה לבתי ספר של המדינה. הכוונה לבתי ספר עצמאיים בהם ההחלטות מתקבלות קרוב יותר לכיתה ופחות בדרג המחוז החינוכי. ההישגים של בתי הספר העצמאיים באנגליה נמצאו איכותיים יותר בכל המשתנים שבדק המחקר. המחקר נערך ע"י פרופסור Professor Alan Smithers , מומחה לחינוך , קבלת החלטות וכלכלה בחינוך. הממצאים העיקריים במחקר , המעורר עניין רב באנגליה ומחוצה לה, הם שהאוטונומיה של ביה"ס מבטיחה תהליכים חינוכיים איכותיים ומעמיקים יותר בהשוואה לבתי ספר ממלכתיים בזיקה ישירה לפיקוח החינוכי ולמדינה. בתי ספר עצמאיים מצליחים גם למשוך כוחות הוראה טובים יותר ומעסיקים את מיטב המורים.

  • תקציר

    בשנים האחרונות נוסדו עשרות בתי ספר ברחבי ארצות הברית שמוקדשים להשגת תוצאות גבוהות ועקיבות באוכלוסיות שלרוב משיגות תוצאות נמוכות באופן עקיב. בתי הספר שנטלו על עצמם את המשימה הזו באופן הנחוש ביותר היו בדרך כלל בתי ספר ברישיון – מוסדות במימון ציבורי ובניהול פרטי, שעורכים את אחד הניסויים החינוכיים השנויים במחלוקת. עדין מוקדם לומר אילו מבתי הספר המתרכזים בקידומם של ילדי עניים יתגלו בסוף כמוצלחים ביותר. בינתיים, בתי הספר המשפיעים ביותר משתייכים לרשת "תכנית ידע הוא כח" – KIPP – Knowledge Is Power Program (להלן קי"פ), אשר ייסדו דייויד לווין (Levin) ומייקל פיינברג (Feinberg). המאמר מתאר את שיטת עבודתם, מידת ההצלחה ועיקרי הביקורת המופנית כלפי הרשת. (פול טאף)

  • סיכום

    הספר אידיאה של תיקון הוא בבחינת אתנוגרפיה השוואתית ראשונה מסוגה בשדה החינוך הישראלי. הוא מהווה תרומה משמעותית להבנה של החינוך הרב-תרבותי, ולתפיסת העוצמה והפוטנציאל הגלומים ביזמות חברתית-חינוכית הבאה לחולל שינוי בסביבה משתנה ועמוקת שסעים. הספר עוסק בחמישה בתי ספר שתלמידיהם מגיעים מתוך סביבה חברתית מפוצלת. הוא מציג עדויות אודות מורים ומחנכים המשמשים כיזמים חינוכיים-חברתיים ופועלים לחיברות ולקידום תלמידים בסביבה המאופיינת בשוני תרבותי, הטרוגניות וקיטוב אתני ודתי. הוא מראה כיצד בתי ספר מעצבים בקרב תלמידיהם זהות עצמית הפתוחה לקבלת האחר בצד פיתוח יכולת לימוד מרשימות (יהודה בר שלום)

  • סיכום

    מחקר זה מציג מודל תיאורטי העוסק באסטרטגיות הסתגלות של מבנים ארגוניים ובתהליכים ניהוליים של ארגונים הפועלים בסביבה משתנית. המחקר בחן את התהליכים המתרחשים בבתי ספר במערכת החינוך הישראלית, בהתבסס על "התיאוריה המוסדית " ועל "תיאורית התלות במשאבים" בחקר ארגונים. המשתנים הנכללים במודל הם: תפיסת הסביבה, האסטרטגיה הארגונית והמבנה הארגוני הפנימי של בית הספר. המחקר נערך על מדגם מייצג של מערכת החינוך הממלכתי בישראל, שכלל 201 בתי ספר מכל השכבות והמגזרים, כמשוער במודל התיאורטי.על פי ממצאי המחקר נמצא, שתפיסת הסביבה אכן משפיעה על האסטרטגיה הארגונית, אולם היא אינה משפיעה ישירות על המבנה הארגוני. כלומר, האסטרטגיה הארגונית והפעילות המתבצעת בפועל בבית הספר הן הגורמים המשפיעים על המבנה הארגוני ולאו דווקא האופן שבו ההנהלה תופסת את הסביבה (צבי ימי, יצחק סמואל).

  • לינק

    מחקר איכותני זה מתמקד בבדיקת המודל החינוכי המנחה חמישה בתי ספר ישראליים אשר צומחים ופועלים מתוך אחד השסעים בחברה הישראלים. בתי הספר הנחקרים הם נווה שלום, קשת, קדמה, ביאליק ובית הספר הדמוקרטי בחדרה. במחקר נמצא הרבה מן המשותף באסטרטגיות ובגישות של בתי הספר (גמישות, פתיחות, פלורליזם) לצד דמיון ושוני בתכנים ובדגשים (בר-שלום יהודה).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין