מה גורם להצלחה בלימודים פרט לכישרון ולחריצות? רבים ניסו להשיב על שאלה זו, ובכללם עורכי המחקר הנוכחי שגילו ממצאים מפתיעים על התפקיד החיובי שממלא סטרס במידת ההצלחה של תלמידים. לפיכך, מומלץ כי המורים וההנהלה לא יחששו ליצור רמה מאוזנת ומדודה של סטרס בלימודים.

בעיות התנהגות בכיתה והפרעות משמעת הן אירועים מורכבים שיש להם ממדים רגשיים וקוגניטיביים סמויים. המחקר הנוכחי נעזר בשתי סכמות אנליטיות כדי להבין לעומק את מהות ומאפייני השיח של מורים עם תלמידים במהלך הטיפול בהפרעות משמעת. 31 סטודנטים במכללה להוראה צפו במקרים של הפרעות משמעת בגני ילדים ובכיתות של בתי ספר יסודיים ותיעדו 20 מהם. בתום השיעור הם ראיינו (בנפרד) את המורה ואת התלמיד על האירוע וסייעו לחשוף את הנרטיב הפנימי של השותפים. הממצאים משקפים מיצוב סמכותי, ולעתים קרובות כוחני, של הגננות ושל המורות כלפי התלמידים. הן משתמשות בשפה בוטה, חסרת עידון, שיש בה לא מעט פקודות, הנחיות והתרסות כלפי התלמידים שהפרו את המשמעת ברוב המקרים הנרטיב של המורות משקף היצמדות לכללים שלהן בניהול הגן והתייחסות מעטה לנסיבות האישיות של התלמיד המפריע. הנרטיב של התלמידים פחות מגובש ונוטה להצדקת המעשים . החוקר מסכם באומרו: "ללא התבוננות אמִתית במראה אין סיכוי לפתור את הבעיה ( אליעזר יריב). קישור למאמר המלא