אלטרנטיבות בחינוך
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • סיכום

    בעיר רג'יו אמיליה שבצפון איטליה, התפתחה לפני כשבעים שנה גישה יוצאת דופן לחינוך, הקרויה על שמה, והיא מתקיימת בה הלכה למעשה עד היום, ארוגה לתוך מרקם החיים בעיר. אנשי חינוך מכל העולם מגיעים לרג'יו כדי ללמוד ולקבל השראה

  • מאמר מלא

    רק בתי הספר האלטרנטיביים, ולא בתי הספר הציבוריים, יכולים להעניק לתלמידים חינוך אחר ומשמעותי. במשך עשרות שנים מנסים גורמים שונים באקדמיה ומחוצה לה לשנות את המערכת הקיימת, אך ללא הועיל. היא מסרבת להשתנות. שבענו רפורמות וועדות והמערכת הכבדה, המסורבלת, הביורוקרטית, הריכוזית והפוליטית בעינה עומדת (יוסף אבינון).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מייחד את המאמרון שלו למה שהוא מוצא כנקודת אור בתחום התקשוב החינוכי: "ואם, למרבה ההפתעה, נקודת אור כזאת באה מלמעלה, ממקומם של מעצבי המדיניות, כדאי ורצוי לציין זאת. כאשר אדם בעל תפקיד מרכזי, אדם שבכוחו להשפיע, מבטא גישה חינוכית אמיתית כלפי התקשוב, זה בהחלט ראוי לציון. כך היה לפני שבוע כאשר קראתי מאמרון של ג'וסף סאות (South) המנהל של המשרד לטכנולוגיה חינוכית בממשל האמריקאי. מעניין לציין שהמאמרון התפרסם ב-Medium שהוא מרחב אינטרנטי פתוח המפרסם מאמרונים על מגוון נושאים מגישות מגוונות. בתוקף תפקידו סאות בוודאי היה יכול לפרסם את דבריו בדרכים רשמיות, וסביר להניח שמסמכים רשמיים אכן מתפרסמים כך. לאור זה ההחלטה לפרסם על גבי פלטפורמה פומבית מעידה על הרצון של סאות לא סתם להסביר את שורשי המדיניות שלו, אלא גם לעורר התייחסות" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    שדה חקר החינוך האלטרנטיבי בישראל הוא שדה חדש יחסית. הוא מבקש להציע לנו מחקר, גם אקדמי, של המסגרות הקיימות והמציגות את עצמן כאלטרנטיביות או של מרחבי חינוך אשר מרכיבים כאלה ואחרים הבוחרים לכנות את עצמם "אלטרנטיביים" חדרו לתוכם או מתיימרים לחדור אליו. אלא שלצד "יצירתיות" ו"חדשנות" ועתה גם "משמעותיות" – הפכה גם ה"אלטרנטיביות" למילת באז בנאלית ושחוקה התובעת מאיתנו לעצור לבחון אותה (אריה קיזל).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מתייחס למאמרון הקודם שלו בנושא "תכנית לימודים המבוססת על איסוף וניתוח נתונים", ומתאר כיצד הביע בו את החששות שלו "כלפי ההשתלטות על החינוך של תפיסת עולם מכניסטית שבאה לביטוי בחברות כמו Knewton והנתונים הרבים שהן אוספות. ציינתי שחברות כאלה מתיימרות לייעל ולשפר את הלמידה של תלמידים באמצעות כמויות המידע האדירות שהן אוגרות בכל שלב ושלב של ההוראה והלמידה. נדמה לי שהסברתי את ההתנגדות שלי לתפיסה הזאת במאמרון ההוא, אבל יש עוד שני היבטים של הסוגיה הזאת שראויים להתייחסות".

  • מאמר מלא

    חתירה למשמעות בחיים ולמידה משמעותית זה אותו דבר, אומר ד"ר שמעון אזולאי. אם רוצים למידה משמעותית בבית הספר, יש לתת תנאים למשמעות בחיים: עשייה, פומביות והדהוד (יורם הרפז).

  • רפרנס

    הספר הוא פרי דיונים מעמיקים שהתקיימו בקבוצת החשיבה שפעלה בראשות פרופ' דוד גורדון ז"ל, במכון ון-ליר בירושלים, תחת הכותרת "היררכיה בין מקצועות: תוכני הלימוד והוראתם – משמעויות סוציולוגיות ופילוסופיות". חברי הקבוצה בחנו מחדש את הנחות היסוד המעצבות את הגישה לתכני הלימוד בישראל. המאמרים מציעים חלופות אפשרויות לתפיסה הדומיננטית: יצירת דיסציפלינה פדגוגית; התמודדות התלמידים עם דילמות חברתיות ותרבותיות; התמודדות עם שאלות של זהות קהילתית; לימוד המבוסס על טקסטים ופענוחם.

  • תקציר

    המחקר מבוסס על מודל הוראה ייחודי שפותח עבור פרחי הוראה בעלי תואר ראשון בספרות, הלומדים לתעודת הוראה בספרות לחט"ב. המודל מבוסס על המושג התאורטי "אלטרנטיבות" בהקשר של פרשנות היצירה הספרותית והוראתה (ס' יזהר, 1970). הכוונה היא להסתמכות על מתודות מחקר מובחנות לשם בניית שני מערכי הוראה אלטרנטיביים ליצירה ספרותית אחת. (שרה האופטמן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין