המחקר כלל 55 סטודנטים שלמדו בשני חלקים של קורס אלגברה ליניארית, תוך שימוש בפורמט ההרצאה המסורתית בחלק אחד של הקורס ובמודל הכיתה ההפוכה בחלק האחר. המחקר בחן את הבנת התוכן של הסטודנט ואת התפיסות לגבי הקורס. נמצא כי הציונים של הסטודנטים שלמדו בכיתה ההפוכה במבחן המסכם של הקורס עלו באופן משמעותי יותר בין הבחינות העוקבות בהשוואה לציונים של הסטודנטים שנכחו בחלק של ההרצאה המסורתית.התפיסות של הקורס הוצגו על ידי סקר שנערך בסוף הסמסטר שציין כי הסטודנטים בכיתה ההפוכה היו מאוד חיוביים לגבי ההתנסות שלהם בקורס, ובמיוחד העריכו את שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לבין הרכיבים הלימודיים של הוידאו(Love, Betty, Hodge, Angie, Grandgenett, Neal and Swift, Andrew W. , 2014).

מחקר זה עסק באי שוויונים אלגבריים. במחקר נבדקו: א. דרכי חשיבה של תלמידים, טעויות שכיחות ומקורותיהן בנושא אי שוויונים. ב. ידע פדגוגי תוכני של מורים על דרכי חשיבה נכונות ושגויות של תלמידים בנושא אי שוויונים. ג. אופן ההתייחסות של מורים לשגיאות בתהליך ההוראה של אי שוויונים. הממצאים במחקר זה מצביעים על התאמה בין הדרכים הנכונות בהן פתרו תלמידים אי שוויונים לבין הדרכים שמורים ציינו כי תלמידים פותרים אי שוויונים אלו. לעומת זאת, בדיווח על שגיאות של תלמידים לא נמצא מתאם בין שכיחות השגיאות לבין התייחסות המורים אליהן. חלק גדול מהשגיאות המשמעותיות שנמצאו אצל תלמידים צוינו על ידי אחוז נמוך של מורים ולעומת זאת מורים רבים הצביעו על שגיאות שנמצאו אצל אחוז נמוך של תלמידים. גם בתכנון ההוראה על ידי שלוש המורות, לא נמצאה התייחסות ישירה לשגיאות של תלמידים (נאוה אלמוג)