Evidence-based practice
מיון:
נמצאו 3 פריטים
פריטים מ- 1 ל-3
  • סיכום

    הכותבים מציעים במאמר מסגרת מושגית להגדרה ודרכים מעשיות לפיתוח הכישור של אוריינות נתונים בקרב מורים, שהוא בעיקרו יכולת לשנות מידע לכלל ידע הוראתי בר-הפעלה. מדובר במגוון רחב (לא רק מעקב אחר תלמידים בכיתה) של פרטים המוצגים בדרכים ומזוויות שונות שעשויים להרחיב את הבנות המורים ולהנחות את החלטותיהם הפדגוגיות. למשל, גישת הסטנדרטים, ידע תחום דעת ודרכי הוראה, ידע קוריקולרי, ידע תוכן פדגוגי והבנה של תהליכי למידה, נתונים דמוגרפיים על אוכלוסיות שונות, נתונים על שינויים חברתיים או תרבותיים והשפעתם על גישות הוראתיות וחינוכיות (Mandinach, E. B & Gummer, E. S).

  • תקציר

    כמורי מורים, אנו רוצים שהמחקר שלנו ישפיע בתרומתו למדיניות ולפרקטיקה חינוכית. אולם, קיימת הבנה מועטה לגבי דרכים בהן מורי מורים עשויים להיות מעורבים באופן פרודוקטיבי יותר הן זה עם זה הן עם קובעי מדיניות על מנת למקסם את השפעת המחקר שלהם. בהסתמך על מחקר אמפירי וניתוח מסמכי מדיניות, מאמר זה מבקש לטפח "דיאלוג קובע מדיניות-חוקר" יוצר, באמצעות הבנה רבה יותר של פרספקטיבות קובעי המדיניות לגבי מה שמעצב את קבלת ההחלטות שלהם והתפקיד הנוכחי של ראיות מחקר בהחלטות אלה (White, Simone, 2016).

  • מאמר מלא

    תמצית מהוויכוח המתנהל בעיקר באנגליה ובאוסטרליה בדבר החשיבות של evidence based practice עבור אנשי החינוך. הכותבת מראה כיצד מהוויכוח הזה נולד המושג של "מחקר המבוסס על פרקטיקה" שמשמש משקל שכנגד למושג "מחקר מבוסס מדעית". מחקר המבוסס על פרקטיקה, טוענים אלה המצדדים במחקר פעולה , מציע למורים דרך לבנות באופן שיטתי ושיתופי (עם אנשי אקדמיה) מערך של ראיות מתוך עבודתם על תקפותם או על אי תקפותם של ממצאים מחקריים לגבי ההקשרים האותנטיים שהם עובדים בהם, תוך מתן קול לאינטואיציות ולהתנסויות האישיות העשירות שלהם (מיכל צלרמאיר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין