בוובינר שסוכם על ידי פורטל מס"ע, מנכ"ל מחלקת החינוך והמיומנויות ב-OECD, אנדראס שלייכר, מציג ומנתח מידע ומשתף בתובנות מרכזיות מדו"ח החינוך של ה-OECD לשנת 2023. זאת, הוא עושה תוך התמקדות בחינוך טכנולוגי-מקצועי בבתי ספר על-יסודיים ובהכשרה להוראת חינוך טכנולוגי-מקצועי ומתוך שאיפה להעצים תלמידים, מורים, מחנכים, מנהלים וקובעי מדיניות. לאחר מכן, שלייכר מדבר על חינוך קדם יסודי, מערכת ההשכלה הגבוהה, מימון ותקצוב.

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל פרסם באחרונה (דצמבר 2018) דוח בשם מערכת החינוך: מבט-על. הדוח מציג בפני מקבלי ההחלטות ובפני הציבור הרחב תמונה כוללת של מערכת החינוך, המשלבת בין הממדים החברתיים והכלליים בהתוויית המדיניות הציבורית. רבים מהממצאים בדוח השנה מעודדים, ומציגים התקדמות בשורה של מדדים במערכת החינוך בישראל.

במרכז התכנית: תוספת של כ-2 מיליארד ₪ יופנו להקמת תשתיות מחקר ועידוד המצוינות המחקרית-מדעית תוך הפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (BIG DATA) ולמובילה בתחומי המחקר הבסיסי ובכלל זה מדעי המחשב; תוספת של כ-1 מיליארד ₪ לשילוב אוכלוסיות ייחודיות במערכת ההשכלה הגבוהה, ובכלל זה: ערבים, חרדים, המגזר האתיופי ותושבי הפריפריה (סה”כ התקציב לשילוב יעמוד על 2.3 מיליארד ₪ ); הכשרת הון אנושי איכותי והתאמתו לצרכי המשק והתעסוקה; קידום הבינלאומיות במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרתה יגיעו אלפי סטודנטים מאמריקה, אירופה והמזרח הרחוק ללמוד בישראל (המועצה להשכלה גבוהה).

ההשקעה הכספית של ישראל בחינוך היא מהגבוהות בהשוואה למדינות המערב המפותחות עם זאת, בחישוב ההוצאה לחינוך פר תלמיד ישראל נופלת מהמדינות המפותחות, כך עולה מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2006. בישראל שיעור ההוצאה על חינוך הוא 7.8% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), במדינות ה-OECD ההוצאה הממוצעת על חינוך עומדת על כ-6.1% מהתמ"ג. ההוצאה גבוהה יותר גם מזו שבארה"ב (7.4%) קוריאה ודנמרק (7.3%), ונמוך רק מההוצאה באיסלנד (8%). ההוצאה הלאומית לחינוך כוללת את הוצאות הממשלה והרשויות המקומיות לגנים, בתי הספר היסודיים והעל יסודיים, מוסדות ההשכלה הגבוהה ומוסדות הלימוד המקצועיים וכן את הוצאות הציבור – ההורים וכספים אחרים שהתקבלו במערכת ממקורות פרטיים. את מרבית ההוצאה משקיעה ישראל במוסדות החינוך היסודי, העל יסודי ובמכינות הקדם אקדמיות (4.4% מהתמ"ג בהשוואה ל-3.7% במדינות ה-OECD). במוסדות ההשכלה הגבוהה, ההוצאה נמוכה במעט מזו שבמדינות המערב (1.9% בישראל לעומת 2.0% במדינות ה-OECD).

כיצד נראה תקציב החינוך של ישראל בהשוואה למדינות אחרות אחרי הרפורמה? האם היא באמת שינתה את המצב? איך נראה כיום שכר המורה הישראלי ביחס לזה שבחו"ל? האם התלמיד הישראלי מקבל כיום מספר דומה של שעות לימוד, והאם הוא לומד בכיתה קטנה או גדולה יותר? מנתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי מורה מתחיל בבית ספר ציבורי רגיל בארה"ב השתכר בשנת 2008 כ-33 אלף דולר – 2,750 דולר לחודש. מורה ותיק בבית ספר טוב השתכר יותר כ-43 אלף דולר בשנה -3,500 דולר לחודש. מערכת החינוך במרבית מדינות אירופה נדיבה עוד יותר. מנתוני OECD עולה כי שווייץ משקיעה בכל ילד כ-136 אלף דולר – יותר מפי שתיים ממה שמקבל ילד ישראלי. בית הספר בשווייץ נמשך 13 שנים – מגיל 6 עד גיל 19, והחינוך הוא חינם מגיל 3 ועד סוף בית הספר. חוק חינוך חובה חינם נמשך בבריטניה מגיל 3 עד גיל 18. הילדים היפנים לומדים בחינם מגיל 6 עד גיל 18 ( תני גולדשטיין ).

מזכיר המדינה לענייני חינוך בארה"ב , ארני דנקן , הודיע כי תוך 6 חודשים הוא יזרים תקציב 44 מיליארד דולר להשקעות בחינוך ובמורים. ההעברות התקציביות האדירות הן במסגרת הצו הנשיאותי לעידוד הכלכלה האמריקאית American Recovery and Reinvestment Act -ARRA . התכנית הפדראלית היא להעביר במהירות את תקציבי הפיתוח למחוזות החינוך ולבתי הספר. באופן מיידי ישמשו הכספים לבלימת תהליכי צמצום ונשירת כוחות ההוראה בבתי הספר ובהמשך לבינוי ולשיפוץ בתי ספר. בשלב השלישי ישמשו התקציבים לקידום רפורמות חינוכיות ופדגוגיות בבתי הספר עפ"י תוכניות חדשות שיגובשו בהמשך.

קיים מודל אחד שלא נוסה ואשר יכול להביא תועלת רבה למערכת החינוכית בארץ: מודל בתי הספר בזיכיון (charter schools). מודל זה פותר את אחת הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני בתי ספר: מידת הגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר לנהל את בתי ספרם. המחקר הנוכחי בוחן את הסוגייה של ביזור סמכויות ממשרד החינוך לבתי הספר עצמם, ומציג מודלים שונים לבתי ספר בישראל ובעולם, תוך תיאור מידת הגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר במסגרות השונות. המודל המרכזי המוצג במחקר הוא מודל בתי הספר בזיכיון, המעניק להורים ולתלמידים משקל מכריע בהחלטה על האופן שבו ינוהל בית הספר. המחקר מתמקד במערכת החינוך היסודית, המאופיינת ברמת ריכוזיות גבוהה לעומת מערכות החינוך העל-יסודיות.

המאמר בוחן את שכר המורים בישראל בהשוואה לשכר המורים במדינות המערב על בסיס אמות מידה שכיחות ומקובלות בתחום כלכלת החינוך: א. ההוצאות הלאומיות לחינוך ב. השכר הממוצע בחינוך לעומת השכר הממוצע במשק ולעומת התוצר המקומי הגולמי לנפש ג. שכרו של המורה המתחיל לעומת שכרו של המורה בשיא הוותק ומבנה שכר המורים. מניתוח הנתונים עולה כי ההבדל העיקרי בין ישראל למדינות המערב הוא באופן השימוש בנתח תקציב החינוך. המחבר מצביע על הפער הגדול מדי לטעמו בין שכרו של המורה המתחיל לשכרו של המורה בשיא הוותק, וממליץ על שינוי מבנה השכר וקביעת שכר אחיד וכלל לעובדי ההוראה. (יחזקאל שלום)