תיאטרון
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • תקציר

    מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של אמנות התיאטרון על רווחה פסיכופיזית והערכה עצמית בקבוצת מתבגרים צעירים, ולאחר מכן להעריך האם השיטה הדידקטית החדשנית של סיפור דיגיטלי בהקשר של תיאטרון יכולה לספק שיפורים נוספים ברווחה ובהערכה העצמית בהשוואה לשיטות דידקטיות מסורתיות.

  • תקציר

    במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת החלו לעלות על במות הארץ הצגות בשפות יהודיות, ובהן מרוקאית, בוכרית, יידיש, ארמית, לאדינו, גו'הורי ועיראקית. תדירותן הלכה והתגברה בשני העשורים הראשונים של המאה העשרים ואחת. תופעה זו מצביעה על שינוי תודעתי כלפי שפות שקודם לכן לא היה להן מקום על הבמה בישראל, גם לא בתיאטרוני השוליים.

  • סיכום

    בשנות השבעים תיאר ג'ון סטיין את חוויותיו כמי שלימד את מחזות שייקספיר ב"שיטה ישירה" שהתבססה על הבנת המחזות באמצעות ביצוע (Styan 1974). הוא אמנם הודה כי הכיתה אינה תיאטרון והתלמידים אינם שחקנים, אך סבר ש"אפילו הצעד הקטן ביותר לקראת העלאת המדיום הטבעי של ההצגה עדיף על פגיעה במחזה (ובתלמידים)

  • לינק

    מדוע מחזאים כותבים מחזות? האם עומדת לנגדם תכלית נוספת מלבד עצם כתיבת המחזה והצגתו על במה? למרות טענתו של אריסטו שתכלית הטרגדיה היא הקתרזיס, ואין לה תכלית נוספת, טוען המחזאי מוטי לרנר כי חשובי המחזאים במאה ה-20 כתבו מתוך הכרה ברורה בתכלית מהותית נוספת שיסודה בכמיהתם לתיקון האדם והחברה. בחלקו הראשון של ספרו תכלית המחזאי הוא מתאר את תכליותיהם של עשרה מן החשובים במחזאי המאה ה-20, ומבהיר מדוע הפרוטגוניסט והקתרזיס הם האמצעים העיקריים העומדים לרשותו של כל מחזאי החותר לתיקון. בחלקו השני של הספר הוא דן בשלושה ממחזותיו הגדולים של ארתור מילר: "כולם היו בניי", "מותו של סוכן" ו"ציד מכשפות", ומנתח בפרוטרוט את תכליותיו של מילר בכתיבת המחזות האלה ואת תבניות הפרוטגוניסט והקתרזיס שיצר בכל אחד מהם כדי להשיגן (מוטי לרנר).

  • לינק

    קיימת זיקה משמעותית בין "אמנות התיאטרון" לבין "מלאכת ההוראה" כשם שמתקיים קשר מהותי בין עבודתם של השחקן והבמאי לבין עבודתו של המחנך. לפיכך, על אף היעדים השונים וההבדלים באופי המדדים המקצועיים, ניתן להצביע על כמה נושאים השאובים מתחום הכשרתו של השחקן ומתוך עקרונות עבודתו של במאי התיאטרון שניתן וחיוני להחיל על תהליך הכשרתו של המורה ועל עבודתו. מחברת המאמר לראות את "שפת התיאטרון" כשפה המדוברת של מלאכת ההוראה (קנול-יהלום, ורדה)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין