ספרו החדש של פרופסור דיוויד אולסון (David Olson) מסכם בצורה יעילה ומעמיקה את תפיסות החינוך של ג'רום ברונר, אחד מהוגי הדעות המובילים שעיצב את מחשבת החינוך בעשורים האחרונים באמצעות מושגים כמו "מבנה הידע", "תכנית הלימודים הספירלית", "למידת גילוי" ו"תרבות החינוך". ג'רום ברונר, הוא חוקר בעל שם עולמי במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת ניו יורק. הוא ממובילי החוקרים והוגי הדעות המתמחים בתהליכים פסיכולוגים של עיבוד מידע ובהשתמעותם ללמידה והוראה. פרופסור דיוויד אולסון, תלמידו לשעבר של ג' ברונר וממשיך דרכו מצליח להעביר בצורה משכנעת ושיטתית את עיקרי התפיסות של ברונר כמסכת אחת רציפה ומשמעותית.

למידה המבוססת על פתרון בעיות (PROBLEM-BASED LEARNING) היא שיטה של הוראה-למידה המבוססת על הרעיון של שימוש בבעיות כנקודת מוצא לרכישה ולשילוב של ידע חדש (H.S. Barrows 1982) . בקובץ המצורף תוכלו לקרוא על: המרכיבים העיקריים של PBL,יתרונות השיטה, הדברים המהותיים ללמידה המבוססת על פתרון בעיות, אתרים העוסקים ב PBL. הקובץ נערך על ידי האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים , משרד החינוך . ליקטה וערכה: שרית רביד.

הספר "מהומה בכתה" (Chaos in the Classroom) מניח כיום את היסודות החדשים לתובנה אינטגרטיבית של תהליכים המתחוללים בכיתות הלימוד, החל מכיתות בתי ספר היסודיים וכלה בכיתות המכללות והאוניברסיטאות. מחברי הספר מנסים לגבש תובנות ותיאוריות קוגניטיביות לגבי תהליכים המתחוללים בכיתת לימוד בימינו מנקודת המבט של תיאוריתChaos והליכי החשיבה המאפיינים של הלומדים כיום. מחברי הספר, מנסים להסביר את התיאוריה הקוגניטיבית שלהם מנקודת מבט של חקר המוח והשינויים אליהם חשופים הלומדים כיום מבחינת ההתנסויות שצברו עד כה ומבחינת יכולת החשיבה והפענוח שלהם להקשרי למידה ומצבי למידה במציאות של ימינו (Elizabeth Jane Davis, Thomas J. Smith, Dorothy Leflore)

מחקר זה מתאר מאפייני התפיסות האפיסטמולוגיות של 120 תלמידי כיתות ג'-ו' בבית הספר היסודי, כחלק ממחקר רחב יותר המקשר בין תיאוריות אפיסטמולוגיות אישיות של ילדים בגיל בית ספר יסודי לבין התנהגויות למידה בכיתה. ממצאי המחקר מצביעים על הצורך לצרף למודל של הופר ופינטריץ (1997) ממד חמישי – "תהליך הידיעה" שמשקף אוריינטציה כולית (הוליסטית) והמצביע על מתאמים בין שני הרבדים. המחקר מראה שחלק מהתלמידים מבטאים בו-זמנית תפיסות אפיסטמולוגיות שבאופן תיאורטי נחשבות כסותרות זו את זו. ממצאים אלו באים לידי ביטוי בשני רבדים של ביטוי לאפיסטמולוגיה אישית. המאמר מציג הסברים אפשריים לתופעה זו, שמקורם באופייה ההתפתחותי של החשיבה האפיסטמולוגית (צופיה יועד ותמר לוין)

חדשנות היא לא יצירת יש מאין אלא העברה יעילה מדפוס מחשבתי אחד לדפוס אחר. לכל תבנית "אגן ניקוז" רחב מאוד, פריטים רבים נופלים בתבנית, ובכל זאת הגדרתה פשוטה וברורה! כדי להיות יעילים תפקודית הפריטים הרבים חייבים להסתכם בהגדרה פשוטה. הלמידה האנושית היא למידה לאחור, האדם מסתכל על המציאות היום ומשווה אותה למצב שכבר קיים בהכרתו. האדם לא חווה מציאות חדשה כיש מאין, לא לומד קדימה לא מתייחס בצורה פתוחה. הוא תמיד עושה זאת על סמך התבניות הקיימות בהכרתו (דב שמחון)

תכנית הלימודים האינטגרטיבית Watershed מיועדת לתלמידים כיתות ו'-ז' בחטיבות הביניים והיא, כאמור, מיושמת בהצלחה בחטיבת הביניים Radnor בארה"ב. מדובר על תכנית לימודים אינטגרטיבית משולבת בקהילת לומדים, תכנית לימודים עשירה בתכנים המבוססת על פרויקטים של תלמידים. בתכנית לימודים אינטגרטיבית זו יש למורים מרחב נרחב למדי של שיקול דעת בבחירת הפרויקטים ובתכנון הפדגוגי. יחד עם זאת, במשך 20 השנים בהם מופעל התכנית היא העניקה גם לתלמידים חופש פעולה ובחירה. תכנית לימודים אינטגרטיבית זו הצליחה במשך עשרים שנה ליצור רמת מעורבות גבוהה מאד של התלמידים בלמידה חקרנית. הדגש הוא על מיומנויות של חשיבה גבוהה, כלומר יישום ידע מדעי, קבלת החלטות, ניתוח והערכת מידע, ויצירת מוצרים מייצגים.

ב-3 למאי 2007 נערך במכון מופ"ת מפגש מרתק עם אורח מחו"ל עם פרופ' Kieran Eganמנהל המרכז לפיתוח הדמיון ומחבר הספר הטוב ביותר בחינוך בארה"ב לשנת 2003. במהלך המפגש שנערך ביוזמתו ובהנחייתו של פרופ' גד אלכסנדר הציג איגן את תפיסותיו לקידום ההבנה של תלמידים במערכת החינוך. הדמיון הוא הכוח מניע בהתפתחות המושגים בתרבות ואצל הילד ולכן ראוי להתחשב בו בהוראה ובפיתוח תוכניות הלימודים כאחד. כל סוג הבנה קשור להפעלת כלים אינטלקטואליים מסוימים כמו סיפורים, ניגודים בינאריים מופשטים, מטפורות, בניית דימויים ממילים, סקרנות לגבי מקרים קיצוניים ובדיקת גבולות, הערצה של גיבורים, פליאה והשתוממות, ועוד.

פרופסור ג'ון סוולר, פרופסור לפסיכולוגיה וחינוך באוסטרליה הנחשב כאחד ממגבשי תפיסת תיאורית העומס הקוגניטיבית (Cognitive Load Theory) סבור כי במרבית המקרים ההוראה של המורים אינה לוקחת בחשבון את הדרך בה אנו חושבים ומעבדים מידע ולכן היא נכשלת. התיאוריה של Cognitive Load Theory מתייחסת לזיכרון פעיל של הלומד במהלך הלמידה. פעולת העיבוד של המוח במהלך שלבי הזיכרון הפעיל מאפשרת פעולות עיבוד חיוניות למטלות קוגניטיביות מורכבות כגון למידה, הבנה וחשיבה סיבתית. פתרון בעיות מורכבות במהלך הלמידה דורש ניצול מרבי של הזיכרון הפעיל והוא שונה מבחינה קוגניטיבית מתהליכי למידה רגילים. כל תהליכי הלמידה בכיתה עוברים דרך הזיכרון הפעיל של התלמיד בכיתה שהוא מוגבל לעיבוד בו-זמני של 3-4 פריטי מידע ללא חזרה על החומר. לכן כל המידע שנקלט במוחו של התלמיד נעלם תוך 20 שניות אלא אם כן נעשית פעולת חזרה ותרגול.

סמל פתוח, הוא כלי אנושי מובחן ובעל תבנית צורנית גלויה המאפשרת חשיבה מבוזרת. פיזור זה מעשיר ומציע חלופות משמעות רבות. מחקר זה מצביע על האפשרות של המחשבה האנושית "להפליג" אל עבר מחוזות הדמיון הרחב שאינו מסתיים לעולם, בעזרת כלי פשוט למדי. הפעלה מושכלת ומתוכננת של כלי זה, היצירה המקורית של הסמל הפתוח או היצירה מחדש אצל המממש שלו (הקורא), יכולה לעודד את הכיוונים היצירתיים הללו. יצירתיות זו יכולה להיות לעזר בתחומים שונים (בראש ובראשונה אמנותיים, אבל גם פסיכולוגיים, מדעיים ועוד) שהמכנה המשותף לכולם הוא הרחבת התודעה האנושית. פתיחות והרחבה זו היא שהניעה מחקר זה (דב שמחון)

בשנים האחרונות הולך וגדלה החשיבות של תיאורית ה- Distributed cognition לביסוס עבודת הצוות המתוקשבת והקהילות המקוונות בחינוך. התיאוריה של Distributed cognition גובשה בשנות ה-90 ע"י Edwin Hutchins כשהיא שואבת את נדבכי היסוד שלה מתחומי הסוציולוגיה, המדעים הקוגניטיביים ועקרונות למידת העמיתים של Vygotsky. עם ההתפתחות של קהילות מתוקשבות ופעילות מתוקשבת שיתופית באינטרנט העניקה תיאורית ה- Distributed cognition יסודות לתכנון של סביבות למידה ממוחשבות אשר יש בהן מרכיב בולט של עבודת צוות ושל שיתופיות בעיבוד מידע ופתרונות משותפים. האינטראקציה בין הלומד לבין לומדים אחרים – עומדת במוקד למידת העמיתים, והרשת מעניקה תמיכה ללמידה מסוג זה. הסקירה כוללת אוסף מקורות מידע ותקצירים שנאספו במאגרי מידע ממוחשבים בינלאומיים בתחומי החינוך והפדגוגיה.

המצגת שהוצגה ע"י ד"ר צופיה יועד ופרופסור תמר לוין עוסקת בנושאים הבאים: המאפיינים של תפיסות אפיסטמולוגיות אישיות, מאפייני חשיבה אפיסטמולוגית של תלמידים בבתי ספר יסודיים, חקר את מאפייני החשיבה האפיסטמולוגית של התלמידים באמצעות שתי מערכות ניתוח: ניתוח פרטני – אנליטי, ניתוח כוללני – גלובאלי, ממצאים: גם לילדים בגיל הצעיר יש חשיבה אפיסטמולוגית ואפילו מורכבת. אין מקום לסברה שזו מתפתחת רק לאחר גיל ההתבגרות. חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.ממצאי המחקר העלו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין דרגות כיתה שונות והבדלים בתוך דרגת הכיתה. הממצא המרכזי שהוצג בהקשר הנוכחי הוא שנמצאו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין בתי ספר ממצא התומך בתפיסה כי חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.