בארגונים שונים ברחבי העולם התנפצה התיאוריה של שיתופיות בידע בקרקע המציאות, ויש מעט מאד סיפורי הצלחה של ידע שיתופי מהותי שהתפתח והתגבש. אבל בשנים האחרונות הביאה עלייתם המחודשת של אתרי שאלות ותשובות באינטרנט לכך שהחלו להתגבש מרבצי ידע שיתופיים, כאלו שהניעו אנשים בעלי ידע לשתף את מומחיותם. בראש ובראשונה אחראי להצלחה מחודשת זו אתר השאלות והתשובות Quora (עמי סלנט).

Listly – שיתוף רשימות ברשת. מתאים ליצירת רשימת ספרי מצעד הספרים, רשימת פריטים אהובים וכד' (אפרת מעטוף).

דיווח מועיל בבלוג של אפרת מעטוף על חידושי Google לכיתה: "הכלי תוכנן במטרה לעזור למורים לתקשר בקלות עם תלמידיהם ולעקוב אחר התקדמותם. הכלי מסייע למורים ליצור עבודות ולארגן אותן במהירות, לספק משוב באופן יעיל ולתקשר בקלות עם הכיתות שלהם" (אפרת מעטוף).

ברוב הארגונים והמוסדות, אם יש לכם שאלה משפטית אתם פונים למחלקה המשפטית. אולם כאשר למישהו יש שאלה בנושא זכויות יוצרים, הוא פונה לעיתים קרובות למרכז המידע או לספריה כדי לדון בה עם הספרן או המידען המקצועי האחראי לנושאי זכויות יוצרים ורישוי. הספרנים נתקלים באופן שגרתי, מתוקף תפקידם כמשגיחים על התוכן ושומרי-הסף של תוכן זה, בחומרי מחקר ובאוספי מוסיקה ותמונות, הכוללים עבודות המוגנות על ידי זכויות יוצרים. העשורים האחרונים מראים לנו שחוקי זכויות יוצרים אינם עוד רק בתחום עיסוקם של עורכי הדין (Harris, Lesley Ellen, 2015).

טכנולוגיות חדשות של כלכלה שיתופית מאפשרות למורים להעלות לרשת תוצרים של עבודתם, ולמכור אותה למורים אחרים. בארה"ב כבר יש אתרים משגשגים בנושא, וסנוניות ראשונות נראות גם בישראל – למרות ההסתייגות של חלק מהמורים מעצם הרעיון (תמירה גלילי, 2015).

מחקר זה בוחן כיצד קבוצת פרחי הוראה מהונג קונג משתמשים בפייסבוק וב-Google Sites מיוזמתם כדי למלא את צרכיהם האקדמיים והרגשיים-חברתיים במהלך פרקטיקת ההוראה שלהם. המחקר כולל את הגורמים להנעה ולעיכוב המשפיעים על ההשתתפות המקוונת של הסטודנטים. מחקר גישוש זה מונחה על ידי מודל של למידה בלתי פורמלית וספרות מחקר הקשורה להשתתפות מקוונת ולתחושת קהילה (Deng, Liping, & Tavares, Nicole Judith, 2015).

רובנו עובדים הרבה, והניסיון להישאר מעודכנים בחידושים הטכנולוגיים עלול להיתפס כעוד משימה ברשימת המשימות. ועדיין, למידה של כמה כלים יעילים יכולה לחסוך זמן רב. מורים חדשניים משתמשים בתדירות רבה בתוכנות אינטואיטיביות ובאתרי אינטרנט שקל ללמוד את השימוש בהם. כלי עבודה ברשת יכולים לחסוך לאנשי חינוך הרבה מטרדות היום-יום שגוזלות מהם זמן יקר. אם אתם רוצים להעלות את הניוזלטר של הכיתה לרשת, או ללמד בכיתה הפוכה, להלן כמה מהאתרים הטובים ביותר לעשות זאת (Sarah Muthler).

מחקר הרוחב בן ארבע השנים, שנערך באוניברסיטה אמריקנית, חקר את השימוש של 206 פרחי הוראה ברשת החברתית בהכשרת מורים ואת הנטייה שלהם להשתמש בה בהוראה העתידית שלהם. תוך שימוש במתודולוגיית סקר תיאורית, התוצאות חשפו כי כמעט כל פרחי ההוראה השתמשו בשירותי הרשת החברתית (לדוגמא, facebook), אבל כ-40% מהם מעולם לא קראו בלוגים, כתבו בלוגים, או קראו wikis; כ-90% מהם מעולם לא כתבו wiki וכ-80% מעולם לא קראו או כתבו ב-Twitter. המגמות הצביעו על כך שהשימוש ברשתות החברתיות (לדוגמא, Facebook) וב-Twitter היה לרוב אישי, בעוד שקריאה בבלוגים, ב-wikis וכתיבה בבלוגים היה באופן שווה אישי וחינוכי וכתיבת wiki הייתה לרוב חינוכית (Hughes, Joan E ; Ko, Yujung; Lim, Mihyun; Liu, Sa , 2015).

החלק הראשון של הסקירה מתמקד במתודולוגיות של ניהול ידע בחינוך ובשינוי ארגוני לטובת הפיכה לארגון לומד, שהיכולת לשקף ידע ותובנות רק מעצים ומשביח את הסיכוי להצלחה עתידית. החלק השני סוקר כלים להפצה ושיתוף ידע של מורים, מפורטלים ארגוניים המציגים לצרכנים תמונה שלמה יותר של מידע ומהווים תפיסה שיטתית של סינון, זיקוק והאחדה של מקורות המידע, דרך שימוש בויקיפדיה ורשתות חברתיות אחרות ככלי פורמלי של למידה וקיום של פורומים מקצועיים המהווים סביבה אידיאלית לטיפוח דו שיח בין מורים, מנהלי בתי ספר, מפקחים ופקידי המשרד ( יעל שרצר) .

המטרה של מחקר זה היא לבחון את המכניזם לגבי האופן שבו הכוונה וההתנהגות לגבי שיתוף הידע של הפרטים עשויות להשתנות.המחברים מצאו שהאמון בקהילה משפיע על הכוונה של שיתוף בידע, שבתורה משפרת את התנהגות שיתוף הידע. יתר על כן, אלטרואיזם הגדיל את הקשר בין האמון בקהילה לבין הכוונה לשיתוף הידע (Chen, Hsiu-Ling; Hsueh-Liang, Fan; Chin-Chung, Tsai, 2014).

תהליך ההטמעה הפדגוגי והטכנולוגי של רשתות חברתיות בקרב אנשי חינוך ומורים אינו קל ומחייב תמיכה רציפה ושינוי דפוסי עמדות , הרגלי עבודה וחשיבה של מורים. על רקע זה , המאמר מתאר את עקרונות תכנון והפעילות של הרשת החברתית –חינוכית למורים ולמחנכים Cloudworks הפועלת באנגליה. הרשת המתוקשבת נועדה לאפשר שיתוף קהילתי-אזורי בידע ובחומרי הוראה בין מורים , מחנכים ואנשי חינוך באנגליה ( Rebecca Galley, Gr?inne Conole & Panagiota Alevizou).

הצעדים שנקט המו"ל המדעי הגדול בעולם Elsevier כנגד מרצה וחוקר בשם Guy Leonard אשר העלה מאמרים מדעיים שלו ברשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu הסב את תשומת לב העולם המדעים לפוטנציאל של רשתות המחקר הבינלאומית כמקור מידע מעודכן .בסקירה ניתן לקרוא על : הרקע להתפתחות רשתות החוקרים הבינלאומיות , הפוטנציאל המידע של רשת החוקרים הבינלאומית Academia.eduקהילות מחקר-הרשתות הפעילות כיום בעולם ( עמי סלנט) .

במאמר זה, המחברים מזהים את ההשלכות עבור הוראה ולמידה המופיעות כאשר עבודת הסטודנטים שניתנת להערכה הופכת לזמינה לעיני אחרים באמצעות המדיה החברתית (Jenny Waycott , Judithe Sheard , Celia Thompson and Rosemary Clerehan, 2013).