יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר בארה"ב . לעתים , היוזמה היא של ביה"ס ולעתים היוזמה היא של קרנות התומכות במורים (כגון קרן אתנה בישראל). מרבית המורים המצטיידים במחשבים ניידים זקוקים לעזרה ולהדרכה של עמיתיהם להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר. אבל לא תמיד המורים יודעים על עמיתים בבתי הספר האחרים שכבר צברו ניסיון בהוראה בסיוע מחשבים ניידים . בארה"ב נקטו כמה מורים ביוזמה ברוכה והקימו לאחרונה קהילת מורים עמיתים המשתמשים במחשבים ניידים בבתי הספר. הקהילה המקוונת הוקמה ביוזמת המורים תוך התבססות על מערכת התקשוב החופשית של נינג כאשר היא פועלת כרשת חברתית שיתופית לאותם בתי ספר ובעיקר לאותם מורים המתמודדים עם שילוב המחשב הנייד. מאחר ומדובר בקהילה מקוונת חדשה יחסית , אין עדיין משאבים רבים בה , אבל אין ספק שהיא תלך ותתפתח.

החל משנת 2015 התלמידים בקוריאה הדרומית לא יצטרכו עוד לשאת ספרי לימוד כבדים, כיוון שכולם יעברו לפורמט דיגיטלי – זהו היעד השאפתני שהעמידה לעצמה הממשלה בסיאול, שהקציבה שני מיליארד דולר לטובת הפרויקט הבלוג "אנגאדג'ט" מדווח כי הספרים עצמם יהיו זמינים באמצעות הענן המתוקשב באינטרנט . התקציב הממשלתי אמור גם לכלול את רכישתם של מחשבי טאבלטים או כלים אחרים לקריאת ספרים דיגיטליים. חלק מהתלמידים בדרום קוריאה כבר משתמשים בספרים בפורמט דיגיטלי וקוראים בהם באמצעות נטבוקים, אך הדבר נחשב לבלתי מספק. במשרד החינוך הדרום קוריאני אמרו עוד כי התכנית החדשה תאפשר לתלמידים שאינם נמצאים בבית הספר להשתתף בשיעורים באופן מקוון ( יוסי גורביץ ).

רונית נחמיה, המידענית ומנהלת הידע בראשון לציון מדווחת בבלוג שלה על הרחבת היוזמה העירונית של פיתוח מאגרי מידע למורים והתקנתם בבתי ספר בראשון לציון. עיריית ראשון לציון בחרה למנף את תחום התקשוב ע"י הכנסת 4 מחשבים ו-4 ברקו לכל כיתות אם ב- 38 בתי הספר בעיר. בתחילת השנה הקרובה כל כיתות ג'-ו' בעיר ראשון לציון (וכדי לסבר את האוזן- בין 8-12 מחשבים בכל בית ספר) יקבלו אף הם מחשבים ומצגת ברקו, מכאן שהפרויקט בראשון לציון מתרחב.

מדריך מועיל שכתב ד"ר אברום רותם לסביבת למידה מתוקשבת מסוג live@edu. מערכת live@edu היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה , תלמיד, מנהל, והורה לנהל מידע אישי, הוראה ולמידה ברשת. השירות מתנהל כרשת חברתית מדף בית אישי אחד ("דף בית") בו ניתן לנהל את המידע והקשרים החברתיים במגוון כלים מתקדמים המאפשרים ניהול מידע אישי , חברתי וחינוכי. סביבת ה-Live@Edu פותחה על-ידי מיקרוסופט העולמית כמערכת להעצמת למידה ולתקשורת בין כל גורמי החינוך, התלמידים והוריהם. באמצעותה הופכת מערכת החינוך לקהילה לומדת שמעשירה את כל חבריה, מייעלת את תהליכי הלימוד ומניבה הישגים טובים יותר.

משרד החינוך נערך להתחיל ביישום תוכנית המחשוב החדשה בכ-400 בתי ספר יסודיים, בצפון הארץ ובדרומה, כבר בשנת הלימודים הקרובה. במסגרת התוכנית, יקבל כל מורה מחשב נייד וכל כיתה תצויד במקרן, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט. ב-20 בתי ספר נוספים יקבלו גם התלמידים מחשבים ניידים. בשבועות האחרונים נערכים דיונים בין משרדי החינוך והאוצר סביב תקציב התוכנית, שהצטמצם מכ-5 ל-3.2 מיליארד שקל. לדברי גורמים שונים, ייתכן שהתקציב יצטמצם עוד יותר. במקביל, מומחים למחשוב באקדמיה מותחים ביקורת על היעדר התייחסות מספקת לצורך לפתח תפישה חינוכית חדשה, שמחשוב יהיה הכלי שלה. "רכישה מסיבית של ציוד בלי לשים לב לאופן בו הוא נקלט, או קנייה רחבת-היקף של תכנים דיגיטליים, לא יביאו את התוצאות המקוות. משרד החינוך מצהיר שהנושא הפדגוגי הוא חשוב, אבל לא נראה שיש לכך כיסוי. אם הפדגוגיה לא תקבל את תשומת הלב הראויה, כגודל היומרה – כך תהיה גדולה המפלה", אומר פרופ' רוני אבירם מ"המרכז לעתידנות בחינוך" שבאוניברסיטת בן-גוריון.

מאמר מעניין של אסתי דורון. ההצצה המקרית בכיתות תורמת לה למספר תובנות: "מפליא הדבר, אך המחזה הזה של תלמידם שעובדים בניידים (כמו בספרים ) כבר לא מרגש אותי. אם בעבר הייתי נפעמת בכל פעם שבקרתי בכיתות וחזיתי בכך, הרי שכיום בבתי הספר שבהם התלמידם לומדים עם ניידים כאורח חיים אין דבר טבעי יותר ונכון יותר. הם נבחנים בעזרתם, הם מתרגלים בעזרתם והם חוקרים בעזרתם. אני צריכה לצבוט את עצמי ולהזכיר לעצמי שוב ושוב שזוהי איננה תמונת המצב הרווחת בבתי הספר בארץ, ובוודאי שלא בכל בתי הספר שבהם עובדים עם ניידים.2. ועדיין יש "חידושים" בשימושים שעושים תלמידים ומורים עם ניידים."

ג'יי הורוויץ , בבלוג המרתק שלו, הפנה את תשומת לבנו למאמר חשוב בתחומי הטמעת התקשוב בחינוך. ההפניה היא למאמרון של מיכאל טרוקנו שמתמחה בתקשוב בחינוך בארצות מתפתחות מטעם הבנק העולמי. טרוקנו כותב על המנהגים הגרועים ביותר בנוגע לתקשוב בחינוך. כזכור, טרוקנו עוסק בארצות מתפתחות, אבל מתוך הרשימה של תשעה "מנהגים" אפשר למצוא רבים שהם נפוצים בארצות מפותחות. המנהג של הצפת חומרה ומחשבים לתוך בתי הספר ניצב בראש הרשימה והוא מיושם לצערנו גם במדינות מפותחות כגון ארה"ב ואנגליה ובכלל זה גם במערכת החינוך בישראל.

מטרת המאגר הוא איגום משאבים של כל בתי הספר בעיר ראשון לציון של חומרים המתאימים למורה מקוון, לדוגמה: סרטונים, אנימציות, מערכי שיעור ועוד שנוצרו כולם למורה בכיתה בה יש מחשב וברקו בעמדת מורה בלבד. כל החומרים מסודרים לפי תחומי דעת של בתי הספר היסודיים ותתי תחומים, כלומר כל תחום דעת מופה על פי תכנית הלימודים לתתי תחומים כדי להקל על ההתמצאות והחיפוש. רונית נחמיה , המידענית של הפרויקט כותבת : "התחלנו בבניית מאגר בקמפוס הוירטואלי של עובדי ההוראה היושב על ההילרן, אך לצערנו בשל קשיי תפקוד הוחלט להעבירו לסביבה ידידותית יותר- למודל". " "לפני כחודש העלנו את המאגר לאוויר, ובימים אלו אנו חוגגים בו 150 פריטים." כל הפריטים מקוטלגים על פי שדות ברורים ומוגדרים ומותאמים לתכנית הלימודים בבתי הספר היסודיים."

השילוב הנכון במינון המותאם של טכנולוגיות התקשוב בלמידה בכיתה עדיין מציב בפני מורים אתגרים לא מבוטלים. אחת הבעיות העיקריות היא יצירת אינטראקציה נכונה בין התלמידים ושילוב למידת עמיתים. המחקר הנוכחי שנערך באוסטרליה בדק את ההיערכות הנדרשת בכיתות היסוד בביה"ס היסודי מבחינת למידת עמיתים ועבודה בקבוצות קטנות. ממצאי המחקר מראים כי בגילאים צעירים זקוקים התלמידים ליותר הנחייה ותמיכה מצד המורה בכיתה. המורים נוטים להטיל על התלמידים מטלות מתוקשבות מבלי ליצור את ההיערכות הנכונה מבחינת עבודת הצוות בין התלמידים. נדרשת הרבה יותר אינטראקציה בין המורים לתלמידים במהלך המטלות המתוקשבות והיא משפיעה על איכות ההתנסות של התלמידים יותר מאשר חושבים המורים ( Susan Grieshaber).

צרפת אינה נחשבת כאחת המדינות המובילות באירופה מבחינת ההשקעה בתקשוב בחינוך. אך תכנית התקשוב שלה שכוונה לליבת ההוראה של המורים, הצליחה מאד. תכנית התקשוב החינוכית לאומית – “Espace Num?rique des Savoirs” (ENS) , החלה לפעול בשנת 2004. היעד המרכזי של תוכנית התקשוב הצרפתית היה שינוי דרכי ההוראה של המורים והתאמתם לעידן התקשוב. לשם כך צוידו בתי הספר היסודיים במחשבים ביחס של 8 תלמידים למחשב. כמו כן, הניחה התכנית יסוד להתקנה של שרת אינטרנט בכל מחוז לצורך ניהול והפצת מידע דיגיטאלי, כולל חיבור ישיר לפורטל חינוכי מרכזי של מערכת החינוך בצרפת The “Digital Knowledge Portal” (ENS). הפורטל החינוכי הצרפתי שימש מרכז לאיגום, פיתוח והפצה של מידע דיגיטאלי לצרכי חינוך ושימש גם מרכז תקשורת במערכת החינוך. בשלבים הראשונים ליישום התוכנית נערכו סקרים שונים שהצביעו על כך שהיקף השימוש בבתי הספר בערוצי המידע הדיגיטאליים הייעודיים היה נמוך. החומרים הדיגיטאליים, (שפותחו במיוחד לצורך כך), שימשו רק באופן חלקי וההכנסה של דרכי הוראה חדשניות הייתה שולית. הצרפתים לא ויתרו. נערכו השתלמויות למורים, הופעלה מערכת הטמעה והדרכה לליווי המורים ובתי הספר ונעשה מאמץ להתגבר על השמרנות של המורים. כמו כן שולבה מערכת תמיכה דיגיטאלית במורים בתוך הפורטל החינוכי. ואכן, נתונים שהגיעו לאחרונה מצרפת מצביעים על כך כי 76% מהמורים הצרפתיים עושים שימוש פדגוגי חדשני במערכות התקשוב שהוקמו עבורם.

התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בהוראה. מטרתה של התוכנית הקנדית, הקרויה " "Literacy with ICT Across the Curriculum- שימוש של התלמידים ב ICT בצורה אתית ואחראית כדי לתמוך בחשיבה ביקורתית ויצירתית בהתייחס למידע ולתקשורת, כחלק מהיותם אזרחי החברה הגלובלית. מטרה זו מפורטת לשלושה יעדים:יעד קוגניטיבי לפתח אצל התלמיד חשיבה ביקורתית;יעד אפקטיבי לחנך להתנהגות אתית ולאחריות;יעד אינסטרומנטאלי להקנות מיומנויות ICT.התוכנית פותחה בשנים 2004 – 2005, ויישומה החל בשנת 2006.

תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה היא שביה"ס איננו אי בודד המנותק מסביבתו. תפיסה זו מנחה את השבדים בהתמודדות עם פיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת. ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס לבין כיתות הלימוד הוא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" (web coherence learning). מדובר בתפיסת למידה מערכתית מתוקשבת, שנועדה להגביר את הקשר ואת חילופי המידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים, מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה, עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה. אם במדינות אחרות בעולם נעה תמיד המטוטלת בין תהליכי יישום בבתי הספר לבין עצירת התכנית והתחלת תכנית חדשה לחלוטין, הרי שבמדינות סקנדינביה שמרו על תנופה רציפה של תקשוב מערכת החינוך בבתי הספר במשך 15 שנים רציפות ולכן התוצאות והתפוקות מורגשות היטב.

באפריל 2006 הועבר חוק חדש במדינת מישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס ילמד במהלך לימודיו קורס אחד המבוסס על למידה מרחוק. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמייחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות של למידה מתוקשבת, כחלק מההכנה של התלמידים לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסות בלמידה מרחוק, שעובר כל תלמיד בבית הספר, צריכה להיעשות בהנחיית מורה מביה"ס או בהנחיית מנחה חיצוני. ההתנסות המתוקשבת מקנה לתלמיד נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

אחת מתוכניות התקשוב הלאומיות שנבדקה במחקרי הערכה בארה"ב הייתה תכנית התקשוב של מדינת מיין MAINE – learning technology initiative 2002- 2004. תכנית התקשוב של מדינת מיין פעלה בהשראתו של המדען האמריקאי הנודע סיימור פפרט, הנחשב כממציא שפת המחשב "לוגו". הפרויקט החל עוד בשנת 2002, כיוזמה של מושל מדינת מיין דאז אנגוס קינג, אשר נאבק בהתנגדויות שונות של בית המחוקקים המקומי וארגוני המורים כדי לבצע הפרויקט. לתוכנית, שכוונה בעיקר לתלמידי כיתות ז' –ח' בבתי הספר במיין, היו יעדים ברורים מאד. התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר ואיסוף מידע. במסגרת תכנית התקשוב הייחודית של מיין קיבלו 37,000 תלמידי כיתות ז'-ח מחשבים ניידים של אפל, במחיר נמוך במיוחד. גם המורים קיבלו מחשבים ניידים. הבעיה הראשונה הייתה שילובם של המורים בפרויקט החדשני. לצורך כך הוחלט כבר בשלבים הראשונים להכשיר את המורים ליישומי תקשוב ולמידענות במחשבים ניידים.

סיכום של פעולות מערכתיות שננקטו ע"י מדינות מתקדמות בעולם, בעיקר אותן מדינות שהצליחו בתוכניות התקשוב שלהן . המדינות הנכללות בסקירה קצרה זו הן נורבגיה, הונג קונג, דנמרק, סינגפור, צרפת, פינלנד. נתוני מחקרים של IEA מלמדים כי השימוש במחשבים בהוראה מייעל את ההוראה . אמנם, לא משפר הישגים בממוצע , אך הוא כן מייעל את ההוראה בכך שהוא מקצר את זמן הלימוד. תוצאה שנייה , למידה מתוקשבת מעוררת יותר מוטיבציה ועניין אצל התלמידים. לומדים יותר ברצון. תלמידים בעלי מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע (מידענות וחקר) משתלבים בצורה משמעותית יותר בשוק מודרני ומקדמים את המשק של המדינה בתחרות גלובלית. איסוף המידע נערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת כמענה ליוזמה של מנכ"ל משרד החינוך לבדיקת ההיערכות בעולם .

הספר החדש באנגלית על הכיתה המתוקשבת כרשת חברתית שיצא לאור בארה"ב הוא מלאכת מחשבת של מדריך עזר מעמיק למורים השואפים לאתגר את דרכי הלמידה המתוקשבות בכיתה. הוא מציע דגמים שונים להפעלות מקוונות לתלמידים תוך התבססות כתיבה מתוקשבת, על בלוגים , רשתות חברתיות וכלים אינטראקטיביים נוספים. הוא כולל גם דוגמאות של בלוגים כיתתיים שפיתחו מורים בבתי ספר שונים בארה"ב. מטרת המדריך היא לאפשר למורים מכיתות ה' – י"א לפתח את המיומנויות הדיגיטאליות ומיומנויות הכתיבה של התלמידים בסביבה חינוכית המכירה בחשיבות הכיתה כגלעין מלכד לקהילה מקוונת המבוססת על כתיבה מתוקשבת ( William Kist).

בסוף פברואר 2010 החלו לשדר בטלביזיה פרסומות של משרד ההסברה."מסבירים ישראל" (הפרסומת עם המנגל והגמלים…). מתוך הכרה פדגוגית כי יש חשיבות להפעלת תלמידים כמפיקי מידע ( ולא רק כצרכני מידע) החלה המורה חניתה חן מביה"ס היסודי ע"ש הוברמן להסביר את ישראל דרך הבלוג הלימודי הכיתתי: הילדים כל אחד בבלוג שלו בחר נושא (ים המלח, כסף, אילת,גן חיות, ירושלים…). היא לימדה אותם לעבוד עם קטע מידע (למרקר משפטים חשובים לעבוד על פתיחה, גוף ונימה אישית). ניתן לראות את כל הפעילויות המתוקשבות של הילדים מכיתה ג' בבלוג הכיתתי שלה.