מטרותיו של המחקר הנוכחי הן לשפוך אור על האמונות, השגרות והפרקטיקות בהם עושה שימוש מנהלת בית ספר במטרה להטמיע תרבות של אכפתיות. מטרות אלו גובשו על רקע ההכרה בחשיבות של יחסי אכפתיות בין מורה לתלמיד להגברת המוטיבציה והרצון של התלמידים להצליח וליצירת אקלים של למידה ( חנה קורלנד)

תהליך הפקת לקחים שרכיביו הם: בחירת האירוע לצורך הפקת הלקחים; כלים לאיסוף מידע על האירוע מנקודות מבט שונות זו מזו; מפגש הפקת לקחים שבו מנתחים את המידע, מסיקים מסקנות ומגבשים לקחים מעשיים לפעולה; תיעוד הידע שנוצר במפגש והפצתו לכלל אנשי בית הספר כלי ניהול מעשי, בהיר וקל להפעלה; מציג תהליך מובנה של למידה ארגונית מטעויות ומהצלחות, צעד אחר צעד; מגדיל את "החכמה הארגונית"; מעצב תרבות של מצוינות בבית הספר ( ירון בלומנטל ) .

בתורות הניהול המתקדמות כיום יש חשיבות לגיבוש דרך שנועדה להעביר את הארגון מהמצב הקיים למצב המתואר על ידי החזון, הייעוד והמטרות, תוך התחשבות באילוצי היכולות והפוטנציאל שלו. אחת השיטות הנפוצות ב- 20 השנים האחרונות היא SWOT שנועדה להציע אסטרטגיות המבטיחות הלימה מרבית בין המערכת הפנימית של הארגון לסביבה העסקית. האם מודל הSWOT מיושם בתחומי החינוך ?

בשנים האחרונות מחוזות החינוך בארה"ב נוטים לעבור לשיטת ניהול מבוזרת יותר אשר מבוססת על צוותים הפועלים בהנחיה ובהשראה של מפקחים במחוז החינוכי. מחקר שנערך במדינת קוניטקט , בדק לאורך זמן עשרים וחמישה צוותי ניהול שפעלו עפ"י שיטת הניהול המבוזרת והגיע למסקנה כי הליווי והנחייה של מפקחי החינוך שניתנו לצוותי הניהול המחוזיים פחות אפקטיבי בהשוואה לליווי עמיתים בצוות הניהול עצמו ולעמיתים המסייעים בצוותי ניהול אחרים. כלומר, צוותי ניהול בחינוך ( הן בשכבת דרג הביניים והן מתוך מנהלי בתי הספר ) זקוקים יותר ללמידת עמיתים ופחות להנחיה או השראה ישירה של בעלי תפקידים . עוד נמצא כי הפעלת צוותי הניהול בצורה אפקטיבית תלויה בהגדרת ברורה של המשימות ואינה תלויה בגורמים בינאישיים ( Higgins, Monica; Young, Lissa; Weiner, Jennie; Wlodarczyk, Steven) .

מטרת המאמר היא להציג את הפגמים והחולשות של תנועת האפקטיביות בחינוך ולהציג תפיסה חינוכית חלופית של ארגונים לומדים שיש בה, לדעת המחבר, כדי להצמיח שינויים ושיפורים יותר מבורכים מבחינת בתי הספר. הגישה הדטרמניסיטית והביורוקרטית של תנועת האפקטיביות בחינוך שוב אינה מתאימה לחולל שינוי מדרגה שנייה בבתי הספר . אין זה ריאליסטי להתבונן על ביה"ס כארגון יציב בו מתחוללים שינויים באופן ליניארי .צריך להסתכל על ביה"ס כארגון דינאמי הפועל על יסוד התבחינים של מערכת ארגונית מורכבת על פי תורת המורכבות הארגונית . ארגונים מורכבים משתנים כל הזמן ונעים ממצב יציב למצב כאוטי ולהפך . בחיי ביה"ס יש גורמים וכוחות בהם לא ניתן לשלוט ואותם לא ניתן לחזות מראש . הפיכת ביה"ס לארגון לומד הוא תהליך מתמשך ולא ניתן לצמצמו או לתחום אותו באופן פשטני על ידי פעולות ארגוניות ועל ידי התאמות פדגוגיות מבודדות (Coppieters, Piet).

שיקולים עיקריים לבניית פריטי תוכן במאגר הידע הארגוני. במאמר מוגדרים הסוגים העיקריים של פריטי תוכן אותם יש לכלול במאגר הידע. (מוריה לוי)