בניית יכולת בשיטות מחקר במדעי החברה מוצבת על ידי מועצות מחקר כסוגיה מכריעה לתחרותיות גלובלית. אולם, הפדגוגיות המעורבות לא נחקרו דיין והתרבות הפדגוגית לא פותחה דיה. מאמר זה נסמך על סקירות תמטיות עכשוויות של ספרות המחקר כדי לדווח על מחקר חדש אשר משנה את המיקוד מהתנסויות אינדיבידואליות של הוראת שיטות מחקר לעדויות אמפיריות ממחקר החוצה שיטות מחקר, דיסציפלינות ואומות. נעשה שימוש בשיטה של פאנל מומחים דיאלוגי, המערב מומחים בין-לאומיים כדי לבחון פרקטיקות הוראה ולמידה בשיטות מתקדמות של המחקר החברתי (Lewthwaite, Sarah; Nind, Melanie, 2016).

ד“ר ורד רפאלי, לשעבר ראש יחידת הערכה במכללת קיי, מנסה לשכנע ששיטת המחקר הכמותית האובייקטיבית, זו שהייתה מקובלת בעת המודרנית, היא שיטת המחקר המתאימה לחקור בה תופעות חברתיות שונות. המחקר הכמותי מתעניין בתופעה כל עוד היא מייצגת חוק כללי ואינו עוסק בתופעות ספציפיות, חד פעמיות וקונקרטיות .המחקר לא מתעניין רק בהשפעת דרישת הנוכחות על הסטודנטים בקורס מסוים או במכללה מסוימת .על כן, על פי רוב, ניתן להכליל את ממצאיו להקשרים אחרים מההקשר שבו נערך המחקר. המחקר הכמותי מבקש לשקף את המציאות כפי שהיא . כדי שממצאי המחקר ישקפו את המציאות יש להבטיח שהמחקר הוא אובייקטיבי, כלומר, שהאובייקטיביות של המחקר נשמרת בכל השלבים של תהליך המחקר. ראשית, יש חשיבות לכך שכלי המחקר או כלי המדידה שבאמצעותו נאספים הנתונים יהיה כמה שיותר אובייקטיבי.

בשנים האחרונות הוסבה תשומת לב ממושג התוקף (של הכלי) לתהליך התיקוף, והספרות החלה לעסוק בסוגים השונים של פרוצדורות תיקוף. המאמר המקיף ומאיר העיניים של פרופסור יצחק פרידמן מסביר את ההבדלים בין תיקוף פנימי לבין תיקוף חיצוני, תוקף המחקר במחקרים איכותניים, כמותיים ומעורבים והדרישות לשמירה על רמה גבוה של תוקף המחקר. בהרצאה הוצגו סטנדרטים ליצירת עקביות גבוהה במחקר בכלל ובשיטות מחקר מעורבות בפרט (יצחק פרידמן)

על סמך הדיונים המתקיימים מעת לעת בפורומים השונים של רשות המחקר של מכון מופ"ת, בנוגע למחקר המתבצע במכללות להכשרת מורים הוחלט לבדוק: מהם תחומי המחקר המיוצגים במחקרים? מה הנושאים הנחקרים ביותר? מהן שיטות המחקר הבולטות? האם חל שינוי במדדים אלו לאורך השנים? לשם כך נותחו שתי חוברות תקצירי מחקרים מהשנים תשנ"ט –תשס"א ותשס"ב – תשס"ד, וכן הצעות נוספות מהשנים תשס"ה – תשס"ז. הממצאים מתבססים על הנתונים הכמותיים וניתוח התקצירים. (נעמי פייגן, עדנה צרפתי)

בהרצאה מוצגת המורכבות הרבה הקיימת בשילוב שיקולים אתיים בפעילות המחקרית של הפרדיגמה האיכותית. עם שינוי האידיאל ביחסי חוקר-נחקר נוצרים קשיים חדשים במימוש אידיאל זה, מתחים בין האידיאל לבין מחירו לחוקר ולעולם המחקר וסכנות חדשות עבור הנחקרים.נשאלת השאלה – למי הבעלות על נתוני המחקר? בידי מי הסמכות לפרשם? בעוד שאפשר להתרשם כי שמירה על אוטונומיית המשתתף ומניעת נזק כמו גם חתירה לשמירה על כבודו ועל הדדיות הולכים ומשתרשים במערכת היחסים האידיאלית לחוקר-נחקר בעבודת השדה ואיסוף הנתונים, הרי שאי הבהירות מאפיינת את תקפות איכויות אלה לשלבים המאוחרים יותר של המחקר והדרכים הראויות לבטאן.סיכום מתוך הרצאה של פרופ' נעמה צבר-בן יהושע מתוך יום העיון "אתיקה במחקר החינוך: דילמות ושברן", שנערך במכון מופ"ת.

אחד המאפיינים המרכזיים של תחום שיטות המחקר האיכותניות הוא היותו אינטר-דיסציפלינארי: זהו חוזקו אך זוהי גם חולשתו – אין בו עדיין מבנה מגובש של מתודה אחידה. שיטות מחקר איכותניות נועדו לשרת קודם כל את הצורך של החוקר להבין משמעויות סובייקטיביות של אנשים, סביב אירועי מפתח בחייהם. עיבוד נתונים איכותני בא להעשיר תיאוריה ולא רק שיטה. לדעת פרופ' בר-און אין שיטה, מעניינת ככל שתהיה, מבלי שעומדת מאחוריה תיאוריה מעניינת אשר יש ציפייה שהמחקר החדש יכול לשפוך עליה אור נוסף, מבחינת ההקשר, האוכלוסייה, או המבנה התיאורטי עצמו. הניתוח האיכותני הוא דרך אחת מבין מספר דרכים להשיג מטרה זאת. הדילמה היא היכולת לנוע בין רמות ההפשטה שונות, ולא לנסות לכפות את הממצאים האמפיריים על מבנים תיאורטיים, או לאנוס את התיאוריה על הממצאים.

אנו עומדים בפני מצב שבעוד כמה שנים לא יהיה מי שיחקור מחקרי הערכה לגבי מדיניות חינוכית. לא יהיו חוקרים מתמחים בתחומי מדיניות חינוך. הולכים ונעלמים החוקרים המסוגלים לבצע מחקרי הערכה של מדיניות חינוכית. המצב כיום הוא שאין כמעט מי שייגש למחקרי הערכה גדולים. בעבר היו יחסית הרבה יותר מחקרים גדולים בתחומי ההערכה. ואילו כיום הולך ומצטמצם מספרם. הגורמים העיקריים למציאות זו: מחקרי מדיניות הם מחקרים מתמשכים לשנים. המחקר החינוכי נוטה כיום להיות יותר איכותני ופחות כמותי. ישנם פחות חוקרים לביצוע מחקר כמותי גדול (פרופ' רמי יוגב).