הכשרת המורים עוברת שינוי מדגם הכשרה המדגיש רכישת כישורים ושליטה ביכולות לדגם מבוסס-מעשה המדגיש השתתפות, מעורבות ורפלקציה (Zeichner, 2010). בכל העולם, בדרכים שונים וברמות שונות, נעשים מאמצים רבים ביותר לשלב את רוב רובה של ההכשרה בתוך בתי הספר (Zeichner, 2015). מפנה זה בפרקטיקום מבוסס על תפיסת למידה והוראה כהתנסותיות, חברתיות ומתרחבות במסגרות של שולייתיות קוגניטיבית (Matteson et al., 2012, Lave, 1996). מדובר בעשייה שיש בה השתתפות בפעילות ובצידה רפלקציה ולמידה. בגישה זו נתפשים מורים מאמנים בהכשרה כמתווכים ראשונים במעלה של ההתנסויות בשדה. המחקרים שנבחרו לצורך סקירת ספרות זו (46) הם מחקרים אמפיריים אשר פורסמו בכתבי עת שפיטים באנגלית מאז 1990 והתמקדו באינטראקציות אימון סביב מעשה הוראה (Hoffman, J.V., Wetzel, M., Maloch, B., Greeter, E., Taylor, L., Dejulio, S., & Vlach, S.H).

החיפוש אחר דרכים להעשרת ההוראה הוביל אותנו אחורה בהיסטוריה האנושית אל תופעה ההולכת ונעלמת מנוף ההכשרה המקצועית: השולייאות (Apprenticeship), בה אדם צעיר מתקשר עם אוּמן-מומחה במקצוע כלשהו ולומד ממנו את סודות המקצוע, תוך כדי התנסות מעשית ביצירה, בה מתפקד אדם זה כשוליית המומחה. למפגש השולייאי הישיר בין השניים נודעת חשיבות גדולה במיוחד בתקופתנו, המאופיינת בהתכנסות לתוך העצמי, בה יותר ויותר מן ההתחברות עם האחרים מתבצעת באמצעות תקשורת מרחוק: דרך מחשב, לווין או טלפון, ופחות בקשר אנושי ישיר ובלתי אמצעי. באופן דומה, זמינותם של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים משפיעה על סגנונות ההכשרה המקצועית, ההופכים מרוחקים, בלתי אישיים, ולעיתים רבות לא-רלוונטיים, בגלל הנטייה לגישות הכשרה אקדמיות-עיוניות מדי, המבקשות להחליף את ה"למידה מתוך עשייה" המאפיינת את השולייאות, בלמידה עיונית גרידא. לפי תפישת השולייאות שאנו מבקשים להציג כאן, גם מעשה ההוראה הוא סוג של אוּמנוּת, אשר השולייאות מהווה מרכיב חשוב ברכישת מיומנויות שליטה בה. מטרת מאמר זה היא להציג את תפיסת העולם העומדת בבסיס גישת השולייאות, ולבחון היבטים שונים שלה בהכשרת מורים. (יורם עשת, זאב דגני)

השוליאות, מסגרת המוצעת לתלמידים במסלול לתעודת הוראה בתל-חי, הנה קורס בחירה, ללא משבצת זמן בשנתון המכללה, ללא סילבוס עם מטרות שנקבעו מראש או רשימה ביבליוגרפית נתונה. ייחודיותו של הקורס טמונה בחד-פעמיות שלו, הנובעת מהאוטונומיה שהוא מאפשר למורה ולתלמיד, ללמוד משהו ייחודי לשניהם: זוהי "תפירה סלונית" מעוצבת על פי המידות האישיות, הטעם האישי ויכולת התקשורת הבין אישית של שותפים, שהסכימו להתנסות בלמידה בעלת אפשרויות פתוחות: הרפתקה לימודית בשניים. (חביבה דרגי)