-
תקציר
האיגוד המקצועי של החינוך בפינלנד פרסם קוד אתי העוסק באתיקה המקצועית של חבריו. מחברי הקוד קובעים כי מקצוע ההוראה מבוסס על ההנחה שמורים הם מומחים, שמונו למשימה מיוחדת על ידי החברה ועברו הכשרה נדרשת ברמה גבוהה כדי להכינם למשימה זו. לפיכך, המורים נדרשים לבצע את מטלותיהם, להפגין רמה גבוהה של סטנדרטים אתיים בכל מצב: גם אם המטלות תהיינה לרוב מורכבות ובלתי ניתנות להגדרה מדויקת, או אם תידרש קבלת החלטות מהירה. הכרחי שהחברה תוכל לסמוך על האנשים המבצעים תפקיד זה ברמה גבוהה של מסוגלות מקצועית.
-
מאמר מלא
בישראל המדען הראשי במשרד החינוך אמון על אישור ההיבטים האתיים של מחקרים הנערכים בשדה החינוכי. כרגולטור, המדען הראשי נדרש לבדוק בקשות רבות של חוקרים המבקשים היתר לאסוף נתונים בקרב תלמידים וצוותי החינוך בגני הילדים ובבתי הספר. העומס של הבקשות הוביל מהלך של הרחבת מעורבות המוסדות האקדמיים בבדיקה ושל דיון בהיבטים האתיים של מחקרים בתחום החינוך באמצעות ועדות אתיקה מוסדיות. פעילות הוועדות מוסדרת בחוזר מנכ"ל עה/9(ב) שפורסם במאי 2015. על פי הנחיות המדען הראשי של משרד החינוך, יש לצרף לבקשות להיתר לביצוע מחקר המוגשות לו המלצה מטעם ועדת האתיקה המוסדית. איסוף מידע שאינו מתלמידים או על אודותיהם ב-15 מסגרות חינוכיות לכל היותר אינו מחייב אישור מטעמו, וניתן להסתפק באישור של ועדת האתיקה המוסדית ושל מנהלי המסגרות החינוכיות שבהן המחקר נערך. כמו כן, הנחיות המדען הראשי ממליצות שוועדת אתיקה מוסדית תתמנה על ידי ראש המוסד, ויכהנו בה לא פחות משישה חברי סגל, ובהם משפטן, פסיכולוג, איש חינוך ואנשי סגל בכירים המייצגים דיסציפלינות רלוונטיות למחקרים הקשורים לשדה החינוך. הנחיות אלו עוררו את הצורך של מכון מופ"ת כמו גם של המכללות להוראה להקים ועדות אתיקה מוסדיות (עינת גוברמן, רינת ארביב-אלישיב).
-
לינק
אקטואליה, אוריינות ותקשורת הם הצירים סביבם נע ספרה האחרון, ולעניות דעתי הבלתי אובייקטיבית, החשוב של ד"ר מירה פוירשטיין מדברים אקטואליה: אוריינות תקשורתית (הוצאת מכון מופ"ת, 2016) שבו היה לי העונג לכתוב פרק אודות "שכול ותקשורת". פרשנויות רבות מצויות כיום למילה אוריינות: מהיכולת של האדם הלומד להבין את המציאות עבור ביכולת הפענוח של האדם הלומד את אותה מציאות וכלה ביכולת של האדם הלומד לתפקד באותה מציאות באמצעות שורה של כלי סריקה, סקירה, ביקורת ובעיקר אינטגרציה של כל השלוש לכלל סיכום בעל ממשות. אלא שבתוך סבך ההבנות הללו, המיומנויות אם תרצו, שבהם עוסקת פוירשטיין באופן מושכל, מצויים אנו כיום, במיוחד בישראל, במשבר סביב תפקידה הערכי של התקשורת (אריה קיזל).
-
סיכום
הממצא המרכזי של מחקר-סקר זה הוא שאף כי מתוך רשימות קורסים וסילבוסים הדבר לא נראה, יש עיסוק רב ורחב בנושאים של אתיקה בחינוך בתוכניות להכשרת מורים במגוון מגמות וכיוונים. המאמר מדווח על תוצאות סקר בין-לאומי על חינוך אתי בתוכניות להכשרת מורים בחמש מדינות: ארה"ב, אנגליה, קנדה, אוסטרליה והולנד, ובוחן את הקשר בין תכנים של חינוך אתי לבין כיוונים רחבים יותר של הכשרה מקצועית (Warnick & Silverman, 2011). מטרות הסקר: לאשש (או לערער) ממצאי מחקר קודם שנעשה בתחום זה (Glanzer & Ream, 2007) ולבחון מתודולוגיות אחרות לאיסוף נתונים. שאלות הסקר: (1) כיצד תופסים מורי מורים לאתיקה את התכנים שהם מלמדים כהיבט של הכשרת מורים? (2) אילו גורמים מוסדיים מעכבים הפעלת קורסים של חינוך אתי? (3) מהן מטרות הקורסים הקיימים? (Maxwell, M., Tremblay-Laprise, A., Filion, Boon, H., Daly, C., van der Hoven, M., Heilbronn, R., Lenselink, M., & Walters, S).
-
לינק
סקירה זו עוסקת באתיקה של מחקר מדעי בכלל ובאתיקה במחקר החינוך בפרט. לאחר הצגה קצרה של התפתחות האתיקה המחקרית, לרבות האסדרה הרווחת בתחום זה, הסקירה דנה במאפיינים של האתיקה במחקר החינוך ומאירה, באמצעות הפנייה לנוהל משרד החינוך בנושא פעילות מחקרית במערכת החינוך ולקודים אתיים בארה"ב, באוסטרליה ובבריטניה, על עקרונות וסטנדרדים אתיים, שחלים בכל הקשור למחקר בבני אדם, הנעשה בהקשר החינוך ועל סוגיות מרכזיות בתחום זה. בהמשך לסקירה העיונית, הסקירה מתארת חמישה מודלים לאישורים אתיים במוסדות מחקריים שונים, תוך התמקדות בועדות האתיקה המוסדיות בכל מוסד (דניאל שפרלינג).
-
לינק
עניינו של המחקר הנוכחי הוא לבדוק את התפיסה הערכית ואת נורמות ההתנהגות האתיות־מקצועיות של מורים בישראל. המחקר מציג מודל חדש: "ערכים מותנים כמעצבי ערכים מקצועיים של מורים". נמצא כי המורים בישראל מאמינים שהערכים המקצועיים שעליהם הם מבססים את עבודתם מותנים בתפיסתם האישית את הערכים המקצועיים, בתפיסת הערכים המקצועיים על ידי החברה הסובבת אותם ובתפיסת הערכים האוניברסלית המקובלת בעולם המערבי. המאמר מדווח על מחקר, שמטרתו לבחון אמפירית את המודל. הגישה המתודולוגית העיקרית במחקר הייתה תורת השטחות (Facet Theory), אם כי נעשו כמה עיבודים בסטטיסטיקה קונבנציונלית (יעל פישר).
-
תקציר
המטרה של מחקר זה היא ללמוד כיצד מחנכי הגיל הרך מקבלים החלטות אתיות. המחקר גם בוחן כיצד מחנכים אלה עשויים ללמוד לבסס את החלטותיהם האתיות על קוד אתי מקובל מבחינה מקצועית באמצעות תהליך השתתפותי של פיתוח מקצועי. תוצאות הניתוח מראות שמהערכה מוקדמת ועד ההערכה שלאחר מכן, המורים שינו את האופן שבו הם זיהו ופתרו דילמות אתיות מקצועיות. כתוצאה מהשתתפות בלמידה המקצועית ובדיונים לגבי דילמות אתיות, המשתתפים השיגו הבנה חדשה והיכרות עם התנהגות אתית מקצועית, והיו מסוגלים להבחין דילמות אתיות משיפוטים אחרים כאשר היכרותם עם הקוד האתי גדלה והיו מסוגלים להשתמש בו (French-Lee, Stacey; Dooley, Caitlin, 2015).
-
סיכום
מאמר זה מתאר מחקר חלוץ בהקשר הישראלי, שבוחן את הקשר של סביבת האינטרנט לשיפוט מוסרי. באופן ספציפי, המחקר בוחן אם קיים שוני בשיפוט המוסרי של בני נוער בחיי היומיום בהשוואה לזה שבסביבת האינטרנט ואם קיים קשר בין השיפוט המוסרי בסביבת האינטרנט לבין ההתנהגות בפועל בסביבה זו. הבחינה נעשית בהסתמך על פרופיל השיפוט המוסרי של אדד (1988), המבטא את שכיחות השימוש באופני שיפוט מוסריים תוך הנחה שהתוכן מוביל את ההכרעה המוסרית ושהשיפוט לא תלוי באופן בלעדי ברמה המוסרית שהאדם הגיע אליה ובעקרונות שהוא דוגל בהם בנוגע לטוב ולרע (מבנה מוסרי) אלא גם באירועים סביבתיים משתנים לפי הנסיבות. פרופיל זה מתייחס לחמישה סוגים של הכרעות מוסריות: שיפוט הומני (מוסרי), שיפוט אינטרסנטי אישי (לא מוסרי), שיפוט אינטרסנטי חברתי (לא מוסרי), שיפוט כפול ערך וחוסר שיפוט (דן בוכניק, מור דשן).
-
סיכום
במחקר הנוכחי נעשה ניסיון להרחיב מחקרים קודמים (Barrett et al., 2006) בדבר הדרך שבה מורים תופסים סטנדרטים ומחויבויות אתיים (obligations). המחקרים הנ"ל שונים מהנוכחי בשתי נקודות: (1) לא נכללו בקודמים פריטים שהתייחסו לטכנולוגיה ואתיקה – האם מורים רואים בשימוש לא נכון בטכנולוגיה פן של בעיה אתית או בעיה אתית מסוג אחר, (2) נכללו בהם רק מורים מנוסים. במחקר זה נכללו מתכשרים וותיקים. המשתפים, מתכשרים, מורים בפועל, יועצים, מנהלים ומומחי תקשורת העובדים בבתי-ספר. השאלון כלל 34 התנהגויות שגויות של מורים לדירוג על סולם בן 5 דרגות. המשיבים התבקשו לדרג את שכיחות ההתנהגות ואת מידת חומרתה ( Barrett, D.E) .
-
סיכום
המחקר בחן את עמדותיהם של סטודנטים להוראה במכללה גדולה בדרום הארץ. באופן עקרוני ניתן לראות, כי הציונים הממוצעים של עמדותיהם כלפי התופעה בינוניים. מכאן ניתן ללמוד שכאשר פונים לבחון את העמדות של הסטודנטים כלפי הסוגים או הרמות השונות של הרמייה מסתבר כי הסטודנטים מבחינים בין הורדה של עבודה מלאה מהרשת לבין גזירה והדבקה מעבודה קיימת. הם רואים בהעתקה מלאה של עבודה כחמורה יותר. בחינה של עמדותיהם לגבי מקור ההעתקה מלמדת, כי הם רואים בהעתקה מחבר מעשה שלילי יותר מהעתקה מסורתית (מספר או כתב עת) או מהעתקה מהרשת, ואולם אין בעיניהם הבדל מהותי לגבי שני המדיומים האחרונים, כיוון שהעתקה מהרשת קלה יותר קרוב לודאי שהיא נפוצה יותר. העמדה הכללית כלפי אופן ההעתקה היא בינונית, אין שלילה גורפת של הנושא או קבלה גורפת (לאה ברץ, רוני ריינגולד)
קוד אתי
מיון:
נמצאו 10 פריטים
פריטים מ- 1 ל-10
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין