קהילה
מיון:
נמצאו 38 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    הכותבים בוחנים תוכנית לפיתוח מקצועי של מתכשרים להוראה שעבודתם מעוגנת בקהילה והוראתם נענית למאפייניה התרבותיים. מדובר במורים המסוגלים ומוכנים להשתמש ולמנף את החכמה והמומחיות הקיימים בקהילה לטובת חינוך ילדיה, מתוך הבנת יתרונות הגישה.

  • סיכום

    מודל "הלמידה האקטיביסטית" בסמינר הקיבוצים משלב תאוריה ומעשה, פיתוח תודעה ואקטיביזם, דיון בכיתה ומפגש חינוכי מחוצה לה. מודל זה בנוי על קורס אקדמי מלווה, המעניק לסטודנטים בכיתה ידע ושפה תיאורטיים בנושאים כגון צדק חברתי, הפרטה, רב-תרבותיות, מגדר, קיימות, נוער בסיכון, הדרה ועוד. חלק מהקורס בנוי כסדנה שבה הסטודנטים מביאים תיאורי מקרה, דילמות חינוכיות ומידע על הארגונים שהם פועלים בהם ותפקיד המרצה-מנחה הוא להרכיב את המשקפיים התיאורטיים על המעשה החינוכי.

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד בשאלה אם מנהלים מבצעים התנהגות אזרחית ארגונית, דהיינו כזו שאינה חלק מהגדרת תפקידיהם הפורמלית התורמת לתפקוד ולביצוע הארגון שבמסגרתו הם פועלים. המחקר מתבסס על ראיונות עם 15 מנהלי בתי ספר על-יסודי בצפון הארץ, שבו הם מפרטים על הפעילויות המבוצעות מחוץ להגדרת תפקידם. המחקר ממפה 4 קטגוריות של פעילויות כאלה: השקעה בקהילת בית הספר, יוזמות, קידום הקהיל שמחוץ לבית הספר והתנהגויות יוצאות דופן. המאמר דן בקטגוריות אלה, מדגים אותן ומפנה להמשך מחקר בנושא.

  • לינק

    ?ספר זה מציג את המחקרים הראשונים שנערכו על שותפויות אקדמיה-קהילה בישראל. הוא משקף את הידע ואת הניסיון שנצברו עד כה מהעשייה החברתית של סטודנטים ואנשי אקדמיה עם קהילות מודרות בתחומים מגוונים, כגון עבודה סוציאלית, אמנות, משפטים, אדריכלות ותכנון, תרגום, לימודי מגדר, חינוך, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מדיניות ומנהל ציבורי. הספר בוחן את תרומתן של שותפויות אקדמיה-קהילה עבור כל אחד מהגורמים השותפים להן: סטודנטים, מרצים, ארגוני החברה האזרחית, קהילות מודרות ומוסדות להשכלה גבוהה. הוא גם מצביע על אתגרים מרכזיים בקשר שבין האקדמיה לקהילה ושופך אור על דרכים אפשריות להתמודדות עמם (דפנה גולן, יונה רוזנפלד, צביקה אור).

  • תקציר

    מאמר זה מציג טיעון תיאורטי ביחס לכוחו של בית הספר לעצב מעורבות הורית בדרכים מיודעות תרבותית (culturally informed). המאמר עולה מתוך עבודת שדה מקדימה בקרב הורים יהודים ממעמד הביניים בעיר בצפון ישראל, שבמהלכה תשומת לב החוקרים נמשכה אל הפעילות האינטנסיבית הנוגעת למעבר של ילדיהם לבית הספר היסודי. פעילות זו הפכה למוקד עבור החקירה והניסוח של טענה תיאורטית, על פיה מעורבות הורית אינה רק עניין של התאמה או היעדר התאמה בין ההון התרבותי המיובא מהבית לבית הספר, כפי שמוצג בחלק גדול מהספרות המחקרית הרלוונטית (Lauren Erdreich & Deborah Golden).

  • תקציר

    הכשרת המורים בארה"ב מורכבת הן מתומכים הן ממבקרים של המערכת הנוכחית של הכנת המורים. כמה מהמבקרים של הכשרת המורים מבוססת המכללה או האוניברסיטה, המתארים עצמם כ"רפורמטורים", התייחסו לתכניות לא-אוניברסיטאיות כאל "הכנת מורים 2.0" כדי להדגיש את החדשנות שהם מרגישים שתכניות אלה מייצגות. הם מרמזים על כך שהתכניות הקיימות לפני התכניות הלא-אוניברסיטאיות החדשות הללו הן תכניות להכשרת מורים 1.0, שהם תופסים כמיושנות (Kretchmar, Kerry; Zeichner, Ken, 2016).

  • תקציר

    המחברים משתפים ממצאים מחקר מקרה שארך תשעה חודשים המערב חקירה של התפתחות מקצועית בעמיתות בית ספר-אוניברסיטה לגבי האופן שבו מורים מפתחים, מיישמים ומפרשים פדגוגיות מבוססות קהילה (community-based pedagogies), גישה מבוססת נכסים (asset-based approach) לתכנית הלימודים המכירה בסטנדרטים מחייבים אך מתחילה בהכרה ובהערכה של ידע מקומי (Sharkey, Judy; Clavijo Olarte, Amparo; Ramirez, Luz Maribel, 2016).

  • תקציר

    המאמר בוחן את התפיסות והאמונות של 303 אנשי מקצוע בתחום החינוך המיוחד לגבי מגרשי משחקים זמינים בבית הספר או בקהילה שלהם. המשיבים על הסקר (א) ציינו שתלמידים עם לקות אינם יכולים להשתתף באופן מלא במגרש המשחקים הנמצא בבית הספר או בקהילה שלהם, (ב) דנו בצורך לתכנית חברים בני אותו הגיל בסביבת מגרש המשחקים בבית הספר או בקהילה, ו-(ג) חלמו על מגרש משחקים מכיל (inclusive) באופן מלא העונה על הצרכים של כל התלמידים, עם וללא לקויות (Stanton-Chapman, Tina L.; Schmidt, Eric L., 2016).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים דנים במחקר ובפילוסופיה שמאחורי למידה תוך שירות בקהילה כטכניקה פדגוגית ניסויית. הם מתארים מודל אחד של שילוב למידה תוך שירות בקהילה בכיתה גדולה במכללה, ומשתפים בממצאים לגבי תוצאות סטודנטים על פני שישה תחומים של התפתחות סטודנטים. הממצאים כוללים השלכות עבור פרקטיקה המקושרות להתנסות קודמת בשירות בקהילה של סטודנטים, למגדר הסטודנטים, ולשירות בקהילה כדרישה בקורס (Pedersen, Paula J.; Meyer, Jenice M.; Hargrave, Michelle, 2015).

  • לינק

    הספר אל המקום מבוסס על מסעות מלאי עניין ברחבי אוקראינה, בלארוס ופולין. הביקורים בערים, בעיירות, וביערות מתוארים בסגנון עשיר וייחודי ופותחים צוהר למקומות סמויים מן העין. השילוב של המילים עם המראות והנופים יוצר תפאורה קסומה לעולמם רווי הגעגועים של טובי הכותבים שקמו לתרבות העברית.הספר מפגיש את הקורא עם ערש הולדתם הממשי של היוצרים – הבית, הרחוב והסמטה ברגעי השיא והפריחה וברגעי האימה והאובדן. כל אלה מצטרפים לסיפור עמוק ורחב של העולם היהודי במזרח אירופה במאות השנים האחרונות.בספר עשרות צילומים נדירים החושפים מרחב מתעתע שהיה ואיננו, אך בה בעת נוכח ועודנו רוחש אי-שם במחוזות רחוקים-קרובים (רוחמה אלבג).

  • לינק

    חובב רפאלי מציין בפוסט הנוכחי את יום המורה וכותב כי אמנם: "מדובר ביוזמה ברוכה, אך לפעמים נוצר רושם מוטעה שמדובר ב"יוצא מן הכלל" שאינו מעיד על הכלל כולו, כאילו רק מורה שעזב משרה בכירה בהייטק ועושה עם תלמידיו פעלולים בשיעורים ראוי להערכה. במסגרת ההשתלמויות שהצוות שלנו מעביר בבתי הספר, אנחנו נחשפים לסיפורי הוראה מדהימים – מורים שלוקחים את הכלים והעקרונות שאנו עוסקים בהם, ומחוללים נסים במסגרת ההוראה היומיומית שלהם".

  • תקציר

    עניינו של ספר זה הוא מערך הקשרים בין שותפיה השונים של מערכת החינוך – ההורים, התלמידים, המורים והקהילה – נושא המעסיק רבות הן את ההורים והן את אנשי החינוך. בספר מידע רב ומגוון על היחסים בין השותפים הללו, המזמנים שותפויות מעשירות אך גם מתחים וסכסוכים, כמו גם על הדרכים שבהן ההורים מממשים הלכה למעשה את זכותם לחינוך ילדיהם (בלהה נוי).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לבחון כיצד למידה משולבת משפיעה על תוצאות הלמידה של סטודנטים לתואר ראשון, על שביעות הרצון שלהם ועל תחושת הקהילה שלהם. המטרה הנוספת של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין סגנון הלמידה של הסטודנטים לבין תנאי הלמידה שלהם בקורסים המשלבים למידה מקוונת ולמידה פנים אל פנים. התוצאות הראו שלסטודנטים שלמדו בקורס המשולב היו ציונים גבוהים יותר באופן ניכר ושביעות רצונם הייתה רבה יותר לעומת סטודנטים שלמדו בקורסים פנים אל פנים. התוצאות ציינו גם שהסטודנטים בכיתות של למידה משולבת חשו תחושת קהילה חזקה יותר מאשר הסטודנטים שלמדו במסגרת הכיתה המסורתית (Chen, Bryan H.; Chiou, Hua-Huei, 2014).

  • תקציר

    דו"ח נרטיבי זה נסמך על גישות דיאלוגיות לחינוך כדי לעשות רפלקציה ביקורתית על החשיבה הפדגוגית המובעת של מורים בקהילה. ההקשר של המחקר הוא קהילת מורים במרכז פינלנד המורכבת ממורים המלמדים בחינוך הקדם-יסודי ועד מורים המלמדים בחינוך העל-תיכוני.הממצאים העיקריים מדגישים את הערך של הקשרים הפדגוגיים בין המורים העמיתים כדי לתמוך בהבנה ביקורתית מועשרת של פדגוגיה(Moate, Josephine, 2014).

  • סיכום

    אשת החינוך קלרה יונה-משומר, שייסדה את תיכון קדמה בשכונת הקטמונים בירושלים וניהלה אותו עד לפני כשנה, מרבה לדבר על החשיבות של שאיפות לעתיד וחלומות אצל ילדים ובני נוער. במלאת שני עשורים לקדמה, ולנוכח ההצלחות – זכייה בפרס חינוך על העשייה החברתית ממנח"י ומשרד החינוך, ובעיקר כשעשרות מבוגריו לומדים באוניברסיטה – אפשר לומר שלפחות חלק מהחלומות של יונה התגשמו (תמירה גלילי).

  • מאמר מלא

    למה התכוון השר כשהפך את "הלמידה המשמעותית" לסיסמת הקרב שלו על נפש החינוך? ולָמה נאמר סיסמה כשהכוונה היא, ככל הנראה, למשמעות כלשהי? הרי מדובר לכאורה במובן מאליו, בדבר הלמד מעניינו: אם "למידה" אינה "משמעותית", ספק רב אם היא למידה; היא משהו לגמרי אחר. אומרים משמעות יש בחינוך, מהי אותה משמעות? סתם השר ולא פירש. ננסה אנחנו את כוחנו (יוסי שריד).

  • לינק

    יותר ויותר מורים בעולם עוברים בשנה האחרונה לשימוש בקהילות המתוקשבות של רשת גוגל פלוס. הסיבה העיקרית לשימוש במנגנון הקהילות (communities) של גוגל פלוס הוא קלות השימוש בהן כמרחבי הוראה ולמידה נפרדים שאינם חשופים לכיווני תנועה ולזרימת המידע שמצויים בפייסבוק. המורים מחפשים מרחבי למידה והוראה, קהילות מתוקשבות ויעילות אשר בהם התלמידים מנותקים מחבריהם בפייסבוק.

  • לינק

    מחנכים ומנהלים מחפשים דרכים להכין את התלמידים לעתיד. במאמר זה, המחברת מציעה ארבעה כללים החיוניים ללמידה במצאה ה-21:ההוראה צריכה לשים את התלמיד במרכז, החינוך צריך להיות שיתופי, ללמידה צריך להיות הקשר ובתי הספר צריכים להשתלב עם החברה(Jennifer Nichols, 2013)

  • לינק

    מאמר זה סוקר את הספרות הקיימת לגבי תוצאות המאמצים להכשיר מורים שמסוגלים לשתף בהצלחה מגוון רחב של משפחות וקהילות. המחקרים מציעים תובנות לגבי הגישות הפדגוגיות המגבירות את הביטחון ואת המודעות העצמית של המורים, משפרות את הידע של המחנכים לגבי משפחות מגוונות, ומגבירות את היכולת של המורים להשתמש בידע לגבי המשפחות והקהילות כדי לשפר את ההוראה (Evans, Michael P., 2013).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את החדשנות של התכנית להכשרת מורים בארה"ב בהשמה של פרחי הוראה בארגונים מבוססי קהילה (community-based organizations (CBOs)) כדי להכין טוב יותר את המועמדים ללמד ילדים הבאים מרקע שונה מהרקע של המורים עצמם-ובמיוחד ילדים ההולכים לבתי ספר באזורי מצוקה (high-needs schools). הממצאים מדגישים ממדים מסוימים של השתתפות המורים בארגונים מבוססי קהילה ומציינים דרכים שבהן ההתנסויות בקהילה הוסיפו למשאבים עבור הלמידה שסופקו על-ידי התכנית להכשרת מורים. המחברים גם מסווגים את תוצאות החדשנות הזו ומבארים את סוגי ההזדמנויות שהתנסויות מעין אלה מספקות לפרחי ההוראה. בייחוד, המחברים מזהים דוגמאות לגבי האופן שבו ההשמות בארגונים מבוססי-קהילה העניקו לפרחי ההוראה דרכים חדשות לראות ולהבין ילדים מעבר לבית הספר (MCDONALD, MORVA. TYSON, KERSTI. BRAYKO, KATE. BOWMAN, MICHAEL. DELPORT, JOHN. SHIMOMURA, FUYU).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין