מורה אחד בחטיבת ביניים אחת באום אל־פחם החליט ללמד אחרת. המנהל נתן גיבוי, והכיתה התחילה לשאול שאלות רגישות . בשיעורי דת בכיתה ז' בחטיבת הביניים "אלגזאלי" באום אל־פחם התלמידים שואלים את השאלות הרגישות ביותר על היחסים בין האסלאם לחיים המודרניים, בוחנים אפשרויות שונות ומתפלספים. לא בטוח שאבו חאמד מוחמד בן מוחמד אלגזאלי עצמו (1058–1111), מחשובי התאולוגים הערביים ומי שהתנגד לפילוסופיה (ספרו נקרא "מפלת הפילוסופים") ותמך בנבואה, היה מרוצה מ"קהילת החשיבה" שקמה בבית הספר הנקרא על שמו ( איתי גודר) .

הלמידה השיתופית בלבד אינה גורמת לשיפור בהישגיהם של התלמידים, אלא קביעת מטרה משותפת לכל חברי הקבוצה, הקפדה שכל תלמיד בקבוצה יסייע לחבריו להשיג מטרה זו, צירוף נכון של שיתוף פעולה בקבוצה, עיצוב המשימה הלימודית כך שתעודד תלות הדדית בין חברי הקבוצה ותגמול לקבוצה על ההישגים של כל תלמיד ותלמיד בקבוצה (שי ושרן, 1990ג; שי ושרן, 1990ב). על פי סלבין מתן התגמול מעודד את התלמידים לעזור אחד לשני כדי שכל תלמידי הקבוצה יצליחו. כמו כן, העזרה של התלמידים אחד לשני היא בעלת השפעה רבה יותר על התלמידים מאשר הלחץ המופעל עליהם מצד המורים או ההורים. בתחילת שנות ה- 90 נערך ניסוי לבדיקת השפעתה של שיטת החקר בקבוצות על ההנעה ללימודים, הניסוי נערך בקרב תלמידים הלומדים ב- 17 כיתות ו'. ההנעה של תלמידים אלו ללימודים נמדדה על ידי שלושה מדדים, המדדים לבדיקת ההנעה הם: הערכת מידת ההשתתפות של התלמיד בעבודת הכיתה על ידי המורה, הערכת מידת ההשקעה בשיעורי הבית על ידי המורה והחלטת התלמידים להמשיך לעבוד על המשימה הלימודית או לצאת החוצה לשחק בחצר. התלמידים שלמדו על פי שיטת קבוצות החקר, קיבלו הערכות גבוהות יותר ממוריהם והעדיפו פעמים רבות יותר להמשיך בעבודה במקום לצאת החוצה לשחק בחצר מאשר התלמידים שלמדו בהוראה פרונטאלית (שי ושרן, 1990ג). מכך ניתן ללמוד שהתלמידים הלומדים בקבוצות מפתחים הנעה רבה יותר ללימודים ואף אינם זקוקים לתגמולים, מאשר התלמידים הלומדים בשיטת ההוראה הפרונטאלית.