המחקר עוסק בתרומת "מחקר הפעולה" להתפתחות המקצועית של סטודנטיות להוראה (שנה ג') שהתנסו בביצועו במסגרת ההדרכה הפדגוגית כחלק מתכנית הכשרתן. המחקר התמקד בזיהוי ובתיאור סוגי הידע שנוצרו אצל הסטודנטיות במהלך התנסות זו. (דבורה גסר)

המחקר מבוסס על מודל הוראה ייחודי שפותח עבור פרחי הוראה בעלי תואר ראשון בספרות, הלומדים לתעודת הוראה בספרות לחט"ב. המודל מבוסס על המושג התאורטי "אלטרנטיבות" בהקשר של פרשנות היצירה הספרותית והוראתה (ס' יזהר, 1970). הכוונה היא להסתמכות על מתודות מחקר מובחנות לשם בניית שני מערכי הוראה אלטרנטיביים ליצירה ספרותית אחת. (שרה האופטמן)

המחקר מתמקד בשאלה כיצד מעריכים בוגרים וסטודנטים בפועל במכללת אורנים את ההכשרה שקיבלו במכללה. שאלה נוספת שנבחנה בדקה את מידת שילובם במקצוע ההוראה של הבוגרים, את תרומת ההכשרה להצלחתם במקצוע ואת תפיסתם את מהות מקצוע ההוראה. (לילך לב ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)

הדו"ח עוסק בתרומה של העבודה בסביבה ממוחשבת של פרחי הוראה ושל מורים בפועל (לא דווקא להוראת המתמטיקה) המתמחים בהוראת המתמטיקה. מטרת המחקר לבדוק כיצד הסטודנטים נתרמים מלומדות מתמטיות בעת לימוד גיאומטריה וגיאומטריה אנליטית. החוקרות התעניינו בהבדלים בתרומה בהתאם לסוג הבעיה, ללומדה, לסוג הקורס ולהרכב הקבוצה בנוסף התעניינו החוקרות בשינוי הרמה של הסטודנטים בהתאם לסוג הבעיה, להרכב הקבוצה, בהתאם ללומדה ולסוג הקורס. החוקרות ערכו מבחני חי בריבוע ו-t לבדיקת השינוי ברמות ההתפתחות של ואן-הילה בהתאם לשימוש במחשבים ולבדיקת התרומה להישגים. חשיבות המחקר בכך שהוא מציע שילוב יעיל של הלומדות בהתאם לרמת הלומד ולסוג השאלה. מציאת הדרך הנאותה לשילוב הלומדות בלמידה של הסטודנטים להוראה תתרום להעשרת השיעורים של פרחי ההוראה במכללה ותפתח בפני המורים לעתיד, דרך נאותה לשלב את הלומדות לכשילמדו גיאומטריה בכיתותיהם (אירנה גורביץ, דבורה גורב, מריטה ברבש).

הרקע התאורטי של המחקר מתמקד בשינויים במבנה המשפחה ובתפקידו של המורה כסוכן שינוי או שימור של הסדר החברתי. השאלות העומדות במרכז המחקר נגזרות מתהליכי השינוי המתרחשים בתחום ההכשרה להוראה ולחינוך ומן הצורך להגדיר באופן שונה את תפקידי המורה. בין השאלות: האם ניתן לראות בסטודנטים* המכשירים עצמם לתחום החינוך סוכני שימור או סוכני שינוי של הסדר החברתי? האם כמורים וכמחנכים לעתיד, כסוכני סוציאליזציה, הם מייצגים תפיסות-עמדות מסורתיות, מודרניות או פוסט-מודרניות בכל הנוגע למשפחה הנמצאת בתהליכי שינוי? (שלומית בכר, סילביה פוגל-ביז'אוי)

המחקר עסק בחיוניותם של מקצועות ההעשרה מן התחומים ההומניסטיים במסגרת לימוד החובה במכללה. שאלות הציר שלו נסבו סביב היחס בין מעורבותו הרגשית של המורה ובין סיגול טכניקות ואלטרנטיבות בהוראה. בעיקר נבדק היחס בין יכולת הפנמתו של חומר לימודי מן התחומים ההומניים השונים, לבין הערכת המורה את הצלחתו בעבודה. ההערכה נעשתה על פי: (א) מידת השימוש בדוגמאות מהתחומים השונים; (ב) מידת החשיבות שמייחסים להעשרה לשונית ולמגוון אסוציאטיבי-תרבותי. (שמאי גלדר)

המחקר מתמקד במרכיבי הידע הפרקטי והאישי של פרחי ההוראה בתחום הוראת המקרא ובחשיפת תרומת המכללה להכשרה לעיצובו של ידע זה. המחקר מבקש להאיר את ההתמודדות של הסטודנטיות עם הוראת פרשיות מקראיות טעונות. שאלות המחקר עסקו בהשפעת הפרופיל האישיותי, החינוכי וההשכלתי של הסטודנטית, על הוראתה את ספר בראשית, על הדילמות הערכיות והתיאולוגיות השזורות בו וחלקה של הכשרת המורים בעיצוב הפרופסיונלי של סטודנטיות אלו. בין מטרות המחקר: אפיון ייחודו של ספר בראשית ומוקדי הקושי שבו, ניתוח תכנית הלימודים לאור מוקדי קושי אלה, בחינת קשיי הסטודנטיות בהוראת הספר, בדיקה אם המכללה מכשירה את הסטודנטיות להתמודד עם קשיים אלה וכן הצעת דרכי פתרון אפשריים בהקשר זה. (מיכל אונגר)

עבודה זו היא מחקר נרטיבי חינוכי של סיפורי חיים של 27 סטודנטיות ו-7 מדריכות פדגוגיות מן המסלול לחינוך יסודי במכללה אקדמית לחינוך בישראל. המחקר בחן את המשמעות של 'להכיר סטודנטים ועמיתים להוראה כאחרים ממני' מנקודת מבט של מדריכה פדגוגית, באמצעות מסע נרטיבי אל תוך סיפורי החיים שלהם. מושגים וכלים מן המחקר האוטוביוגרפי והאתנוגרפי שימשו בהשאלה כעדשות שדרכן אפשר היה לבחון מזוויות מבט חדשות את עולמן של סטודנטיות ומדריכות. (אריאלה גידרון)

מחקר זה עוסק במאפייניו של תהליך לימוד הוראת אנגלית בהתנסות המעשית עבור סטודנטיות דרוזיות הזרות למערך ההתנסות, בהיותן בעלות רקע שונה מהאוכלוסייה בשני בתי הספר היסודיים שבהם הן התנסו. (אלישבע מזור)

עניינו של מחקר זה הוא לא רק בזיהוי התמורות והרווחים של הסטודנטים מחוויית הלמידה הוירטואלית אלא בעיקר ניסיון להעריך את תחושותיהם וחוויותיהם של סטודנטים שלמדו בקורס הוירטואלי, מתהליך הלמידה מרחוק. מממצאי המחקר נראה שאלמנט "החוויה" של למידה מבוססת אינטרנט, מהווה חלק משמעותי המתווסף ללמידה בקורס וירטואלי. ממכלול נתוני המחקר ניתן לזהות תרומות ורווחים מהלמידה בקורס הווירטואלי, והם: קידום מיומנויות אוריינות המידע, חשיפה למגוון מידע מקוונים, נגישות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות, חשיפה לאינטראקציות וירטואליות בין אישית חדשות והגברת תחושת ההעצמה וקידום מקצועי (רפי גלברט, עפרה ניר-גל).