מטרת מאמר זה היא להדגיש את חשיבותה של גישת הפדגוגיה החברתית (social pedagogy) להתמודדות עם בעיות חינוכיות-חברתיות. גישה זו זוכה לעניין רב בשנים האחרונות כתיאוריה לטיפול בבעיות קיימות בתחום העבודה החינוכית-סוציאלית. הנחת היסוד של הפדגוגיה החברתית היא, כי לכל ילד זכות להתפתח בדרך ייחודית, שתאפשר לו השגת אוטונומיה. גישה זו גורסת, כי יש ללוות ילדים ובני נוער במהלך התפתחותם, תוך שיתוף פעולה עימם וכדרך להעצמתם. העצמה, בהקשר זה, היא אידאל אתי ואינה נתפסת רק במובנים של רכישת השכלה. היא מאפשרת לפרט למצוא את דרך החיים המתאימה לו וגם מיטיבה עם האנושות בכללותה (מיכאל וינקלר).

הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית היא אסכולה חדשה יחסית בחינוך שצמחה בעקבות הפדגוגיה הביקורתית של המחנך והפילוסוף פאולו פרירה. אסכולה זו בוחנת נושאים של שוויון ואי שוויון במערכת החינוך, וחוקרת כיצד מערכת החינוך מסלילה ילדים לאותם מעמדות לתוכם הם נולדו. "כיום יודעים שיש מתאם גדול בין מצב סוציו-אקונומי לאפשרויות שנפתחות או נסגרות בחיים", אומרת ד"ר חגית גור-זיו, מרצה בכירה בסמינר הקיבוצים (רווית שרף).

החלק הראשון של מאמר זה מנתח את ההיסטוריה של תחום הפדגוגיה החברתית מנקודת ההתחלה שלה ועד היום, תוך התמקדות בזרמים הטראנס-לאומיים בין אירופה והמדינות השייכות ליבשת אמריקה (Schugurensky, D., & Silver, M., 2013).

שינוי של הפרספקטיבה כדי לפרש פדגוגיה חברתית כנושא מורכב ומעורב עשוי להפוך את הפגמים להבטחה ולחוזקות. מאמר זה מספק אלמנטים שמאפשרים שינוי מעין זה. לשם כך, מוצגות חלק מאי-ההבנות לגבי הפדגוגיה החברתית. אי-הבנות אלה הן גורמים ותרחישים התורמים:(1) ליצירת אי-דיוקים ובלבול לגבי מהי פדגוגיה חברתית, ומה הפדגוגיה החברתית יכולה או צריכה לעשות, ו-(2) להקרנה של הדימוי של פדגוגיה חברתית המוגדר באופן בלתי עקבי ועלוב, כלומר: דיסציפלינה ללא שיטה עם פרקטיקה בלתי יעילה ובלתי אפקטיבית לפתרון בעיות חברתיות (?car, X., 2013).

המאמר מזהה מספר מונחי מפתח ששימשו כדי לתאר ולמיין פדגוגיה חברתית. המאמר מסכם בהצבעה על הסיכויים להתפתחות נוספת של הפדגוגיה החברתית בדיאלקטיקה בין התיאוריה/המחקר לבין הפרקטיקה הפדגוגית (Jensen, N., 2013).

הרעיונות והתיאוריות של ויגוצקי נחשבים כמשמעותיים בתהליכי למידה, תמיכה בלומדים ולמידת עמיתים אך היישום שלהם הלכה למעשה בקורסים פדגוגיים בהכשרת מורים הוא שולי. מחבר המאמר , המלמד במכללה להכשרת מורים בחו"ל , ניסה ליישם ולהטמיע את הרעיונות של ויגוצקי והתיאוריות של The zone of proximal development בקורס של שיטות קריאה המועבר לפרחי הוראה במכללה להכשרת מורים בחו"ל. המתודולוגיה המחקרית עליה נשען המאמר היא מחקר פעולה ( De Le?n, L ).

סקירת ביקורת-ספר בכתב העת Teacher College Record , יוני 2012 . הסקירה מתייחסת לאסופת המאמרים החדשה אודות פדגוגיה ביקורתית בעריכת Sheila Macrine . כותבי המאמרים מציעים גישות עדכניות וחדשניות לגבי היישום האפשרי של פדגוגיה ביקורתית בתהליכי למידה בחינוך הגבוה ובבתי הספר. גישות ניאו-ליברליות חדשות כיום פוגמות, לדעת הכותבים, בתהליכים פדגוגיים בחינוך הגבוה וגם בבתי הספר . המעבר של מכללות ואוניברסיטאות מרשות הציבור לחינוך פרטי מציב משוכה גבוהה למדי ליישום גישות של פדגוגיה ביקורתית וחלק מהכותבים מציעים גישות שונות ומעניינות להתמודדות פדגוגית ערכית ומשמעותית כיום. התקווה

במאמר זה מתמודד ד"ר יוסי ארגמן עם הטענות כי תוכני הלימוד ותפיסת הידע בחינוך הדמוקרטי אינם רלוונטיים למיעוטים אתניים ולאכלוסיות שוליים כלכליות. בניגוד לדעות רווחות אלו , תורת הצרכים שעליה מבוסס החינוך הדמוקרטי, כמו גם תפיסת הידע עליהן הוא מבוסס , מאפשרות לתלמידים מן השוליים החברתיים להשתלב במסגרותיו באופן שבו הפערים התרבותיים-כלכליים אינם מהווים גורם מערכב בהתפתותם הלימודית ( יוסי ארגמן) .

יותר מכל מערכת חינוך בעולם מיושמת התפיסה של פדגוגיה חברתית ברשויות השונות של מערכת החינוך והרווחה הבריטית המנסות כל אחת בדרכה לפתח יחס של דאגה ואחריות חברתית לילדים המקופחים בחברה או לילדים הנדחים ע"י סביבות הלמידה השונות בבתי הספר. הפדגוגיה החברתית באנגליה אין פירושה רק דאגה לרווחת הילד אלא ניסיון לתמוך בילדים המתמודדים בבתי ספר באמצעות שינוי היחס של המורים והנהלות בתי הספר (Pastoral Care ). הבריטים דואגים גם להנחיל את תפיסת הדאגה החברתית לילדים והתמיכה האקדמית בהם לפרחי ההוראה הלומדים במוסדות הכשרת המורים באנגליה ( Kyriacou, C).