לעומת ההשלכות ההתנהגותיות ואף האזרחיות של עונשי ההשעיה מהלימודים, על התלמידים המורחקים, מעט יחסית ידוע על השלכותיהם החברתיות והנפשיות. המאמר הנוכחי בוחן כיצד אירועי השעיה משפיעים על מעורבותם האקדמית והרגשית של התלמידים המושעים באמצעות בחינת שינויים בגישותיהם לבית הספר. המחקר העומד במרכז המאמר מוצא שתלמידים שהושעו נוטים להיות פגיעים עוד טרם ההשעיה וכי ההשעיה גורמת להם נזק חמור כיוון שהיא משנה לשלילה את תפיסתם את בית הספר ואת עמדותיהם באשר למבוגרים במוסד.

עורכי המחקר ביקשו לבחון את הקשר בין משתנים תרבותיים לבין הדרך בה מדריכים חינוכיים במוסד תקון לנוער תופסים את הנוער ומשתמשים בסמכותם כלפיהם.אוכלוסיית הנבדקים כללה 320 מדריכים חינוכיים מ-57 מוסדות שיקום לנוער עבריין ובמצבי סטייה חברתית.הנבדקים השיבו לשאלונים שבחנו ייחוס אחריות למצב הקורבן, ושימוש בסמכות באירועי משמעת. ממצאי השאלונים נותחו והוצלבו עם משתני רקע דתיים ועדתיים.מדריכים חינוכיים ערבים, יהודים מזרחים ודתיים נטו לראות בבני הנוער סוטים ועבריינים הראויים לענישה, יותר מאשר מדריכים אשכנזים וחילונים. מדריכים אלו גם נטו להגיב כלפי הנערים בכוחניות יתרה ובהתעלמות רבה יותר. לעומתם, מדריכים יהודים אשכנזים וחילונים נטו יותר לראות בנערים קורבנות של נסיבות, ובמהלך אירועי משמעת נטו להגיב יותר במתן הסברים. הממצאים מוסברים בנטיות הקולקטיביסטיות והאינדיבידואליסטיות של משתני הרקע העדתיים והדתיים.