אנשים שמבקרים מעת לעת בבתי ספר בישראל של 2010 רגילים למחזה של כיתת מחשבים הנפרדת מכיתות הלימוד הרגילות ומחשבים ביחס קטן למספר התלמידים. החזון של מחשב נייד לכל תלמיד עדיין רחוק, שלא לדבר על ענן לכל תלמיד. ובינתיים העולם אינו עומד דום. סקר חינוך של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והמרכז לחקר הפסיכולוגיה של האינטרנט בבית ספר סמי עופר לתקשורת, אשר נערך עבור כנס הרצלייה, בחן את , וכן על תפיסתם את סביבת הלמידה האולטימטיבית שהייתה יכולה לסייע להם להשתלב בחברה במאה ה-21. על פי הסקר, יותר ממחצית מהמתבגרים (52%) חושבים שבית הספר אינו מכין אותם לעתיד ואינו מקנה להם את המיומנויות הנחוצות להם כדי להשתלב בעולם התעסוקה ( גל מור).

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין כתגובה מושכלת לדיווח של המורה רותי בן ישי על הקושי של תלמידי חטיבת הביניים לקבל את הלמידה באמצעות הניידים. לדעתה של אסתי דורון ," עצם העובדה ש"הפקענו" מידי התלמידים את המחשב והפכנו אותו מכלי משחק בלבד לכלי של למידה גורם להתנגדויות סמויות. אם המחשב מחוץ לבית הספר מסמל את החופש ( לשחק, לתקשר, לצוטט בזמן אמת) הרי שהכנת במחשב לתוך חדר הכיתה ככלי למידה, מפירה את החופש הזה. בכיתה אסור לצוטט, אסור לשחק או לתקשר ויש צורך ללמוד עם המחשב ! אני לא בטוחה שהתלמידים מודעים לקושי הזה או חושבים עליו, אבל אני מאמינה באמת שבסמוי הוא נמצא שם כל הזמן. ומכאן, שגם התלמידים צריכים להתרגל ללמוד עם המחשבים, להפריד בין זמן הלמידה לזמן המשחק, למרות שהם משתמשים באותו הכלי בדיוק."

מחקרים שונים שנערכו במשך שנים גילו כי מרצים ומדריכים בחינוך הגבוה הם בעלי ידע פדגוגי מעשי הנגזר מתפיסת עולם , גישות יחידניות להוראה והשליטה בתחום הדעת. עם זאת , נוצר מבחינת הכיסוי במחקר פער לגבי הקשר בין הידע של מרצים ומדרכים בחינוך הגבוה ובין מידת השימוש שלהם בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר הנוכחי , שהוא נגזרת של עבודת דוקטורט, בחן את הקשר בין תפיסות העולם הפדגוגיות האישיות של המרצים והידע הפדגוגי המעשי שלהם ובין ההתנסות שלהם בפועל בסביבות למידה מתוקשבות להוראה וללמידה. המחקר נערך בקרב מרצים ומדריכים באוסטרליה בשנים 2005-2007 ( Bradey, S. 2008).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות הוראה ולמידה. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסות אמביוולנטיות ויחס דו-ערכי להוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשורת. מחד הסטודנטים ציינו את היתרונות הרבים שחש לטכנולוגיית מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה, באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי רבים מהסטודנטים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רוב הסטודנטים תפסו את טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שהסטודנטים שהשתתפו במחקר היו סטודנטים להוראה – המורים והמחנכים של דור העתיד (מירי ברק, ארתור קוגן)

הדיווחים של ד"ר איריס בקשי-ברוש בבלוג האתנוגראפי המעניין והחשוב שלה (בלוג הנקרא "משמעות התפקידים של מחנכי כיתות ומורים מקצועיים"). מעניין לראות הצצה לעולמם של ילדים ביסודי ובתיכון ואיך הם רואים את המערכת סביבם. הנה לקט של דיווחים מעניינים (מהם אפשר ללמוד רבות הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת הסטודנטים להוראה) על עולמם של התלמידים בביה"ס היסודי וכיצד הם רואים את מוריהם. הדוגמאות המוצגות כאן הן: " שמו גיא, תלמיד כיתה ג' – 11 מורות", "שמה מיכל, תלמידת כיתה ח' – 11 מורים".

מטרת המחקר הנוכחי היא לזהות את תפיסות הלומדים לגבי החסר בלמידה מקוונת ולספק המלצות לשיפור חווית הלמידה ברשת. המחקר נערך באוניברסיטה קנדית שם למדו הסטודנטים לקראת תואר שני בחינוך, מרבית מהקורסים נערכו בצורה מתוקשבת באמצעות פורומים מתוקשבים וקבוצות דיון, מטלות מקוונות ודיונים מקוונים שנערכו בפורומים. לדעת הסטודנטים הבעיה העיקרית בקורסים המקוונים בהשוואה לקורס פנים אל פנים הוא העדר דיאלוג מקוון אמיתי. הסטודנטים בקורס המתוקשב ביקשו כי המעורבות של המרצים בדיונים המקוונים תהיה לא רק בכיוון של מתן משובים ללומדים ולמטלות שלהם אלא גם תבטא את המומחיות של המרצה בקורס שאינה באה לידי ביטוי מספיק לדעתם. מטבע הדברים, קורסים מקוונים מאפשרים ריכוז תכנים רבים, אך הסטודנטים חושבים שיש למקד את הקורס בכמה וכמה תכנים לעומק, כלומר עדיפה הגישה של למידה לעומק של מספר נושאים מרתקים על פני רצף רב של תכנים הנלמדים לעתים בצורה יותר מהירה ולכן שטחית בקורס המקוון (Emma J. Stodel)

מדוע תלמידים בבתי ספר (חט"ב ותיכון) אינם מתלהבים ללמוד גם כאשר בתי הספר שלהם מתוקשבים מהמסד ועד לטפחות? מחקר שנערך בבתי ספר באירופה ובאנגליה מגלה כי בתי ספר רווים תקשוב אינם בהכרח תורמים להרגשת חופש הבחירה של התלמידים ולחוויית הלמידה שלהם. המחקר שנערך בבתי ספר מתוקשבים בהם לומדים גילאי 12-18 מצא כי התלמידים חשים שהשליטה של המורים באינטרנט בין כתלי ביה"ס מגבילה את חופש הבחירה שלהם ואינם מעודדת יצירתיות. נמצא כי גם בבתי ספר רוויי תקשוב יש יותר מדי מגבלות על התלמידים מבחינת השימוש באינטרנט ומבחינת ההתעניינות והסקרנות. מרבית התלמידים חשים כי מוטלים עליהם מגבלות רבות מדי מבחינת השימוש באינטרנט כי הנהלת ביה"ס והמורים אינם מבינים כי חשיבות ההגמשה הנחוצה וחופש הבחירה שיש להקנות לתלמידים המשתמשים באינטרנט בבתי הספר. הרעיון של תקשוב בתי ספר הוא ביסודו נכון, אך שיטות ההוראה המסורתיות אינם מעודדות את הסקרנות של התלמידים כי המורים עדיין לא הפנימו את משמעות מרחבי התכנים הפתוחים ומרבצי המידע הגמישים הקיימים באינטרנט.

יש מעט מאד כלי הערכה ממוחשבים ותקפים המסוגלים למדוד למידה איכותית ורב-מימדית בסביבה מתוקשבת, ולכן מטרות המחקר הנוכחי הייתה לפתח כלי ממוחשב שיוכל לסייע למורים ולמרצים להעריך בצורה תקפה ואיכותית את המשובים והעמדות של הלומדים בסביבה מתוקשבת. הכלי המתוקף הנקרא OLES מסוגל להקנות מידע מעמיק ותקף לגבי עמדות ותפיסות של הלומדים במערכות למידה מרחוק. OLES ) Online Learning Environment Survey) מבוסס על שאלון הבודק את עמדות הלומדים בלמידה מתוקשבת גם בהקשרים של עניין והנאה בלמידה, כולל מדדים של אוטונומיה של הלומד, אינטראקציות ושיתוף פעולה עם עמיתים, ותמיכת המורה/המרצה. התיקוף של הכלי הממוחשב נעשה באמצעות מידע, ראיונות נתונים שהתקבלו ממדגם של 325 סטודנטים שלמדו בקורסים מתוקשבים, לרבות דפוסי התנהגות שלהם ושל המורים (Sue Trinidad, Jill Aldridge and Barry Fraser)

הסקר שנערך בראשית 2006 בארה"ב התבסס על ניתוח תשובות של שאלון שהועבר לאנשי חינוך העושים שימוש בבלוגים. מהתשובות נראה כי הטכנולוגיה החינוכית של בלוגים היא עדיין בראשית דרכה בבתי הספר. ברוב המקרים ההחלטה ליישם בלוגים כאמצעי חינוכי הייתה יוזמה של המורים עצמם ולא תוצאה של מדיניות חינוכית בבתי הספר. התמיכה של המוסד החינוכי הייתה, לכן, מעטה. המורים העושים שימוש בבלוגים חינוכיים הם עדיין חלוצים הפועלים בסביבה חינוכית שאינה בדיוק מבינה את מהות התפקיד של בלוגים ומאגרי ויקי לחינוך. בקרב המורים שהשתתפו בסקר הייתה תמימות דעים כי הבלוגים תורמים להתפתחותם המקצועית ומשפרים את האינטראקציה שלהם עם התלמידים בכיתה. בעיני המורים חלוצי השימוש בבלוגים, ההטמעה של הבלוגים בכיתה היא אתגר פדגוגי משמעותי (Christopher D. Sessums)

מטרת המחקר לבדוק האם יש קשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות ועמדות של סטודנטים במכללה כלפי למידה בפורום מתוקשב. 29 סטודנטים לתקשורת וקולנוע במכללה השתתפו בפורום כחלק מחובות הקורס המתוקשב. נערך ניתוח תוכן של הודעות הסטודנטים בפורום עפ"י שלושת המימדים המטאקוגניטיבים של פלאבל: אישיות, משימה ואסטרטגיה. פעילות הסטודנטים נמדדה לפי מספר ההודעות ששלח כל סטודנט לפורום במהלך הקורס. התוצאות מצביעות על הבדלים מובהקים בכל אחד מממדי המטאקוגניציה: אישיות, משימה ואסטרטגיה, בין סטודנטים בעלי עמדות חיוביות כלפי למידה בפורום לבעלי עמדות שליליות. כמו כן נמצאו הבדלים מטאקוגניטיבים מובהקים בין סטודנטים שהשתתפותם בפורום גבוהה לבין סטודנטים שרמת פעילותם נמוכה. בבדיקת הקשר בין חשיבה מטאקוגניטיבית, פעילות בפורום ועמדות כלפי פורום מקוון, נמצא קשר חיובי מובהק בין שלושתם: סטודנטים בעלי עמדות חיוביות יותר שרמת פעילותם בפורום רבה יותר הם גם בעלי חשיבה מטאקוגניטיבית ברמה גבוהה יותר (ריקי רימור, רבקה ודמני, ענית רוזנר)