עבודה מעשית
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • תקציר

    למרות השימוש הנפוץ בעבודה מעשית במדעים בבית הספר, החוקרים מצאו שיש לעשות יותר על מנת לשפר את האפקטיביות שלה על ידי פיתוח הבנה תפיסתית. התכנית 'CPD 'Getting Practical תוכננה כדי לתרום לשיפור האפקטיביות של העבודה המעשית דרך הכנסת שינויים בגישת המורים המקובלת לגבי פעילויות מדעיות בעבודה מעשית 'hands-on', לשיטה המאזנת יותר בין 'hands-on' לבין 'minds-on'. תכנית CPD תוכננה על מנת לשפר את העבודה המעשית בפיתוח הבנה תפיסתית בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים באנגליה (Ian Abrahams).

  • לינק

    המטרה של מאמר זה היא להראות את היעילות של שימוש בתלקיטים מקוונים כדי להגביר את מיומנויות הקריירה של מורים חדשים (newly qualified teachers). על כן, מאמר זה מתמקד בתחום חדש של מחקר בהכשרת מורים הקשור לתלקיט מקוון; המעבר מהלימודים לתעסוקה. ממצאי המחקר מציינים את שינוי המטרה של התלקיטים המקוונים מהכשרה למקום העבודה, הגברת הכוח של הבעלות כחלק מהמעבר, והעצמה בהפיכה למורה (Boulton, Helen, 2014).

  • לינק

    במאמר זה מתוארת התנסות מעשית לפי דגם ה-PDS (Professional Development Schools): סטודנטים להוראה ממכללת תלפיות שבחולון התנסו בעבודה מעשית בחטיבה הצעירה בבית ספר במרכז הארץ. ייחודה של ההתנסות הנדונה הוא בקיום תכנית הכשרה מובנית להקניית יכולות של עבודה בצוות, וזאת כחלק מחזון המכללה להכשרת סטודנטים מיטבית הכוללת מעורבות ומחויבות של הסטודנטים למוסדות האימון אשר הם מתנסים בהם (בלהה בשן, רחל הולצבלט ).

  • סיכום

    דו"ח אמריקאי: על מוסדות להכשרת מורים להבנות תכניות הכשרה הכוללות התמחות בתחום דעת אחד לפחות, שיהווה מסלול המשך אפשרי לסטודנטים שאינם מצליחים בלימודי ההוראה.

  • סיכום

    בהתמחות בת שנה בהוראת המדעים בשלושה בתי ספר תיכון שונים כחלק מתוכנית הכנה להוראה באוניברסיטה גדולה בארה"ב.במחקר תועדו יחסים דינמיים המתפתחת בין המתמחים, המורים המאמנים, המורים, מורי מורים ובתי הספר. מטרות המחקר היו לתאר את השינויים שחלו במתמחים לאורך שנת הסטאז כמורה למדע וכן כדי לקבוע את השפעות היחסיות של היבטים שונים של האקולוגיה על מתמחים. הנתונים כוללים רשימת מ- 311 שעות של תצפית משתתפת, 38 ראיונות עם מתמחים, מורים מאמנים ומורי מורים, ו 190 מסמכים כולל משימות של קורסים, הערכות, ויומנים רפלקטיביים.מחקר זה מאשש את הממצאים העקביים של הספרות על החשיבות של שיתוף הפעולה של המורה בפיתוח שיטות עבודה בין המורה לתלמיד.

  • לינק

    מטרת המחקר לבדוק את האפקטיביות של שבוע עבודה מעשית והאם להמשיך ולקיים שבוע זה. המחקר התמקד בבדיקת עמדות של כל הנוגעים בדבר: ראשי מסלולים, סטודנטים, מדריכים פדגוגיים ובעלי תפקידים במכללה. ממצאי המחקר המבוססים על שאלונים וראיונות, מעידים על הסכמה גורפת בקרב הנבדקים שיש להמשיך ולקיים התנסות מרוכזת במתכונת של שבוע עבודה מעשית. ממצאי המחקר תורמים להבנת ההתנהלות של שבוע עבודה מעשית, מהות התרומות והיעדים שניתן להשיג באמצעותו. התרומה המשמעותית היא העמקת ההכרות של הסטודנט עם ההיבטים המערכתיים והמורכבות של מקצוע ההוראה, העמקת ההתנסות בהוראת תחום הדעת ושכלול של מיומנויות ההוראה, וכן חיזוק הדימוי העצמי המקצועי ובדיקה של מידת ההתאמה למקצוע ההוראה. על בסיס ממצאי המחקר גובשו מספר המלצות לפעולה והמלצות הקשורות לפריסה דיפרנציאלית של שבוע ההתנסות על פני שנות הלימוד ולהבדלים בין המסלולים. כמו כן פותח מודל המארגן נושאים אלו ואשר יכול לשמש כנקודת מוצא להבניית מטלות הוראתיות ותכנון טוב יותר של שבוע עבודה מעשית בעתיד (אלמוג, א. וארנון, ר.)

  • סיכום

    בשנת 2003 החלה תכנית ניסויית בהדרכה במסלול הגיל הרך. ייחודה בהוספת מרכיב חדש לעבודה המעשית הפורמלית בבתי הספר ובגנים: התנסות מעשית בעבודה חינוכית בארגונים חברתיים חוץ-ממסדיים. סטודנטיות שקיבלו הדרכה פדגוגית על פי הפדגוגיה הביקורתית שובצו על פי בחירתן לעבודה מעשית, נוסף על התנסותן הרגילה בבתי הספר, בארגונים הפועלים לשינוי חברתי. הובעה שביעות רצון גבוהה עד גבוהה מאוד מהיבטים שונים של התכנית. שביעות רצון רבה במיוחד הובעה מן ההתנסות בארגונים ומהקורס בפדגוגיה ביקורתית, שעלה כבעל התרומה הגבוהה ביותר, לפי תפיסת הסטודנטיות, להכשרתן להוראה וכמרכיב החשוב ביותר בתכנית כולה. הסטודנטיות המליצו על יישום כל המרכיבים בתכניות דומות בעתיד, וחלק מן הסטודנטיות ראו צורך וחשיבות לחייב סטודנטים להשתתף בתכנית. (אירית לוי-פלדמן, חגיר גור)

  • לינק

    בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת תלפיות ביישום השינויים. הושם דגש מיוחד על שדרוג מבנה העבודה המעשית בהתאמה ל"מודל החלחול" ולמודל פתרון בעיות של (Hall & Hord (1987. השדרוג כלל מעבר לשני ימי עבודה מעשית בביה"ס המאמן (במקום יום אחד), מעורבות רבה יותר של הסטודנטיות בחיי ביה"ס, הכרות עמוקה יותר של צרכים מיוחדים בקרב תלמידים ותרומה של הסטודנטיות לביה"ס מעבר להוראה דיסציפלינרית בכיתות האימון. מטרת השינויים – להעניק לסטודנטית הכשרה רחבה בהתמודדות עם שונות בין תלמידים, להגביר את תחושת מסוגלותה כמורה ובמקביל לסייע לביה"ס המאמן לקדם את תלמידיו ולממש את הפוטנציאל הטמון בהם – כל תלמיד כפי יכולתו וצרכיו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין