ספר זה דן בשאלת הסמכות החינוכית בבית הספר על רקע מעמדה המתערער בישראל ובכלל העולם המערבי. הספר מאיר ומבהיר את מושג הסמכות החינוכית מזוויות ראייה מגוונות, ומראה שלא ניתן לקיים את הפעילות הבית-ספרית ללא סמכות חינוכית. הוא מצביע על הפיחות ועל המשבר שחלו בסמכות זו בתקופתנו ועל הגורמים האחראים לכך, ומבקש לתלות את שורשי המשבר העכשווי בסמכות החינוכית בהלכי הרוח המצויים בליבת תפיסת העולם הפוסט-מודרניסטית ובאידאולוגיות הכלליות והחינוכיות הנגזרות ממנה, ומשפיעים על המציאות הפוסט-מודרנית. בחלקו האחרון של הספר מוצגת ביקורת על גישות שונות העוסקות בניסיונות שיקום הסמכות החינוכית, והוא מסתיים בפרישת מצע תאורטי לבנייה מחודשת של מושג הסמכות החינוכית בתנאי המצב הפוסט-מודרני (ערן גוסקוב).

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת בנושא "רפורמות בחינוך" הציג פרופ' אלמוג בהרצאתו שורת סיבות לקריסתה של מערכת החינוך. עם זאת לטענתו, כסוציולוג והיסטוריון, יש להבין את ערעור המערכת כחלק מתהליך כללי ובקונטקסט רחב של המשבר המבני הדרמטי שמתחולל כיום בעולם, ולעובדה שכלל המערכות ששירתו את מדינת הלאום הפסיקו להתאים לתרבות הגלובלית. קיימת חוסר שביעות גוברת של התלמידים מבית הספר, המורים, שיטות הלימוד והחומר הנלמד. במקביל מעמד המורה נשחק והוא מתוגמל פחות והתשתיות הבית-ספריות אינן מותאמות לעידן הממוחשב ומהפכת הטלקומוניקציה. אלמוג מעריך שבעתיד, בין השאר, המערכת כולה תעבור תהליכי הפרטה ומיקור-חוץ ובתי הספר וסביבות הלימוד ייאלצו להיות גמישים הרבה יותר. (עוז אלמוג)