פעילות סיפור תמונות ברצף ידועה לכל גננת ומורה בגיל הרך, והיא מקובלת הן כפעילות קבוצתית והן כפעילות יחידנית. הנימוקים לכך רבים וחשובים, ביניהם פיתוח חשיבה, שפה ודמיון. מטרתו של מאמר זה להאיר את תרומתה של הפעילות גם לפיתוח ולביסוס הידע על מושג הסיפור/סכימת הסיפור ולתהליך הפקת סיפורים. פעילות סיפור תמונות ברצף דורשת מהילדים רמה מסוימת של הפשטה, שכן הם נדרשים "לתרגם" את ההתנסות המוחשית עם עצמים אמיתיים מהעולם ה"אמיתי", לסיפור תמונות "דמיוני". לכן, הפקת סיפור תמונות ברצף מיד לאחר ההתנסות המוחשית עשויה לתרום להפקה משמעותית של סיפור, שהרי סיפור הוא השתקפותו של העולם האמיתי כסיפור (ברכה קיטה)