אם תימשך המגמה הקיימת, עשוי בעוד מספר שנים המסלול להסבת אקדמאים להוראה להיות מסלול ההכשרה המרכזי במכללות להוראה בישראל. כך עולה מבדיקה שערך עיתון קו לחינוך במספר מכללות להוראה, לקראת פתיחת שנת הלימודים. בבדיקה נמצא, כי בכל המכללות שנדגמו חל גידול מרשים, הנע בין 40% ל 100%- , במספר הנרשמים למסלולים להסבת אקדמאים להוראה. לעומת זאת, לא חל גידול משמעותי במספר הנרשמים למסלולי ההכשרה להוראה הרגילים.

המחקר האיכותני המתואר במאמר עסק בשימוש בבלוגים לעידוד רפלקציה וולונטרית במסגרת הכשרת מורים. הנחת היסוד של החוקרים הייתה שלמתכשרים להוראה יש הזדמנות לפרש את פעולותיהם ואת אמונותיהם על הוראה ולמידה בתהליך של רפלקציה. שימוש בבלוגים מאפשר רפלקציה אישית הפתוחה לאינטראקציה של קהל קוראים. הדבר יוצר בסיס לחקר הבלוגים כמרחבי-עבודה המאפשרים לקיים רפלקציה זו. במחקר השתתפו 9 סטודנטים. יש למורי-מורים אפשרות להרחיב את ההתנסויות של המתכשרים בכל טכנולוגיה במהלך ההכשרה ולתת אפשרויות לשימוש בכך לצורך קיום חשיבה רפלקטיבית גם לאחר סיום הלימודים. על מורי-מורים לזכור שכדי לעודד שימוש בטכנולוגיה צריך לעודד את המתכשרים לשלבה ברפלקציות שלהם ולהתחשב בשני גורמים: א) שילוב בשגרות היומיום, דבר שעשוי להצריך הפחתה של הדגש על כתיבה במהלך הרפלקציה ומתן אפשרות לכתיבה חופשית, שאינה צמודה לדיוק דקדוקי; ב) קיום תקשורת עם אחרים, דבר המחייב התנסות במגוון של מצבים היוצרים קשר כזה הן באמצעות טכנולוגיות והן בקשר בלתי אמצעי. אם אכן יש ציפייה שמתכשרים להוראה ישלבו טכנולוגיה בעשייה האישית המקצועית שלהם חשוב להכיר את העמדות שלהם כלפי טכנולוגיה, ולקחת בחשבון את העדפותיהם ביחס לתהליכי הרפלקציה והאמצעים לקיומם ( Shoffner, M.).

ניתוח תיאורטי של הגורמים והמשתנים התורמים להיווצרות הזהות המקצועית של פרח ההוראה. הזהות המקצועית של פרח ההוראה מתגבשת, אמנם על יסוד תכונות דמוגרפיות, משתני סביבה ותכונות אישיות ( משתני אישיות) , אך גם לתהליכי ההכשרה של פרחי ההוראה יש השפעה משמעותית על התגבשות הזהות המקצועית שלהם. ניתוח תיאורטי רב-ממדים של המשתנים השונים והיחסיים בתהליך היווצרות והתגבשות הזהות המקצועית של פרח ההוראה במחזור חייו ובמהלך הכשרתו (Annemie Schepens, Antonia Aelterman, Peter Vlerick ) .

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון כיצד למידה מקוונת אסינכרונית מבוססת שיח מקוון משפיעה על התובנה של פרחי הוראה בתחומי האוריינות . ממצאי המחקר מוכיחים כי יצירת שיח מקוון מוביל לדיאלוג מקוון המסייע רבות לפרחי הוראה לפתח ידע נרחב ומבוסס יותר בתחומי אוריינות כתיבה וקריאה. הדיונים המקוונים בפורומים ובקבוצות דיון מתוקשבות תמכו באופן מובהק בפרחי ההוראה מבחינת רכישת התכנים ובסיס הידע הפדגוגי לשליטה טובה יותר בתחומי האוריינות. המחקר נערך בקרב פרחי הוראה הלומדים באוניברסיטה אמריקאית ( Courtney, A. & King, F).

המאמר עוסק בתוצרים המתמקדים במדיניות ובמעשה בהכשרת מורים מצד אחד ובנושא ההתמקצעות מצד שני. הוא בוחן מה קרה כשמועמדים להוראה נדרשו, במסגרת ההתנסות המעשית, לערוך פרויקט חקר תוך התמקדות בלמידת תלמידים ובתוצאות וההשלכות של דרישה זו. בתהליכים מקבילים קיימו החוקרים, שהם מורי מורים בתוכנית, חקר על עצמם ועל למידת הסטודנטים שלהם. א, המאמר מבהיר את הרעיון של חקר מורים בהכשרה לאור הספרות המחקרית הקיימת; ב. המאמר מתאר מחקר על פרויקט-חקר בתוכנית הכשרה אחת כדרך להערכת תוכנית ההכשרה ותוצריה. ניתוח עבודות החקר וממצאים נוספים הובילו את החוקרים להבנה מעודנת יותר של סוגי הזדמנויות הלמידה והמגבלות שפרויקט החקר שנבדק מעמיד בפני המתכשרים. לאור זאת מטרתם היא לעצב מחדש את היבטי הפרויקט כך שיפתח בקרב המתכשרים עמדת חקר או ידיעה על הוראה ולמידה המשולבות בכל הקורסים ובהתנסות המעשית במסגרת ההכשרה, ולא יהיה פעילות פרוצדורלית המתבצעת כחלק ממטלות התוכנית( .Cochran-Smith, M., Barnatt, J., Friedman, A., & Pine, G ).

מכון חפ"ן הוקם בשנת 1975-6 ע"י הפרופסורים משה כספי, צבי לם ז"ל ויוסף באשי ז"ל, ונוהל שבע שנים ע"י פרופ' כספי כמכון עצמאי , במטרה ליצור אלטרנטיבה חינוכית להכשרת המורים המקובלת. הלימודים במכון חפ"ן, הקיים מזה 20 שנה, במכללה האקדמית ע"ש דוד ילין בירושלים , מיועדים לאקדמאים המעוניינים להניע שינוי בתוכם ובמערכת החינוך. הנחת היסוד היא כי קודם לכל על המורה להיות אדם מתבנה ומתפתח כל העת. הדרך אותה הם מציעים כרוכה בנכונות להיפתח ולעבור תהליכי שינוי פנימיים – אישיים , באכפתיות ושיתוף פעולה , בגמישות פנימית וביכולת להתפנות לשנה של למידה אינטנסיבית. תכונות נוספות חשובות הן: סקרנות , אהבת למידה , מעורבות חברתית ,יצירתיות ועוד.

מאמר זה מתאר תפיסת הכשרה הפועלת בסמינר הקיבוצים והמבקשת לטשטש את ההבחנות בין הפורמלי לבלתי-פורמלי בחינוך בדרך לטיפוחם של מורים חברתיים. תפיסת ההכשרה ותרגומה המעשי צמחו בחצר המכללה מתוך ערוגותיהם של מסלולים ייחודיים, יוזמות של מרצים והכוונה של ההנהלה . אלה התלכדו לכדי תכנית ניסויית מקיפה, אשר נערכת זו השנה השלישית בשיתוף גף ניסויים ויזמויות במשרד החינוך. תחילה מציג ד"ר ניר מיכאלי שלוש תמונות מתוך התכנית הניסויית; לאחר מכן הוא סוקר וממפה גישות תאורטיות העוסקות בחינוך הבלתי-פורמלי; מדגיש את הגישות הרואות בבלתי-פורמליוּת תפיסת הוראה-למידה שלמה; לבסוף מציע את הפדגוגיה החברתית כמושג שעשוי לייצג אותה תפיסת הוראה בלתי-פורמלית ונציג את עיקריה ( ניר מיכאלי ) .

מאמר מעניין על התנסות חינוכית אחרת של פרחי הוראה בארה"ב בקורס לשיטות הוראה פדגוגיות. במסגרת הקורס הפדגוגי התנסו פרחי ההוראה בהוראה בביה"ס כאשר הילדים בכיתה כותבים בלוגים. מדובר על תלמידי כיתה ד' בביה"ס בו התנסו פרחי ההוראה. במהלך ההתנסות המשותפת המורים המקוריים של הכיתה הדריכו את התלמידים לקראת כתיבה דיגיטאלית בבלוגים , כאשר פרחי ההוראה היו קהל הקוראים, המנחים והמגיבים. המאמר מדגיש כי היו לא מעט אתגרים בתהליך התנסות זה, במיוחד לאור הקושי של מורי המורים להסכים לרעיון חדשני זה. עם זאת בראייה כוללת ובניסיון מצטבר, ההתנסות תרמה רבות לתובנה הפדגוגית של פרחי ההוראה ולכן ממליצות כותבות המאמר ליישם התנסויות כאלו גם בעתיד (Gibson Susan, Kelland Jennaׂ).

השילוב של התנסות סטודנטים להוראה בהעברת שיעור במסגרת הכשרת מורים נותר עדיין בחזקת סוגיה מורכבת ובעייתית במסלולי הכשרת המורים. המאמר הנוכחי ניסה להבין את שורשי המורכבות ע"י ניתוח 3 מקרים של סטודנטים שהעבירו את אותו פרק . תוך התבססות על המודל התיאורטי של תיאורית הפעילות (activity theory) ניתחו החוקרות את האינטראקציות השונות איתן התמודדו הסטודנטים להוראה. הממצאים ממחישים כי הסטודנטים נדרשו לפעול בו-זמנית בכמה מישורי פעולה למרות חוסר ניסיונם וכך נוצרו דרישות מתנגשות שהשפיעו על יכולות ההעברה שלהם. כתוצאה מכך נקלעים הסטודנטים שלא באשמתם לאילוצי העברה של הפרק. לסטודנטים לא ניתנו מספיק משובים הולמים ע"י מורי המורים, לא קושרו ולא הודגשו מיומנויות שנרכשו בקורסים מתודיים ולא ניתנה להם הזדמנות לפתח את זהותם כמורים ( Sheila W. Valencia, Susan D. Martin, Nancy A. Place, and Pam Grossman) .

אף על-פי שהדאגות לגבי הממד המוסרי של ההוראה הועלו במשך עשרות שנים, תשומת לב מעטה ניתנה למחקר האמפירי לגבי הטיעון המוסרי של פרחי הוראה. התוצאות של המחקרים הקודמים המעטים מציינות שהטיעון המוסרי עשוי להיות פחות מתקדם אצל פרחי ההוראה מאשר אצל סטודנטים בקולג' המתמחים בדיסציפלינות אחרות. מחקר זה (א) השווה בין רמות הטיעון המוסרי לפני ההתערבות בקרב סטודנטים לתואר ראשון המתכשרים לבית ספר יסודי ולבית ספר תיכון לבין סטודנטים לתואר ראשון שנרשמו לקורסים בפילוסופיה ובספרות אנגלית; (ב) יישום של תכנית התערבות (הוראה בכיתה בנושא של פיתוח טיעונים מוסריים ודיון בדילמות באמצעות לוחות מודעות מקוונים) כדי לקדם טיעון מוסרי בקרב פרחי הוראה לתואר ראשון המתמחים בחינוך לבית הספר היסודי ולבית הספר התיכון ( Rhoda Cummings, Cleborne D. Maddux).

מטרת המחקר המוצג היתה לחקור, בגישה מצבית (situative) ((Volet & Jarvela,200, את ההכוונה/הוויסות של רגשות ע"י מתכשרים להוראה תוך התמקדות באתגרים חברתיים-רגשיים העולים בלמידה שיתופית ובשימוש שהם עושים בצורות שיתופיות ואישיות של ויסות רגשות במצבי למידה קבוצתיים מאתגרים. למידה בהכוונה עצמית (SRL) הפכה לתחום מחקר מרכזי בעשורים האחרונים והיא מתוארת כתהליך פעיל, מוכוון-מטרה הכולל שליטה בפעולות קוגניטיביות ומטא-קוגניטיביות, הנעה, רגשות והקשר (Boekaerts et al, 2000). היבטים של למידה בהכוונה עצמית מומשגים כמרכיבים הקשריים המשפיעים על תהליך הלמידה של הפרט (Web & Mastergeorg, 2003, Zimmerman, (2000. המחקר המוצג במאמר משלים את הגישה המסורתית ללמידה בהכוונה עצמית בהוסיפו זווית ראייה חברתית הנשענת על ההשערה שסטודנטים משתמשים בשלושה תהליכים רגולטיביים איכותיים שונים בתהליך הלמידה ( J?rvenoja, H., Jarvela, S.).

המחקר "לחץ בהכשרה להוראה והשלכותיו על המתכשר להוראה" בדק לחץ בקרב סטודנטים להוראה בתקופת ההכשרה להוראה מתוך מטרה להציע דרכים להתמודדות עם מצבי לחץ. המחקר בירר אפוא את השאלות: מהם האפיונים של "לחץ" (stress) בהכשרה להוראה ומה תפקידו בחייו של המתכשר להוראה? כמו כן בדק המחקר מהן השלכות הלחץ על חייו המקצועיים של המתכשר להוראה. השלכות אלה נבדקו באמצעות הקשר בין תחושת הלחץ לבין תחושת הרווחה בתחום המקצועי, הכוללת מוטיבציה להוראה ותחושת מסוגלות עצמית. להלן תיקרא תחושה זו: תחושת רווחה בהכשרה להוראה. שני ממדים אלה, מוטיבציה בהוראה ותחושת מסוגלות, מקובלים כמרכיבים מרכזיים של תחושת רווחה בתחום המקצועי. נמצאו ארבע קטגוריות של מקורות לחץ אליהם נחשפים הסטודנטים במהלך הלימודים: לחצים חיצוניים, שאינם קשורים באופן ישיר ללימודים ויכולים להתרחש אצל כל אדם, או אירועים של שילוב בין דרישות חיצונית לבין הלימודים; לחצים אקדמיים שקשורים באופן ישיר להתנסויות הלימודיות של הסטודנט בתחומים השונים; פחד קהל שמתבטא בחשש מפני הערכה של דמות או קהל שצופה בסטודנט במצבים של בחינה; בדידות, שנובעת מאירועים אשר אינם קשורים ישירות בהתנסויות הלימודיות.תחושת הלחץ הגבוהה ביותר קשורה ללחצים החיצונים, לאחר מכן פחד קהל, לאחר מכן תחושת בדידות ואילו הלחצים האקדמיים יוצרים את תחושת הלחץ הנמוכה ביותר ( ד"ר סגל שרית ד"ר חנה עזר ד"ר יצחק גילת ).