פרזנטציה מצויינת על השימוש בויקי בחינוך על ידי ג'ולי לינדסי מ- Qatar Academy. הפרנזטציה על הויקי שלה כולל מצגות, סרטים וקישורים מעולם הויקי. באתר גם מצגת ובה אנטומיה (חקר מקרה) של שימוש בויקי חינוכי בפרויקט Flat Classroom Project 2007. בין הדוגמאות הפדגוגיות שמביאה ג'ולי לינדסי הוא השימוש הפדגוגי של ITGS wiki לתכנון הוראה מתוקשבת בביה"ס.

למרות שבלוגים נתפסים כמרחב התפתחות אישי ורפלקציה אישית, יש מקום גם להתנסות של כתיבת בלוג קבוצתי, כלומר מרחב משותף מתועד המשמש בית יוצר לכמה כותבים או כמה סטודנטים/תלמידים. המרחב המשותף מאפשר לכמה כותבים באותו בלוג ומשתתפים ביצירת הפוסטים והכתיבה. אחד הכלים המומלצים ליצירת בלוג קבוצתי בכיתה או בקורס או המנגנון של Google Docs המאפשר לצוות תלמידים או סטודנטים ליצור מסמכים בצורה מקוונת ולשתף ביניהם מסמכים. המצגת המעולה כאן מסבירה בצורה בהירה את עקרונות הפעולה של מערכת Google Docs ליצירת בלוג קבוצתי. (Martin Michelle)

לאחר ארבע שנות עבודה הושלם השבוע אחד הפרויקטים המתוקשבים החינוכיים הגדולים בעולם. מדובר בפרויקט הסטנדרטים החינוכיים לתקשוב חינוכי ויישומי מחשב בהוראה של אונסקו. הייחודיות של מפעל הסטנדרטים של אונס"קו היא ההשפעה של החברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות על תוכן הסטנדרטים ברמת בתי הספר והמורים. פרויקט הסטנדרטים הבינלאומי משותף לאונסקו ולחברות טכנולוגיה בינלאומיות, ביניהן אינטל, מיקרוסופט, אגודת יישומי המחשב בחינוך הבינלאומית (ISTE), והטכניון של וירג'יניה. צוות משותף של החברות והגורמים הנ"ל עבד עם אונסקו על גיבוש כיווני הסטנדרטים החינוכיים ומהות השינויים הנדרשים בהוראה מתוקשבת מנקודת מבט של התעשייה והאקדמיה. הסטנדרטים ליישומי תקשוב בהוראה של אונסקו יוצגו בחודש ינואר 2008 בפני מועצת שרי החינוך של מדינות ה-G8 ועוד עשרות מדינות של ה-OECD אשר יאשררו את הסטנדרטים ויחייבו את משרדי החינוך בכל מדינה ליישם אותם כחלק ממדיניות מחייבת. הדגש בכל אחד ממודלים של הסטנדרטים הוא בצד הפדגוגי ולא בצד הטכנולוגי כפי שהיה מקובל עד כה.

התוכניות לתקשוב בתי ספר בארה"ב המשלבות מחשבים ניידים לתלמידים בכיתה מרושתת הולכות ומתרחבת ברחבי ארה"ב . על רקע זה מנסה המחקר הנוכחי לנתח את תוכניות אוריינות המידע ולמידת החקר שמופעלות במסגרת פרויקטים מתוקשבים אלו במדינות קליפורניה ומיין בארה"ב. נבדקו ונחקרו 10 בתי ספר שמפעילים תוכניות תקשוב מבוססות מחשבים ניידים לתלמידים. שיטת המחקר הייתה חקר מקרים מרובה כולל תצפיות , ראיונות , שאלונים וניתוחו חומרים שהופקו ע"י תלמידים ומורים. ממצאי המחקר מראים כי התלמידים בכיתות המחשבים הניידים למדו כיצד לגשת למקורות מידע באינטרנט, לנהל מקורות מידע ולשלב אותם בחומרי הלמידה או תוצרי העבודות שלהם . עם זאת , הדגש על הערכת מקורות המידע , ניתוח ההקשרים העיוניים והחברתיים של המידע שנאסף ע"י התלמידים היה שונה מבית ספר אחד למשנהו. רק חלק מבתי הספר השכילו ליישם גישות חקר להערכת מקורות המידע ומרבית בתי הספר יישמו גישות טכניות של אוריינות מידע של איתור המידע ושילובו בעבודות התלמידים. החוקרים סבורים כי למידה אוטונומית של תלמידים צריכה לכלול יסודות ברורים של איסוף שיטתי וניתוח מקורות המידע ולא רק חיפוש טכני כזה או אחר במנועי החיפוש ( Mark Warschauer) .

מצגת מעניינת של ד"ר רחל לוין-פלד וד"ר יעל קלי מהטכניון בה נסקרים הסוגיות הבאות במחקר שנערך שם: טכנולוגיות הוויקי- מאפיינים, עקרונות עיצוב המיושמים במחקר הנוכחי באמצעות טכנולוגיית הוויקי, סביבת המחקר הנוכחי: הקורס פילוסופיה של החינוך, פעילויות בקורס שיושמו באמצעות שימוש בוויקי, עבודה קבוצתית והתמחות מתפתחת (בגישת ג'יקסו באמצעות טכנולוגיית הוויקי), שימוש בתוצר הכיתתי כמשאב ללמידת המשך, עבודת חקר בקבוצות: חקר ביה"ס, מבנה פורטפוליו אלקטרוני שיתופי בוויקי, הערך המוסף של עבודה קבוצתית בוויקי, ממצאים: איכות תוצר החקר הקבוצתי, ממצאים- מחוון להערכת תוצרי החקר, מה קורה בתוך הקבוצה: שותפות מול שיתופיות.

יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד…) מהווה חלק ממערכת ה"אורייאנית", פלטפורמה שפותחה במרכז "תיקשוב דרום" – מערכת התיקשוב של משרד החינוך, מחוז דרום. אם היינו מסכמים את הפוסטים שנשלחו עד כה במערכת הבלוגים של המורות אדווה ואריאלה ניתן לומר שכולם מתייחסים לאינטראקציה המיוחדת שבין המורה לתלמידיו. לא רק שנוצרה אינטראקציה ייחודית בין המורות לתלמידים, אלא לכל תלמיד נשמר גם מרחב וירטואלי משלו, השייך רק לו והוא חש הזדהות לאותו מרחב וירטואלי משלו באינטרנט המאפשר לו עצמיות. אם בפורום ממוחשב העצמיות והקול הייחודי של התלמיד נבלעים בשטף הרב של ההודעות, הרי כאן שולט התלמיד על המרחב הוירטואלי שלו, כותב, מתעד ויכול להציג את הייחודיות שלו. עיינו וקראנו בסיפורים שכתבו הילדים – מגוון עצום.

במסגרת ההתמחות בהוראה נערכות במכללות-להוראה סדנאות, בהן משוחחות מורות-מתחילות על קשיים בעבודתן. מטרה מרכזית בסדנאות-לקדם רפלקציה, המסייעת להבין קשיים בעבודה ולהתמודד איתם בצורה מושכלת. דיונים המתנהלים בסביבה מקוונת שבמרכזה קבוצת-דיון, נתפסים בספרות-המחקר כמעודדים רפלקציה. המחקר הנוכחי בדק האם ימצאו הבדלים בתפיסת מאפייני הסביבה המקוונת, כמקדמים ו/או כמעכבים רפלקציה, בין שתי קבוצות של מורות-מתחילות שהונחו בקבוצת-דיון על-ידי מנחות שונות. הממצאים מראים כי סגנון ההנחיה של המנחות היה שונה. משתתפות שהונחו בסגנון מאציל העריכו את השיחות ביניהן כמקדמות חשיבה רפלקטיבית יותר מאשר משתתפות שהונחו בסגנון מעורב. (צביה לוטן)

הרצאה מכנס ED-MEDIA שעסקה בשיקולי בחירת תוכנה לכתיבת בלוג חינוכי. סטודנטים חשו שכתיבת בלוג מגבירה את האינטראקציה המקוונת שלהם עם עמיתיהם בכיתה או בקורס. המשובים שקיבלו הסטודנטים על עבודותיהם הן מעמיתים והן מהמרצה היו מועילים ומעודדים. עם זאת, רמת האינטראקציה בין סטודנטים עמיתים הייתה גבוהה יותר מאשר אינטראקציה בין מרצה וסטודנטים. המשמעות היא שהבלוגים מתאימים לעבודת צוות יותר מאשר לעבודה יחידנית. עם זאת נמצא כי רפלקציה מעמיקה לא מתחוללת בכתיבת הבלוגים על ידי הסטודנטים. החוקרים הם ממכון Waterford Institute of Technology מאירלנד הנחשבת כאחת המדינות המתקדמות בשילוב סביבות מתוקשבות מתקדמות בחינוך הגבוה. (Mary Barry, Rosanne Birney)

אחת ההרצאות המעניינות בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר 2007 עסקה בניסיונות לקשור את עולם ה-WEB 2.00 לתחומי הכשרת המורים. הפופולאריות הגדלה של בלוגים בחינוך לא נסתרה מעיניהם של מורי המורים בדרום מזרח אסיה וצוות שהגיע מאוניברסיטת הונג קונג סיפר על פרוייקט ליצירת קהילת פרחי הוראה מתוקשבת הכוללת גם בלוגים חינוכיים. הרעיון היה ליצור סביבה לימודי קונסטרוקטיביסטית משולבת עם קהילת לומדים פעילה העושה שימוש בבלוגים הן לתיעוד והן לכתיבה רפלקטיבית לגבי ההתנסות בהוראה. (Liping Deng, Allan Yuen)

אחת ההרצאות המרתקות בכנס הבינלאומי ED-MEDIA בוונקובר בארה"ב הייתה הרצאתה של Elaine Maher מאירלנד החוקרת היום בעבודת הדוקטורט שלה את השפעת ההוראה המקוונת על הזהות העצמית של המרצים באוניברסיטאות ובמכללות. שאלת המחקר שלה היא האם הוראה מקוונת במכללות ובאוניברסיטאות מובילה לשינוי בזהות המקצועית של המרצה. האם נוצרת תחושת זהות עצמית ייחודית ושונה של אותם מרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים מלאים? האם המרצים שהתנסו בשילוב הטכנולוגיות המידע בצורה רציפה יצרו סוג של אינטראקציה אחרת עם התלמידים שחוללה אצלם תחושת זהות ייחודית? המסקנות קצת מפתיעות.

תיעוד הרצאתו של אמיר בנג'ו במפגש השתלמות המורים. מודלים של פעילויות מתוקשבות שבסיסן חינוכי ערכי. דוגמאות לפעילויות שונות שבוצעו בבתי ספר שונים (כולן מתועדות במחשב). "כתבנט" – עיתון אינטרנטי הנכתב ע"י ילדים בשביל ילדים בנושאים ערכיים שונים כגון: אתיקה, התנהגות ברשת, אקלים כיתה, תזונה וספורט וכדומה. "זום לרשת"- עוסק בתחום האתיקה וכללי התנהגות יעילים ברשת. "התנדבות כאורח חיים"- פעילות ישובית שבמסגרתה פעלו שבעה בתי ספר. התלמידים התנדבו בקהילה, והאתר ליווה את פועלם ע"י תיעוד המפגשים. פעילויות החונכות: -קשר רב דורי. "בוא נתקרב לקשת"- תלמידי כיתות ו' למדו לבנות משחקים לימודיים ולהתאימם לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים. "חברותא מתוקשבת"- תלמידים בוגרים עובדים מול תלמידים צעירים סביב נושא מרכז כגון: חגים.

הוויקי שייך למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת Web 2.0. הכלי מאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף. הוויקי הוא כלי שצפוי לחולל מהפכה של ממש בהוראה ובלמידה, כי זו פעם ראשונה שניתן לומר בביטחון שהכללת השיתופיות בלמידה איננה קלישאה של כנסים ומאמרים בחינוך, אלא מציאות הקורמת עור וגידים לעיננו ממש. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו. המאמר מציג בהרחבה דרכים לשימוש בוויקי להוראה – שרטוט ראשוני בהצגת הנושא (אברום רותם)

אם בעבר הוקמו פורומים יעודיים לתלמידי כיתות היסוד בביה"ס , הרי המגמה כיום בארץ היא להקים מרחב למידה מתוקשב כוללני בו מרוכזים כל משאבי הלמידה הדיגיטאליים . מרחב הלמידה של המורה נורית לתלמידי כיתות ב' מייצג תפיסה מעוררת עניין וסקרנות הראויה להערכה על מקוריות וחדשנות. במרחב הלמידה של נורית, שנבנה באמצעות מערכת MOODLE , ניתן למצוא יחידות הוראה, משחקי חשבון , שעשועי מתמטיקה, משימות מתוקשבות של כישורי שפה , מקורות מידע בנושאי המקרא וסיפורי התורה. חגים ומועדים , סקרים וקישורים לאתרים. עיצוב מרחב הלימוד המתוקשב של נורית נעשה בצורה מעוררת עניין ומזמנת חווית למידה לתלמידי כיתה ב'. מרחב למידה מתוקשב זה הוקם בביה"ס רמת החייל" בתל אביב.

Terry Freedman כותב שנכון להיום, כלי ה-Web 2.0 רחוקים מלהיות משולבים באופן מעמיק לתוך תהליכי הלמידה שמתרחשים בתוך בתי ספר. אין בקביעה כזאת, כמובן, שום הפתעה. נראה שהמצב הזה נהיר לכולם. אבל פרידמן מבקש לבדוק כיצד אפשר להגיע מהמצב הנוכחי למצב שבו הכלים האלה באמת יהיו משולבים בלמידה.פרידמן מונה חמש נקודות שבהן לדעתו יש להתמקד כדי לקדם את שילוב הכלים האלה בחינוך. פרידמן מתמקד בשאלה של כיצד הכלים האלה יכולים לעזור להשיג את המטרות החינוכיות של היום, ולא בשינוי שהכלים האלה יכולים לחולל במטרות עצמן (ג'יי הורווויץ)

ד"ר אברום רותם מציע מודל הפעלה של "מורה מקוון בכתה" אשר יפעל באתר בית ספר פעיל לצורך ההוראה והלמידה. הלומדים מתנהלים באתר בית ספר, בסביבה מקוונת, לצרכי הלמידה שלהם, לפחות בחלקה. המורים מתנהלים באתר בית הספר, בסביבה המקוונת לצרכי ההוראה שלהם הפדגוגית וגם הארגונית. אין מדובר באתר אידיאלי, "פורטל חינוכי" כזה או אחר, אלא באתר נגיש ונח לתפעול, שהקמתו, תפעולו ואחזקתו הן חלק בלתי נפרד מהוויה שגרתית של התנהלות מקוונת של כל מורה המלמד בסביבה מקוונת, שניתן ליישם כיום בכל בית ספר. המורה מלווה את השיעור במהלכו, ומחוץ לשיעור, בעבודת בית/ מטלות להפעלת הלומדים בחומרים ועזרי למידה בסביבה המקוונת שהוא עצמו אחראי לה, משתמש בה ומזין אותה. השיעור מתנהל בכתה, בסביבת הוראה מקוונת, בה אין הכרח שהלומדים מול מחשב.