מערכות למידה מותאמות אישית (PLE) מייצגות את הדור החדש של סביבות למידה מתוקשבות המאפשרות ללומדים לשלוט ולנהל את כל מערך הלמידה שלהם והתכנים. הלומדים לא רק יכולים להתאים את התכנים ללמידתם אלא גם לנהל את כל תהליכי הלמידה באופן עצמאי.בניגוד לסביבות הלמידה המתוקשבות הקיימות הנשלטות לחלוטין על ידי המרצים או מפתחי המערכת בסביבות PLE יש ללומדים מרחב וירטואלי משלהם בו הם יכולים לא רק לאסוף תכנים לימודיים אלא גם לנהל קשרים לימודיים וחברתיים עם לומדים עמיתים. לאחרונה, פיתחו אנשי JITT הבריטים אתר מידע מתוקשב המרכז בצורה שיטתית מאמרים, כתבות וניירות עמדה אודות מערכות למידה מותאמות אישית. אתר מועיל מאד לכל המתעניינים במגמות ההתפתחות של סביבות למידה מתוקשבות בעתיד הנראה לעין.

מאז שנה"ל תשנ"ט ועד היום פועלת בבתיה"ס בחיפה תוכנית בשם'חיפה-נט". במסגרת התוכנית הוקמו אתרים בית-ספריים ע"י 59 בתי ספר ונבנו כ-150'סביבות למידה מתוקשבות'. המק"מ משמש בתהליך זה כגורם מלכד ומוביל בנושא המחשוב של קהיליית בתיה"ס בחיפה. במקביל לעשייה נערך מחקר על תהליך פיתוח התוצרים בקהילייה החינוכית בונת הידע ועל איכותם של אתרי בתי הספר וסביבות הלמידה. התזה העיקרית של המחקר היא: ניתן להקים קהילייה בונת ידע בהיקף אזורי, המונה עשרות בתי ספר, המפתחת בעבודה שיתופית תוצרי למידה מתוקשבים, תוך שימוש באמצעים זמינים הקיימים בכל בי"ס ובכל אזור. ערכיה הבולטים של הקהילייה הם: בניית ידע, עבודה שיתופית וביזור הידע. ביתר פרוט, מוקדי העשייה העיקריים בקהילייה הם אתרי בתיה"ס, כאשר הפיתוח נעשה תוך שימוש בתוכנות, במשאבים ובאמצעים זמינים אחרים הקיימים בבתיה"ס. ממאגר זה נבחרים חומרי הלמידה הראויים להיכלל במאגר סביבות הלמידה בפורטל החינוכי העירוני. מסתבר שציוני הסביבות, שפותחו בתשס"ד-תשס"ה לאחר מתן משוב לבתי הספר, עלו בממוצע ב- 11% על ציוני סביבות הלמידה שפותחו בתשס"ב-תשס"ג; ציוני אתרי בתי הספר עלו כעבור שנה (תשס"ה) ב- 12%. אנו רואים בכך מרכיב חשוב בתהליך בנייתה של קהילייה בונת-ידע (שמואל ארנון, אורית חזן)

משחקים מקוונים מרובי-משתתפים (Massively multiplayer online games- MMOGs), מהווים סביבת משחק מורכבת וארוכה שלעתים נדרשות מעל 40 שעות כדי להתקדם בהן לשלבי משחק מתקדמים יותר. יאנג שרדר וזנג (Young, Schrader, Zheng, 2006) טוענים כי אלמנטים מרכזיים מתחום האקולוגיה הפסיכולוגית (ecological psychology) מהווים בסיס תיאורטי למחקר המתמשך והיישום של MMOGs במערכות חינוך, המשלבים הנאה ולמידה. אחד מהמשחקים הוירטואלים שהמחברים בחנו היה "Quest Atlantis" (להלן QA .(QA מיועד לילדים בני 9 עד 13. בסדרת מחקרי הערכה שבחנו את השפעת QA הפגינו הילדים למידה משמעותית יותר. סביבת הלמידה של QA ייחודית כיוון שהלמידה ה"אקדמית" מוקמה בהקשר של סוגיות חברתיות חשובות, במעטפת של משחק דרמטי עשיר ואסתטי- ובכך מושג ערך מוסף של הנאה לצד פעילויות למידה.

פעילות מידענית מתוקשבת זו פותחה במסגרת קורס מובילי מידענות באוניברסיטת חיפה תשס"ו. מתוך צורך לשלב מידענות בלימודי המדעים, בהוראה – למידה – הערכה בבית הספר היסודי. המטרה להמשיג ידע תוכן, להקנות מיומנויות של טיפול במידע, מיומנויות תקשוב לתלמידי כיתות ה' –ו'. ההתחלה מוצגת כסיפור מסגרת, כפתיח כולל ומציגה את היעד הסופי.המשימה המתוקשבת מורכבת ממספר שלבים שמטרתם הבניית ידע בנושא התזונה הנכונה תוך ביצוע תהליך מידעני וחקרני. נבנה, נכתב ועוצב על-ידי סיגל נפתלי.

הדיווחים האחרונים המגיעים מארה"ב, קנדה ואירופה מלמדים על אכזבה רבה מאפשרויות היישום של עצמי למידה בחינוך. הכותבים, אנשי חינוך חדשניים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתעשייה, מעידים כי הרעיון של עצמי למידה הניתנים לשימוש חוזר במערכת החינוך הוא כשלעצמו הגיוני ביסודו, אך באופן מעשי קשה מאד ליישמו בשטח. הבעיה העקרונית היא שעצמי למידה לא ניתנים להפרדה מההקשר התוכני שלהם. כל עוד יש משמעות רבה לתכנים במהלך הלמידה, קשה באופן מעשי להפריד את עצמי התוכנה או התבניות מהתוכן החינוכי הקונקרטי (Professor Daniel Lemire)

מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)

המאמר בוחן מודלים תיאורטיים שונים הקשורים לפיתוח תחום הבלוגים כאתגר אינטלקטואלי ללומדים. המאמר טוען כי אין לראות בבלוגים כלים טכנולוגיים גרידא ללמידה והוראה אלא ככלים מצביים להתנסות פדגוגית לכל דבר. לכן, השימוש האפקטיבי ביותר בבלוגים צריך להיות לרוחב תכנית הלימודים ולא באופן מבודד ונפרד בשיעורי התקשוב בלבד. כתיבת הבלוגים על ידי לומדים וסטודנטים מאפשרת פיתוח רפלקטיבי אישי לצד מימוש יכולת הפצת מידע לעמיתים שהיא חשובה לכל לומד (Terry Mockler)

מאגר מידע ייחודי ומעולה על התפתחויות בתחומי התקשוב החינוכי במדינות העולם. סקירות מעמיקות המתארות את מצב היישום של מחשבים בחינוך ותקשוב חינוכי במדינות שונות בעולם. מדובר במאגר חקר מקרים ההולך ונבנה כל הזמן. כרגע קיימות במאגר סקירות מעמיקות על מצב יישום התקשוב החינוכי במדינות הבאות: ברזיל, קנדה, סין, איטליה, קנייה, דרום קוריאה וארה"ב. במקביל הזמינו עורכי המאגר סקירות נוספות על המדינות הבאות: טייוואן, מקסיקו, ניו-זילנד והודו. הסקירות עתירות בנתונים סטטיסטיים והן כוללות תמונות ותיאור מצב גם ברמת המחוז החינוכי וביה"ס (Michael Orey , Tel Amiel, Jo McClendon)

תיעוד מצולם של כיתה א' בקנדה בה המורה הטמיעה את השימוש בטכנולוגיות ויקי. הכיתה מחוברת לאינטרנט והתלמידים קשורים באינטרנט לכיתה א' עמיתה בניו-זילנד. הילדים מוסיפים תמונות לבלוג הכיתתי ותורמים טקסטים משלהם. הכתיבה השיתופית בבלוגים מסקרנת את התלמידים, מגבירה את המוטיבציה שלהם ללמידה, ולדעת ההורים, גם מקדמת מאד את מיומנויות הכתיבה שלהם באנגלית. ההורים מספרים בכתבת הוידיאו כי הם נכנסים באמצע זמן העבודה לבלוג של הילד כדי לקרוא דברים שכתב, ובצורה כזו הם שותפים לתהליך ההתקדמות והחינוך של הילד.

Moodle היא מערכת לניהול למידה המאפשרת בנייה של קורסים ברמות תקשוב שונות. היא מבוססת על קוד פתוח ונתמכת ע"י קהילה גדולה של מפתחים ומשתמשים במגוון מוסדות אקדמאיים ב-150 ארצות. ההרצאה, שהועברה באפריל ביום העיון באוניברסיטת חיפה, מכסה את הנושאים הבאים: מאפיינים של המערכת, סקירה כללית של תהליך הבחירה והטמעתה, אופן והיקף השימוש במערכת, דוגמאות של אתרים, כלים של המערכת. כמערכת למידה מתקדמת וגמישה כוללת מערכת Moodle את הכלים הבאים: מנגנון לניהול קורסים, מנגנון לניהול קבצים, מנגנון להעלאה וארגון תכני הקורס, מגוון כלי הערכה, מגוון כלי תקשורת, מנגנון לניהול משתמשים, מנגנון לניהול ציונים, עורך מתמטי, עורך HTML, מנגנון לעיצוב הקורס/האתר, מנגנון עזרה. המערכת, שיושמה והוטמעה בשנה האחרונה בטכניון, מאפשרת גם ניהול מאגרי למידה מסוג WIKIS – ביצוע פרויקטים בקבוצות, מטלות יחידניות, ומערך שיעור ללמידה רב שלבית המנווטת בהתאם להתקדמות הלומד (אביגיל ברזילי)

מערכת שמטרתה לאפשר יצירה, יישום, ושימוש חוזר של פעילויות שיתופיות א-סינכרוניות, כמו גם שיתוף תוצרים (פדגוגיה) בין מורים בכל תחומי התוכן והרמות. מערכת חדשנית זו יש בה כדי ליצור סביבה הוראה – למידה מתוקשבת חדשנית המבוססת על תבניות פעילויות מקוונות, בניית מאגר משותף, בחירה, דרוג, מיון והערכת פריטים, הערכת עמיתים, הערכת תוצרי עמיתים, הפקת תוצר משותף (כמו WIKI) חקר ופתרון בעיות בקבוצות (לדוגמא, JIGSAW), פעילויות שרשרת למיניהן. הסביבה מעוצבת ומתפקדת בהתאם לצרכי הפעילות. כל מה שאפשרי – מתבצע אוטומאטית. פעילות ניתנת לשכפול, התאמה ושימוש חוזר. אפשר לצפות בפעילויות של כל המורים, לשכפל, להתאים, להשתמש. ניתן לייצור תבניות חדשות מאבני בנין חינוכים ולימודיים (מיקי רונן)

אן דייוויס, מורה ומדריכה יצירתית לתחומי יישומי מחשב בארה"ב ריכזה במאמרון שלה כמה וכמה רעיונות מועילים למורים לגבי שילוב הבלוג בכיתה. כך לדוגמא היא מציעה לזמן לתלמידים אפשרות של כתיבה בבלוגים על אירועי היום, שם יגיבו ושם יציעו הצעות. ליצור מעגל ספרותי/מועדון ספרותי שבו התלמידים מדווחים על ספרים שקראו. עוד מוצע ליצור פרויקט משותף עם כיתה אחרת המשתמשת בבלוגים וליצור התייחסויות עמיתים ותגובות הדדיות. לעודד תלמידים לכתוב רפלקציות שלהם על למידתם באותו שבוע בכיתה, לדרוש מהם להתנסות בכתיבה של קטעי טקסט עם מילים חדשות שלמדו מתוך אוצר מילים מצטבר. ניתן גם להפנות מקצת משימות שיעורי הבית היצירתיות להעביר לבלוגים ולבקש לכתוב על ההתנסות, אם כי כעקרון יש להפריד בין מטלות שגרתיות של שיעורי בית לבין כתיבה בבלוג.

ריכוז של קישורים על בלוגים בחינוך שהכין ד"ר אהוד לם לקראת סמינר מחקר במרכז צ'ייס באוניברסיטה הפתוחה, 2006. באתר המלצות על אתרים מעניינים, מחקרים ומאמרי קריאה על בלוגים בחינוך.

מול המגמות הפוסט-מודרניות של פיתוח סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (PLE) מתפתחות במקביל גם מערכות למידה מתוקשבות מתקדמות המייצגות גישה אחרת יותר שמרנית, אך עדיין מתקדמת מאד מבחינה טכנולוגית ופדגוגית. מדובר על סביבות למידה ממוחשבות שנועדו להגביר את האינטראקציה המקוונת עם הלומדים אך גם לאפשר למורים ולמרצים כלים יעילים לבקרה ממוחשבת של התקדמות הלמידה. אחת מסביבות הלמידה הממוחשבות החדשניות המייצגת את כיוון הפיתוח הזה היא מערכת DART בארה"ב. מערכת DART הנמצאת עדיין בפיתוח נועדה לאפשר לבתי ספר, מוסדות חינוך ומכללות לנטר בצורה ממוחשבת את ההתקדמות של תלמידים בתכנית הלימודים עפ"י סטנדרטים או יעדים לימודיים. ככל הנראה, סביבות הלמידה הממוחשבות העתידיות יהיו גמישות יותר, אך לא יוותרו לחלוטין על הערכה חינוכית מבוססת סטנדרטים חינוכיים. מערכת DART נועדה, ביסודו של דבר, למזג את התכונות של למידה מנוהלת מחשב עם היתרונות של סביבות למידה מותאמות אישית.

חלק משמעותי מהשינוי בשימוש בסביבה מקוונת לצרכי למידה, הוא הקלות בה ניתן, לערוך, להפיק, לשדר ולהפיץ. טכנולוגיות אלה, הנגישות כיום לכל אחד, והשימוש בהם הולך וגדל במהירות, הופכות את העיתונות, הרדיו ואף הטלוויזיה לחלק קטן בלבד מהמידע שיהפוך מצוי ברשת. טכנולוגיה זו חודרת במהירות גם לכתה. כבר כיום ישנם פעילויות חינוכיות רבות, המתממשות באמצעות שידורפוד- Podcast. שידורפוד הוא כתבה/ קובץ קול מושמע ברשת, ומחליף את ה- Web-Radio, כאפשרות זולה ליצור שידורי רדיו ברשת, המכילים כתבות, כשההיבט הפדגוגי הוא תכנון, תחקיר, כתיבה וביצוע של כתבה מושמעת ומשודרת לקהל מאזינים מבית הספר וההורים. כלי זה הופך לאחד מעמודי התווך של הפקת תוצרים של למידה אישית, קבוצתית ושיתופית באמצעות סביבה מקוונת, כמו גם שעורים של מורים לצרכי למידה והעשרה, כשהם משובצים באתרי הכתה (אברום רותם ויהודה פלד)

המורים שהשתתפו במחקר סבורים, שהתקשוב מגוון ומשפר את ההוראה, אך למידה מקוונת משותפת מפריעה לתלמידים. "מהם המאפיינים של פעילויות מתוקשבות שמפתחים המורים? האם הפעילויות כוללות למידה מקוונת משותפת? ". תשובות לשאלות אלו ביקש למצוא במחקר, שערכו תמר ענבל שמיר ויעל קלי, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. המחקר הוצג ביום עיון בנושא "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי", שערכה האוניברסיטה הפתוחה בחודש מרץ 2006. מורים רבים שלמדו את שילוב התקשוב בהוראה, לא יישמו אותו בכיתות, משום שהרגישו מבודדים ומתוסכלים, ללא תמיכת העמיתים. (תמר ענבל-שמיר, יעל קלי)