אסתי דורון , המלווה כמה וכמה פרויקטים מתוקשבים בבתי ספר בארץ הן כמדריכה והן כחוקרת כתבה מאמרון מעניין על שאלת השילוב של מחשבים ניידים בהוראה-למידה בכיתה. " אחת השאלות הראשונות שעולות מיד עם ההחלטה על שילוב המחשבים הניידים בהוראה-למידה היא איך ומתי לשלב. האם ליצור מערכת שעות קבועה, לפיה נקבע השימוש במחשבים מראש, ומורה מתכונן לשיעור עם ניידים בהתאם למערכת השעות השבועית או האם לאפשר שילוב ללא "פיקוח" או תכנון מראש, שילוב על פי צרכים ובהתאם למטרות השיעור." אסתי דורון מרגישה שהשימוש בניידים צריך להיות בכל שיעור. אפילו למשך חמש דקות, אפילו לצורך חיפוש ראשוני של מושג. נושא ניהול השעור כשהנייד על השולחן מעסיק אותי רבות. כמה אחוזים מזמן הלמידה שלהם בבית הספר התלמידים משתמשים במחשבים הניידים? אילו מיומנויות מידעניות ואלו מיומנויות מחשב חדשות הם רוכשים במהלך השנים שבהם הם לומדים באמצעות הניידים? האם אנחנו באמת מצליחים לגרום ללמידה אחרת משמעותית יותר?

המחקר הנוכחי שנערך בישראל והוצג בכנס צ'ייס 2009 באוניברסיטה הפתוחה מדווח על התנסויות ועמדות של תלמידי תיכון ישראליים המשולבים בלמידה מקוונת סינכרונית ובלמידה פנים –אל-פנים בכיתה. ממצאי המחקר מלמדים כי לתלמידים "פעילים" בכיתה יש העדפה לדיונים פנים-אל-פנים בכיתה , אך תלמידים "שקטים" ונחבאים אל הכלים נוטים להעדיף את הערוץ המקוון הסינכרוני באינטרנט. העדפה זו היא מובהקת , עפ"י ממצאי המחקר, המגלים כי מנקודת ראות פדגוגית יש לערוץ הלמידה המקוון יתרון ממשי עבור תלמידים "שקטים" . הם חשים בטחון רב יותר בלמידה בערוץ מקוון ומשפרים את יכולותיהם בערוץ זה. הממצאים מצאו כי תלמידים "שקטים" מגיעים לרמות אינטראקציה גבוהה יותר עם עמיתיהם לכיתה בהשוואה לערוץ פנים-אל-פנים. התלמידים "השקטים", בגילאי תיכון, נינוחים יותר בלמידה המקוונת המאפשרת להם להתבטא היטב ולכתוב בניגוד לרתיעתם מהצגת רעיונות ופעילויות בערוץ פנים אל-פנים ( קריסטה אסטרחן , איזנמן , תמי).

במסגרת יום העיון שנערך במכון מופ"ת "בדק בית לשיעורי בית" ב15 לפברואר 2009 הציגה הגב' שרה אסרף , מנהלת ביה"ס נאות לון בבאר שבע תפיסה אינטגרטיבית ללמידה במרחב מתוקשב המעשירה ומאתגרת את כל המכלול של שיעורי הבית וגם את הקשר עם הבית. ביה"ס "נאות לון" בבאר שבע כולל כ460 תלמידים , כיתות א'- ו' ו15 כיתות אם. לכל תלמידי ביה"ס יש בבית מחשב משלהם ובכל כיתה יש מחשב למורה ולוח אינטראקטיבי. בקרוב יותקן בביה"ס "נאות לון" ענן אינטרנט אלחוטי שיאפשר חיבור אינטרנט מכל כיתה ומכל עמדת עבודה של מורה. מבחינה פדגוגית ביה"ס " נאות לון" מאמין באמונה שלמה בתפיסת הילד השלם . עפ"י תפיסת צוות המורים , ביה"ס והבית משלימים אחד את השני ויוצרים למידה שיתופית תוך שבירת מחיצות זמן , מקום, תפקיד ומרחב. מדובר בתהליך הוליסטי שבו תומך פורטל ביה"ס באינטרנט . במסגרת פורטל המקוון בביה"ס "נאות לון" יש לכל מורה אתר משלה המנוהל ישירות על ידה . המורה יכולה לעלות קבצים , להעלות תכנים , להעלות מטלות , ליצור לוח חדשות כיתתי , לנהל את פורום הכיתה המקוון ועוד.

הרצאתו המרתקת של ד"ר דני בן צבי ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , 15 בפברואר 2009. ד"ר דני בן-צבי הציע נציע מספר עקרונות למודל ללמידה מחוץ לשעות בית הספר המבוסס על הקטנת המחיצות בין עבודה בכיתה ועבודה מחוץ לכיתה, שינוי בתפיסת מרכיב הזמן, רב-תחומיות, למידת חקר אותנטית בקבוצות, בחירה, ומעגלי הגשה ותיקון, משוב ורפלקציה. ד"ר דני בן צבי טען והדגים בהרצאתו במכון מופ"ת כי שימוש מושכל בטכנולוגיות מתקדמות לחקר ולתקשורת מאפשר שינוי זה בתהליכי הלמידה. הוצגו דוגמות מתוקשבות של מודלים חלופיים המבוססים על עקרונות אלה. אחת המעלות של קיום שיעורי בית בעלי אופי כזה הוא שהם עשויים להוות חלק משינוי כולל של פני הלמידה וההוראה בבית הספר.

בית ספר אמיר בפ"ת הוא אחד מבתי הספר הייחודיים שהשכילו לגשר בין תחומי הלמידה בבית הספר והבית באמצעות האינטרנט . בהרצאתה המרתקת ביום העיון של מכון מופ"ת והאגף לחינוך יסודי על "בדק בית בשיעורי בית" הציגה הגב' ענת עזרא , מצוות ביה"ס "אמיר" בפ"ת את ההפעלה המקוונת חוצה-הגבולות בין ביה"ס ובין הבית . לאורך שנים טופחה תרבות בית ספרית מערכתית המבוססת על העצמת מורות באמצעות פיתוח והפעלת סביבות טכנולוגיות עדכניות. המורות בביה"ס "אמיר" מפתחות מודלים שונים של משימות מתוקשבות כאשר הדגש הוא על משימות המטפחות מיומנויות מידעניות. לצורך כך לכל כיתה וכל מורה יש פורום כיתתי משלה המנוהל על ידה ושייך לכיתה בלבד. הפורום הממוחשב משמש כחוט השדרה לטיפוח הקשר בין התלמיד לבין המטלות המקוונות שהוא מכין בבית ומעלה לפורום.

הדו"ח של NMC על טכנולוגיות תקשוב בחינוך (ידוע גם בשם "Horizon Report) יצא לאור בתחילת חודש פברואר 2009. הדו"ח כולל תיאור ההתפתחות העתידית של טכנולוגיות הלמידה והתקשוב החינוכי שיש בהן כדי להשפיע על בתי הספר. עורכי הדו"ח מעריכים כי בשנה הקרובה ישפיעו על בתי הספר, טכנולוגיות תקשוב שיתופיות כגון רשתות חברתיות שייכנסו ליישום נרחב בבתי הספר. אך בשנתיים הקרובות תיכנס התפתחות משמעותית יותר לבתי הספר וללמידה המתוקשבת. הכוונה לטכנולוגיות מתואמות לניהול המידע באינטרנט (a personal web) שיאפשרו למורים ולתלמידים לצבור מידע בדרך מושכלת ולנהל אותו באופן מותאם ומובנה לצרכיהם החינוכיים. תוכנות חינוכיות מתקדמות יותר יאפשרו לתלמידים בכל הרמות לצבור מידע (הן באמצעות RSS והן באמצעות כלים אחרים לאיסוף מידע), לארגן פריטי מידע על פי קטגוריות, להוסיף תגיות ומילות מפתח על מנת לגבש ולהבנות את המידע. התחזית של עורכי הדו"ח היא כי המגמה של הטמעת יישומי personal web תהיה הרבה יותר משמעותית לבתי הספר וליישומי התקשוב שלהם תוך שנתיים עד שלוש. יתפתחו כלי מידע משולבים לכתיבת בלוגים חינוכיים הכוללים מנגנונים מותאמים לניהול מידע לתלמידים ואלו ישפיעו על התקשוב החינוכי של בתי הספר יותר מכל הטכנולוגיות המתוקשבות הקיימות כיום. דוגמאות לכלי מידע שייכנסו לבתי ספר בצורה משמעותית הם Zotero , קהילת אוספי מידע בכיתה מסוג FriendFeed, וכלים לניהול מידע על בסיס שיתופי, כגון Fresca שפותח באוניברסיטת קליפורניה ועשוי להיות מותאם גם לבתי ספר.

המאמר עוסק במידת התרומה של תהליכי תקשוב המבוססים על משימת ניתוח מקרה לתהליך הכשרה מקצועית אקדמית. בספרות בתחום זה ניתן דגש רב לאסטרטגית הוראה קונסטרוקטיביסטית של פתרון בעיות אותנטיות. משימת ניתוח מקרה אותנטי דורשת מהסטודנטים הלומדים לבחון מקרים הקשורים לחומר הנלמד באופן בקורתי, מתוך מודעות רפלקטיבית לעצמם כלומדים ולחומר הנלמד, ומזמנת אפשרות לחקירה שתופית וליישום התיאוריות והכלים הנלמדים. אוכלוסיית המחקר כללה סטודנטים משלשה מגזרים שונים – ערבי, יהודי ובדואי, שלמדו בשלש קבוצות נפרדות, בשנה הראשונה בתכנית תלת שנתית להכשרת מת"ל במסגרת היחידה לעובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. לסטודנטים הועבר שאלון לדיווח עצמי, שבחן את עמדתם ביחס לתרומת המשימה המתוקשבת חקר מקרה, וכן את עמדתם ביחס לתהליכי התקשוב בכלל כמקדמים את תהליך ההכשרה המקצועית לתפקיד מת"ל. בנוסף לכך, חושב ממוצע כמות ההודעות בקבוצות הדיון השונות שעסקו בחקר מקרה.הממצאים העיקריים הצביעו על עמדות חיוביות של כלל הסטודנטים כלפי שילוב התקשוב בתכנית המת"ל, וכן כלפי חקר מקרה מתוקשב. הממצא המעניין הוא, שהקבוצה מהמגזר הבדואי, שהנסיון והרקע הקודם שלה בתקשוב היו הנמוכים ביותר, העריכו את תרומת התקשוב בכלל, ותרומת משימת 'חקר מקרה' מתוקשב כתורמת להכשרתם במידה הגבוהה ביותר, וכמות ההודעות הממוצע בקבוצת הדיון היתה הגבוהה ביותר ( עינת איגר, נועה באומן) .

טכנולוגיות התקשוב פתחו אפשרויות חדשות להגברת האפקטיביות של תהליכי הוראה ולמידה. סביבות עתירות טכנולוגיה מבוססות סרטוני אנימציה, הן בין הגישות המבטיחות ביותר. שורה של מחקרים הראו כי לסרטוני אנימציה ממוחשבים פוטנציאל גבוה ללמידה של מושגים או מערכות מורכבות, בהשוואה ללמידה מסורתית הנוקטת בהסברים וורבאליים. המחקר בוחן השפעות של למידה משולבות סרטוני אנימציה על מיומנויות חשיבה, בדגש על פיתוח העברת ידע.

פרויקט הבינלאומי "מחשב נייד לכל תלמיד" OLPC, שיזם פרופ' ניקולס נגרופונטה, זכה להדים גדולים בכלי התקשורת בכל העולם, אך פריצת הדרך במדינות העולם מתחוללת עתה כאשר המחשב הנייד שנכנס בצורה מסיבית למערכות החינוך בעולם הוא דווקא המחשב הנייד החינוכי שפיתחה חברת אינטל והידוע בשם Classmate. בפורטוגל יהיו ל-500,000 תלמידים מחשב נייד בבית-הספר Classmate של אינטל . מספר זה הוא כמעט 40% מסך כל התלמידים במדינה זאת! כל אלה יהיו מחוברים לרשת האינטרנט וזה לזה במהלך יום הלימודים שלהם/ מדינות נוספות רוכשות מאות אלפי מחשבי Classmate בתכניות לאומיות ארוכות טווח על מנת לשנות את פני ההוראה והלמידה.

המחקר מתמקד בסביבת למידה שיתופית של קורס מקוון ובוחן את התנאים להשגת למידה אפקטיבית בסביבה זאת . הקורס היה מלווה מתחילתו בפורום מתוקשב והסתיים במטלה שיתופית של בניית מסד נתונים מקוון למיון סוגי הידע המיוצגים בפורום. המחקר בוחן את הקשר בין מידת פעילות הסטודנטים בפורום לבין היקף ואיכות תרומתם למטלה השיתופית של בניית המסד. הערכת ההשתתפות במסד התבצעה על-פי קריטריונים אישיים וקבוצתיים . הממצאים מלמדים כי למשתתפים הפעילים הייתה הצלחה גבוהה יותר בממד הקבוצתי, בהשוואה למשתתפים הפעילים פחות) רימור, רוזן ונויטל ,( 2008 למשתתפים היותר פעילים בפורום הקורס הייתה הצלחה קבוצתית רבה יותר והצלחה אישית נמוכה יותר בבניית המסד, בהשוואה למשתתפים הפחות פעילים בפורום. הממצאים מצביעים על הישגים דיפרנציאליים בקרב לומדים בעלי אוריינטציה לימודית שונה. בעוד שלומדים בעלי אוריינטציה לימודית שיתופית נוטים לתרום להגברת ידע קבוצתי, לומדים בעלי אוריינטציה לימודית יחידנית מתמקדים בבניית ידע אישי , כפי שנמצא בסביבת המסד המקוון. בנוסף לבדיקת מדדים של בניית ידע בסביבת מסד שיתופי מקוון, מתמקד המחקר בבדיקת תהליכי הנמקה בסביבה זאת . בחינת תהליכי הנמקה של לומדים בסביבה מקוונת (Weinberger & Fischer, 2006 ) , מציגה תמיכה נוספת לממצאים בדבר תהליכים לימודיים דיפרנציאליים בקרב לומדים בעלי אוריינטציה לימודית שונה ( יגאל רוזן, ריקי רימור).

סקירות למכביר נכתבו על השפעת טכנולוגיות ה-WEB 2.0 על החינוך ,אך מרביתם התעלמו משאלת המיומנויות והכישורים שיש להקנות לתלמידים ולסטודנטים לקראת למידה יותר מעמיקה באינטרנט . מאמרה של Catherine Lombardozzi מנסה לענות על פער זה ולהציג בצורה נבונה את ההבדלים של מיומנויות למידה מסורתיות ובין מיומנויות של דור ה- Learning 2.0 מבחינת מיומנויות מידעניות וניהול מידע. כך לדוגמא, מדגימה Lombardozz בטבלה שלה כי חקר באינטרנט בעידן Learning 2.0 פירושו לא רק מציאת המידע, אלא גם תובנה של בחירת מנוע החיפוש המתאים, מיקוד מילות המפתח ועוד. מיומנויות נוספת שחשיבותה נעשתה קרדינאלית בעידן Learning 2.0 היא המיומנות של הערכת מקורות המידע המחייבת את הלומד לזהות מקורות מידע שונים ולהבחין בהם בצורה יותר ברורה. בתהליך חקר מסורתי שאלת ההערכה של המקורות הייתה קיימת , אך לא בצורה קריטית כפי שנדרש כיום.

שולחן העבודה הממוחשב ( SMART Table ) הוא כיום מוקד הפיתוח של הרבה חברות מחשבים ובתי תוכנה בעולם . "שולחן העבודה הממוחשב" הם מרכז יצירה אישי או קבוצתי המאפשר לילדים ליצור , לגלות עולמות ( השולחנות הממוחשבים מחוברים לאינטרנט בתקשורת אלחוטית) . ניסויים ראשונים בבתי ספר ובגני ילדים מצאו כי המימשק של תצוגת השולחן הוא אינטואיטיבי להפעלה והילדים נמשכים לשחק בו ולגלות סקרנות כל הזמן .