יום לאחר שרותי סלומון הציגה את שבעת הכללים לעיצוב מרחבי למידה, ג'יי הורוויץ מעלה תהיות לגבי (אי-)יישומם במערכת החינוך: "…רעיונות והצעות לעיצוב "אחר" או "מקורי" של מרחבי למידה אינם חדשים. הדוח של SKG שממנו רותי גזרה את שבעה הכללים התפרסם בשנת 2011, והפרויקט עצמו יצא לדרך בשנת 2008. והיו לא מעט פרויקטים דומים שקדמו לו. בישראל, למשל, ספרו של דוד חן, "בית-הספר העתידי כרמים – בין תיאוריה למעשה" התפרסם בשנת 1999. התיאורים של מרחבי הלמידה שבספר אינם זהים לאלה של SKG, אבל די ברור שעקרונות העיצוב וההצעות לביצוע דומים מאד. זאת ועוד: רבים מהעקרונות האלה יושמו במרחב הפיסי של כרמים". אולם, אם אין בעקרונות אלו כל חדש, מדוע מרחבי הלמידה הבית-ספריים אינם מעוצבים בהתאם? (ג'יי הורוויץ).

רותי סלומון מציגה בבלוג שלה שבעה עקרונות לתכנון ולעיצוב מרחבי למידה שפותחו בפרויקט ה"מרחבים ליצירת ידע" (Spaces for Knowledge Generation – SKG): "האתגר שמציב לנו עיצוב מרחבי למידה המותאמים לתרבות ולאופי של הארגון החינוכי, אשר מעמידים את הלומד במרכז, והם מושתתים ומכוונים על ידי תפיסות פדגוגיות איתנות ורלוונטיות, הינו אתגר העומד מול כל מוסד חינוכי היום. כדי למנוע את הסכנה של השקעה רבה ובנייה של סביבות גנריות, לא מותאמות ולא באמת רלוונטיות לאוכלוסיות הלומדים יש להבין טוב טוב את צרכי הקהל שילמדו בסביבות הללו, ולבנות אותם על פי עקרונות פדגוגיות ועיצוב בדוקים. דוגמה טובה של מחקר שנעשה הינה המסמך שיצא לאור על ידי ה-SKG האוסטרלי" (רותי סלומון).

סקירה מועילה של לימור ליבוביץ המתמקדת בהרצאת טד של סאל‏ קהאן (Sal Khan), שהקים את אקדמיית קהאן ‏(Khan Academy‏): "…[ההרצאה] קוראת לחשוב על תהליך החינוך כתהליך אישי בו כל לומד משיג שליטה מלאה בתוכן ומסוגל לחשוב על עצמו במונחים של הצלחה, ללמוד באופן עצמאי ולהיות יזם, יצירתי וחדשן בחברת הידע" (לימור ליבוביץ).

במאמר שלהלן הכותבים מציעים להחיל על מחשבי בית הספר הגדרות אחדות שיסייעו למורים במשימה הסבוכה: ניהול שיעור בכיתת מחשבים. הצעותיהם נוסו בבית הספר הניסויי ממ"ד כפר אדומים וזכו להצלחה מרבית. הן מבטיחות למורים את השקט הדרוש לניהול למידה בכיתת מחשבים ועוזרות להם להתפנות לעיקר: לעסוק בתוכן ובתהליכי הלמידה ולא לכלות את זמנם על תפעול טכני וענייני משמעת (יוחאי עופרן ופינחס ברויער).

TED.Ed – פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור בקלות שיעור מותאם אישית סביבו – שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור תוכלו להפיץ באופן פומבי או פרטי, ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים ( אפרת מעטוף) .

המאמר מדווח על מיזם מקוון לשילוב התקשוב בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב אשר מטרתו הייתה לשלב תקשוב בצורה מעמיקה יותר בלמידה ובסביבות הלמידה . במסגרת המחקר של צוות החוקרים פותח מודל מתוקשב שיתופי המבוסס בחלקו ובמשולב גם על מכשירים ניידים וכתיבה בבלוגים. המודל הפדגוגי המתוקשב אשר פותח נקרא The Mobile- Blended Collaborative Learning model והוא נועד לאפשר למידה פורמאלית עם הליכי למידה בלתי פורמאליים בכל התהליך הלימודי. המחקר פורסם בכתב העת השפיט Journal of Computer Assisted Learning (מחברים :Lai, K.-W. , Khaddage, F. , Knezek, Gerald ).

בשלב השלישי הורחב היקף הפרויקט הניסויי ומשתתפים בו בסמסטר 2013 א 323 סטודנטים שקיבלו את ספרי הקורס הדיגיטליים לטאבלטים הפרטיים שלהם. חוויית הלימוד טובה בהרבה מזו שהייתה בספרים דמויי קינדל — אבל הסטודנטים באו"פ עדיין מתקשים להיפרד מהספר המודפס. מגייסים את הסטודנטים לניסוי בשלב הראשון של הניסוי — בשנת הלימודים 2011 — קיבלו סטודנטים מתנדבים ספרי לימוד על גבי מכשירים דמויי קינדל. בשלב השני, שנערך בסמסטר הראשון של שנת 2012 , הועלו התכנים על מכשירי אייפד והמכשירים הושאלו לסטודנטים.

במאמר זה, המחברת דנה בתוצאות של מחקר שהיא ערכה עם 100 תלמידים למדעים בכיתה ז' שיצרו סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (Personal Learning Environments) לצורך חקירה מדעית יסודית. המחברת מציעה תובנה לגבי סביבות הלמידה המתוקשבות המותאמות אישית שנטען כי זו השיטה שבה משתמשים התלמידים כדי לארגן את הלמידה המקוונת שלהם המכוונת עצמית. היא מציינת שהממצאים הכוללים שלה חשפו כי יכולתם של התלמידים למנף טכנולוגיות חדשות, כך שאלה יענו על היעדים החינוכיים, משפיעה הן על התלמיד והן על המורה (Drexler, Wendy).

פרופסור סטיבן ווילר (מומחה לטכנולוגיות למידה באוניברסיטת פליימות באנגליה) ממליץ במאמרון שכתב בשם "Content as Curriculum " על המודל ההוליסטי שמתפתח כיום בביה"ס התיכון אלבני אוקלנד, ניו- זילנד. במידה מסוימת מודל זה מזכיר את מודל הלמידה בבתי הספר הדמוקרטיים בארץ אך יש בו שילוב בינתחומי רב יותר ושילוב רב יותר של אמצעי תקשוב מתקדמים . ביה"ס התיכון מורכב ממרכזי למידה ובו לומדים גילאים שונים בעבודת צוות ופרוייקטים והתלמידים יכולים לעבור בין מרכזי למידה של מקצועות לימוד שונים.

כבר דיווחנו בעבר על הבלוג הקבוצתי המשותף לסטודנטים בקורס ולמרצה ד"ר הדס וינברגר. השיטה שהנהיגה ד"ר וינברגר ממשיכה להתפתח וממשיכה לאתגר את הסטודנטים הלומדים אצלה בקורס. הבלוג "עבודת כיתה" מציג ומתאר עבודות סטודנטים במחלקה לטכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי חולון. מעיון וקריאה בבלוג "עבודת כיתה" נראה כי הוא הפך לבסיס ידע שיתופי של הקורס כאשר עבודות החקר הופכות לנחלת הכלל ומעמיקות את הידע של הלומדים. לאחרונה ראינו בבלוג קבוצתי זה דיווחים על פרויקטים מתוקשבים מאתגרים של הסטודנטים בתחומי התאמת מידע באינטרנט. תוצרי הקורס והפרויקטים של הלומדים הוצגו גם הוצג במסגרת כנס מיט"ל התשיעי להוראה מתוקשבת בחינוך הגבוה.

בעידן של התאמת מידע ללומד או לחוקר חשוב שאנשי חינוך יכירו גם את הכלים המתוקשבים באינטרנט להתאמת מידע אישי ומקצועי.סביבות אלה נקראות PLE (סביבה מותאמת אישית – Personal Learning Environment). מכיוון שמדובר באתרים, ניתן לעבור ממחשב למחשב ובכניסה אחת להיות נגיש לכל אתרי העבודה שלך. ברשומה זו מתארת ד"ר מירב אסף אפליקציות שונות שעשויות להפוך את הדף הגוגל האישי לשער כניסה יעיל יותר לעבודה, וכן לתאר סביבות נוספות שהופכות את האינטרנט לסביבה מתואמת אישית.