דיווח מעניין של רותי סלומון אודות החידושים המתרחשים בערוץ המו"פ של מכון מופ"ת: "ב"מו"פ לחדשנות וטכנולוגיה בחינוך, מכון מופת" החלטנו להתחיל בפיתוח של Dashboard ויזואלי שמציג ניתוח של הפעילות שמתנהלת ב-Moodle על פי שאילתות שונות. המערכת הרי אוספת הרבה הרבה נתונים אודות המרצים והלומדים, כל "קליק" מתועד, ואנחנו רוצים להנגיש דאטה רלוונטי בצורה ויזואלית כדי לייעל את פעילות המשתמשים בפלטפורמה. כל המכללות המשתדרגות בימים אלה ל-Moodle 3.1 ימצאו את ה-Dashboard כחלק מהמערכת שלהם" (רותי סלומון).

מעל 10 שנים היה מקובל, אצלנו המידענים, להתחיל כל חיפוש ויזואלי באיתור חומרים ויזואלים ותמונות באתר פליקר, אך בשנתיים האחרונות אינסטגרם הוכיחה את עצמה כרשת חברתית לתמונות הכי פופולארית שיש. מאות מליוני משתמשים חולקים תמונות ומפזרים ב'האשתגים' לכל עבר. אבל החיפוש היעיל ביותר באינסטגרם הוא באמצעות סט הכלים של אתר אינטרנט יעיל בשם WEBSTA (עמי סלנט).

על רקע הזרימה ההולכת ומתגברת של הביג-דאטה (big data), מאמר זה בוחן את ההזדמנויות ואת הדאגות הנוגעות לביג-דאטה בחינוך. בפרט, מאמר זה מציג את הביג-דאטה, ומשרטט את ההזדמנויות הפוטנציאליות של שימוש בביג-דאטה בחינוך בשני תחומים: ניתוח למידה (learning analytics) ומדיניות חינוכית, ודן בדאגות הנוגעות לאבטחת נתונים, הגנת פרטיות וגבולות אתיים של גישה לנתונים דיגיטליים אישיים (Wang, Yinying, 2016).

פעם היו לנו בהיסטוריה אימפריות ששלטו בארצות, עמים, יבשות ובחומרי גלם של אוצרות טבע. כיום יש לנו אימפריות מתוקשבות של נתונים, בעיקר אימפריות היודעות לנתח נתונים צבורים על המשתמשים שלהם. לפייסבוק יש יתרון בכיוון זה והיא אכן משקיעה סכומי עתק לפיתוח למידה חישובית על מנת לזהות את סוג האינטראקציה שיש להתאים למשתמשים שלה. פייסבוק מפעילה מרכזי מחקר ופיתוח מתקדמים בתחומי הלמידה החישובית על מנת להתאים לכל משתמש את סוגי המידע ואת סוגי האינטראקציה (עמי סלנט).

ג'יי הורוויץ מתייחס למאמרון הקודם שלו בנושא "תכנית לימודים המבוססת על איסוף וניתוח נתונים", ומתאר כיצד הביע בו את החששות שלו "כלפי ההשתלטות על החינוך של תפיסת עולם מכניסטית שבאה לביטוי בחברות כמו Knewton והנתונים הרבים שהן אוספות. ציינתי שחברות כאלה מתיימרות לייעל ולשפר את הלמידה של תלמידים באמצעות כמויות המידע האדירות שהן אוגרות בכל שלב ושלב של ההוראה והלמידה. נדמה לי שהסברתי את ההתנגדות שלי לתפיסה הזאת במאמרון ההוא, אבל יש עוד שני היבטים של הסוגיה הזאת שראויים להתייחסות".

במאמרון מרתק אודות פני החינוך, ג'יי הורוויץ מציין כי "נכון להיום עתיד התקשוב החינוכי, כמו עתיד התקשוב בתחומים רבים אחרים, נמצא בנתונים, ב-big data. ומתברר שהמקור העשיר ביותר לנתונים הוא דווקא החינוך". הורוויץ מבקש להתריע מפני "תפיסת העולם המכניסטית שמנחה את הפרויקטים שמבקשים לאסוף עוד ועוד נתונים ועל פיהם לקבוע כיצד הלמידה צריכה להתרחש. תפיסת העולם הזאת באה לביטוי חד במיוחד אצל חוסה פריירה, מנכ"ל Knewton".

מצגת העוגן של ההרצאה בכינוס "מידע 2012 " במלון הילטון תל אביב ה15 למאי 2012 . ההרצאה מציגה הבזקים מהירים בנושאי מאגרי נתונים בעולם . בעלם רוויי מידע התמונה המתקבלת מהצגת נתונים היא לעתים משמעותית יותר מכל תמה או סוגיה טקסטואלית ולכן יש ביקוש גובר למאגרי נתונים בעולם . יחד עם זאת , מרבית המשתמשים אינם מודעים לקיומם של מאגרי נתונים וחושבים בטעות שהכול יימצא באמצעות גוגל . בהרצאה יוצגו הסוגים השונים של מאגרי נתונים בישראל ובעולם. מוצע לקרוא את הסקירה המלאה ( עמי סלנט).

לפני שנתיים, כשעמד לצאת וולפראם אלפא – מנוע החיפוש לתשובות עובדתיות – גוגל היתה מודאגת. אבל תוך זמן קצר התברר כי מדובר על סוג אחר של חיפוש וגוגל נשמה לרווחה . עתה מנוע החישוב וולפראם אלפא כבר בן שנתיים והוא עדיין בועט, גם אם לא לכיוון של גוגל. כן, וולפראם אלפא יודע היום לומר לך איזה מטוס חלף זה עתה מעל הראש שלך, אבל הוא לא הצליח להפוך למתחרה רציני. הוא מנוע חיפוש לגיקים, וספק אם הוא ברירת המחדל של מישהו כמנוע החיפוש. אבל הוא עדיין כאן, וצוות הפיתוח שלו גדל, וגם זה משהו, בהתחשב בנסיבות. כיום כבר עובדים בוולפארם אלפא כבר 200 מהנדסי תוכנה ומדעני מחשב , ובראשם ברק ברקוביץ (Barak Berkowitz) שמוביל אותם להישגים מחודש לחודש. האתר של Wolframalpha.com?(וולפראם אלפא) מבקש להגדיר עצמו לא כמנוע חיפוש, אלא כמנוע לחישוב מידע (Engine Computational Knowledge),