-
לינק
הספר הינו מדריך שימושי למורה ומחנך המלווה את הקורא מרגע קבלת ניהול הכיתה ועד לטכס פרידה בסוף כיתה י"ב. בספר יש התייחסות לצדדים השונים בניהול הכיתה: שעות חינוך,טיול שנתי, מפגשים עם ההורים, ניהול יומי שוטף, ומעל הכול, הקשר עם התלמיד.בספר משולבים גם סיפורים אישיים המבליטים את מורכבות מקצוע ההוראה. כמעט בכל הסיפורים בוחנת הכותבת סיטואציה בהיותה תלמידה ו/או סיטואציה דומה בהיותה מורה (ליאורה נוטוב)
-
מאמר מלא
סקירה מעניינת ומועילה מבית מט"ח ( 2008 ) על סוגיות מרכזיות שיש לקחת בחשבון בשילוב ילדים עם ADHD בכיתה רגילה. המורות מתאימות לתלמידים עם ADHD יוצרות אווירת לימודים ועניין בתלמידים תוך שליטה במתרחש בכיתה ושימוש בחומרים מובנים עם הקפדה על רצף בלימוד , מעבירות חומר אקדמי תוך שימוש בפעילויות שמטרתן ברורה לתלמידים, מקדישות מספיק זמן להדרכה והסבר, בודקות את עבודת התלמידים בתדירות גבוהה, דואגות להכנה מראש של מהלך השיעור כולל שאלות לבדוק מה מידת ההבנה של החומר הנלמד, מספקות משוב מיידי לתלמיד על עבודתו הלימודית. כמו כן מונה הסקירה את ההתאמות הנדרשות בכיתה למאפיינים הקלאסיים של ADHD .
-
לינק
אחד הפתרונות שמתגבשים בכיתות מתוקשבות בזמן האחרון הוא לעבוד על "מקצב" של שיעור: פרקי זמן מוקצבים ומגודרים מראש, שבהם המורה מבקשת מהתלמידים למלא מטלות קטנות במהלך השיעור ובודקת אותם תוך כדי. מטלות כאלה יכולות להיות לדו' להגדיר מושג , בעזרת חיפוש ברשת, או לפתור איזושהי בעיה בכוחות עצמם, ורק אח"כ לתת את הפתרון לכיתה. המורה יכולה למשל, לומר לתלמידים שיש להם 5 דקות לבצע משימה. בזמן הזה היא עוברת ביניהם ובוחנת מה הם עושים, עוזרת למתקשים ומאפשרת חשיבה אישית. בתום הזמן המוקצב היא מרכזת שוב את התלמידים, בודקת מה עשו וממשיכה. כשבונים את השיעור מאינטרוולים כאלה, השיעור הופך להיות קצבי ומאד מאתגר. הוא גם מאפשר שליטה ושחרור שליטה לסירוגין, בהתאם להחלטת המורה ( אסתי דורון ) .
-
סיכום
בביה"ס "צאלים" באילת פותחה פותחה תוכנית המעודדת אוטונומיה הכיתתית תוך הקפדה על ערכי היסוד: אוטונומיה אישית של כל פרט השותף לארגון הנקרא כיתה, ושיתופיות קהילתית מתוך דיאלוג המתקיים בכל עת. הכיתה כארגון קהילתי שותפה בעיצוב חייה ובניהולם ומהווה מסגרת חינוכית חברתית המספקת לו את התנאים המרביים להצלחת הילד, הן בתחום הלימודי, והן בתחום החברתי והרגשי. הילדים, כל אחד על-פי גילו וכישוריו תופשים את הכיתה ואת בית –הספר כמקום שבו מתקיימים יחסי גומלין בין נתינה וקבלה: מטפחים את חברת הילדים , תורמים מכישוריהם ומזמנם ומקבלים תנאים לביטוי עצמי, ליכולות של "גאוות יחידה", לצמיחה אישית, חברתית , ועוד . כדי להגיע להישגים חינוכיים אלה, יצרה הנהלת בית-הספר "צאלים" תבנית פעילות בדגשים של נתינה ובמה מרבית לפיתוח כישורים ומיומנויות אישיות וחברתיות : חינוך לאחריות אישית וקבוצתית , חינוך לערכי דמוקרטיה, הצמחת מנהיגות , הדדיות , נתינה ועוד .
-
לינק
בשנים האחרונות יותר ויותר מורים מרגישים בודדים ומבודדים בהתמודדותם היומיומית עם בעיות משמעת והתנהגות. המאמר מציג תכנית חדשנית להתמודדות עם בעיות משמעת והתנהגות, מתוך תפיסה אלטרנטיבית של בית הספר כקהילה. התכנית יושמה בבית ספר יסודי בעזרת כלים ברוח גישת 'הסמכות החדשה' וההתנגדות הלא אלימה. הגישה נוסחה במקור בהקשר של התמודדות הורים או מורים עם בעיות התנהגות של ילדים ברמה הפרטנית, והמקרה המוצג ממחיש כיצד היא הותאמה להתמודדות עם קשיים שעלו ברמת הכיתה ( טל מימון, תרי שטרנברג ועידן עמיאל).
-
לינק
ביקורת ספרו של Chris Watkins "ניהול הכיתה במתכונת של קהילות לומדות". המטרה העיקרית של הספר ליצור השראה אצל המורים לטיפוח מודלים של קהילות למודות בכיתת הלימוד תוך כדי חשיפה של אסטרטגיות הוראה הנדרשות לשם כך. הספר מציג בחלקו הראשון ממצאים מחקריים על חשיבות הפעלת התלמידים כקהילות לומדות והמשך דן במבנה, ארגון ודרכי הפעולה נדרשים לשם כך. כמו כן, כולל הספר פרקים חשובים, מהותיים ונחוצים על חשיבות הרפלקציה של המורה לגבי תהליכי ניהול כיתה באמצעות קבוצות למידה ורפלקציה משותפת של כמה מורים היכולים להתארגן להתנסות כזו. נקודת המוצא של הספר היא שיש להעצים את המורים בכיתה על מנת שיוכלו להפעיל ללא חשש וללא אילוצים את התלמידים בכיתה כקהילות למידה. הספר מדגיש יותר את הרציונאל הפדגוגי והקונספטואלי של ניהול הכיתה כקהילות למידה ופחות מתמקד בהיבטים המעשיים שעליו המורה לנקוט, אך בכך איכותו הגבוהה.
-
לינק
מאמר זה דן בהשפעה התרבותית על ההתנהגות; הנחות תיאורטיות על תלמידים ממגוון תרבויות; ואסטרטגיות בעלות רגישות תרבותית לניהול התנהגות בכיתה. אסטרטגיות אלה יהיו הוגנות מבחינה תרבותית ומכוונות לתרבויות ספציפיות, הן יצרו אקלים בית ספרי הומאני יותר ויעודדו אחריות קהילתית וקולקטיבית ( Duhaney, Laurel M. Garrick ).
-
לינק
ניהול שיעור באמצעות שאלות ותשובות היא דרך שכיחה ושבלונית להוראה. במתכונת זו מנסים לכאורה המורה והתלמידים להגיע להבנה משותפת של הבעיה הלימודית. המורה הוא זה שמציג את השאלות, מספק את התשובות, מחליט מי ידבר, שוקל אם התשובה טובה ומעריך את הבנתו ואת ידיעותיו של התלמיד בפני חבריו. מרבית התשובות נמצאות בידי המורה, ועל הילדים לנחש אותן. השאלות סגורות ומאפשרות מגוון מצומצם של תשובות. עפ"י רוב רק התלמידים החזקים משתתפים. לעומת זאת, כאשר הדגש הוא על שמיעת דעות והחלפת רעיונות, כמעט כל התשובות מתקבלות, וגם התלמידים החלשים משתתפים. דווקא אז התלמידים החזקים פחות מתבלטים. עם זאת גם כאשר למראית עין כל תשובה מתקבלת, יש מורים שאינם מצליחים להסתיר לאיזו תשובה הם מצפים ומי שמאכזב אותם, מקבל על כך איתות ברור ( אליעזר יריב).
ניהול כיתה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין