שכיחות שילובה של למידה באמצעות טכנולוגיה מקוונת בכיתה גדלה בשנים האחרונות. המחקר הנוכחי מבקש להבין את עמדותיהם של מורים כלפי מדיניות של יחס 1:1 בין מספר התלמידים ומספר המחשבים הניידים בחטיבות ביניים ותדירות השימוש של תלמידים בטכנולוגיה מקוונת. בנוסף, מנסה המחקר למפות את חששות המורים בנוגע ליכולות תלמידי חטיבת ביניים להשתמש באמצעים ניידים וטכנולוגיות ניידות בסביבות למידה של 1:1. מסקנת המחקר היא שעל מנת להפחית את השימוש שעושים התלמידים באמצעים טכנולוגיים שלא למטרות לימודיות, על המורים להנחותם ולחזק את כישורי הלמידה של תלמידיהם, כגון חיזוק יכולת למידה מכוונת-עצמי.

כמעט כל הסטודנטים ברחבי העולם הראשון והשני מחזיקים בבעלותם מכשירים ניידים, אבל ייתכן שמערכת ההשכלה הגבוהה אינה משתמשת מספיק במשאב זה. סקירה זו בוחנת 91 מאמרים בכתבי עת מ-28 מדינות שפורסמו בשנים 2015-2009, ועוסקים ביישומים של מדיניות Bring Your Own Device – הביאו את המכשיר שלכם – באקדמיה. מטרת הסקירה היא לבחון כיצד מדיניות זו מיושמת כאשר ניתן להבחין בטשטוש גבולות הזמן והמרחב, כלומר לימוד מחוץ לחלל הכיתה ומחוץ לשעות השיעור – למשל בשעת הנסיעה באוטובוס בדרך לפקולטה. מטרה נוספת של הסקירה היא לאתר את הבעיות והמכשולים הנוגעים ליישומים האלה. לא נצפה שינוי לאורך השנים בתחומי העניין שהופיעו בספרות המחקר, אך תחומים אלה נעשו מגוונים יותר. חמשת היישומים שזוהו ב-2009 נידונו לאורך כל השנים המדוברות, בעוד שהמספר הכולל של יישומים שנידונו גדל ל-12 ב-2015. מאחר שיותר ממחצית המאמרים שנסקרו חסרו ציון של שנת איסוף הנתונים, עלתה סוגיה מתודולוגית הנוגעת לניתוח מגמות. מאחר שנתון זה יכול להשתנות בצורה ניכרת מאז זמני פרסום המחקרים שנסקרו, כל ניתוח מגמות לוקה בחוסר ודאות. בצד זאת, הסקירה העלתה דפוס של התרחקות מהפצה של תוכן לעבר יישומים של רישות חברתי. תשומת לב קטנה בהרבה ניתנה בספרות המחקר שנסקרה למכשולים ולבעיות בשנים מאוחרות יותר, אבל היו כמה תחומים שטופלו: בעיות בשימוש במכשירים בשל קוטן המסכים והמקלדות, עלויות גבוהות של מכשירים ותכניות נתונים שהופכות את הבעלות לבלתי מעשית בסוגי פעילות ובקבוצות סטודנטים מסוימים.

המערך הפיזי של אולם ההרצאות המסורתי, שבו כל הכיסאות ניצבים לכיוון אדם יחיד בחזית החדר, מסמל פדגוגיה המתבססת על חבר סגל זה כמקור הבלעדי למומחיות הנגיש מתוך בכיתה. אולם האינטרנט והטכנולוגיה האלחוטית מאפשרים לנו לפרק מבנים חינוכיים – פיזיים ואחרים – שהיו הכרחיים כאשר גישה למידע הייתה קשה. על המחנכים לבחון את המשמעות של להיות בתוך כיתה כאשר הקירות אינם מהווים מחסום לזרימת המידע (Chachra, Debbie, 2016).

עמי סלנט מפרסם בבלוג החשוב שלו סקירה נוספת העוסקת בכלים שיתופיים לכיתה: "בהמשך לסקירה שפרסמנו לאחרונה על פלטפורמת Kahoot לניהול חידונים מקוונים וסקרים קיבלנו מכמה מורים מנוסים וחדשניים בשטח המלצה חמה לפלטפורמה של Triventy. מתחקיר שערכנו בשדה מצאנו כי אכן יש שימוש יצירתי וחדשני על ידי מורים בישראל בפלטפורמת טריוונטי בכיתות הלימוד, לדוגמא: ליאת פלג, מורה בבית ספר פאול קור בפתח תקוה, מספרת על חוויית השימוש בטריוונטי במסגרת מפגש של קבוצת T.E.A.M – מורים מתנסים בטכנולוגיות חדשניות לפני כולם" (עמי סלנט).

החידוש העיקרי בפלטפורמה של Kahoot הוא מתן אפשרות לצוותים של תלמידים להתמודד בחידון מרובה משתתפים. התוכנה, בגרסה החדשה, מאפשרת בקלות רישום של התמודדות צוות תלמידים מול צוותים בחידון המקוון מרובה המשתתפים. במתכונת כזו, אנחנו מקבלים היערכות חינוכית משמעתית של למידת צוותים באינטרנט והניסיונות המוקדמים של בית התוכנה גילו כי מתכונת זו היא מאד אטרקטיבית לתלמידים המשתתפים בחידון מקוון המדמה משחק מקוון (עמי סלנט).

מבין כל השינויים הטכנולוגיים בחברה, הטלפונים החכמים הפכו לאחד החידושים המאומצים ביותר. בכיתה, לעומת זאת, תגובה מקובלת לטלפונים בידי התלמידים היא להחרים אותם! מחקר זה משתמש בתיאוריה של הבנייה חברתית של טכנולוגיה (Social Construction of Technology) כדי לחקור באם למדיה הניידת יכול להיות מקום בכיתה (Laskin, A. V., & Avena, J. , 2015).

למידה ניידת (m-learning) מאפשרת לסטודנטים ללמוד בכל מקום ובכל זמן. אך ניידות מביאה עמה גם אתגר חדש. סטודנטים עשויים עתה להיות בתנועה מתמדת וההקשר שממנו הם לומדים צריך להיות מותאם בצורה דינמית. לפיכך אדפטציה הופכת להיות חשובה יותר ויותר כאשר מדובר בלמידה ניידת. מאמר זה מציג מחקר אמפירי המיועד להעריך את ביצוע הלמידה ואת העמדות של סטודנטים לתארים מתקדמים כאשר הם משתמשים במערכת ניידת אדפטיבית המאפשרת התאמה של תכני הלמידה למיומנויות שלהם, למכשיר שלהם ולהקשר הנוכחי (Garcia-Cabot, Antonio; de-Marcos, Luis; Garcia-Lopez, Eva, 2015).

ספרות המחקר מראה כי סטודנטים בקולג' מרבים להפר את האיסור על שימוש בטלפונים ניידים בכיתה (Tindell & Bohlander, 2012). נראה כי המכשירים יכולים לתרום ללמידת הסטודנטים ולשיפור הישגים אקדמיים מפני שהם מציעים איתור מידע מקוון, שיתוף קבצים ואינטראקציה עם מרצים וסטודנטים-עמיתים (Bull & McCormick, 2012; Tao & Yeh, 2013). ואולם סטודנטים רבים תופסים את מכשירי הטלפון הניידים בעיקר כאמצעי לשעות הפנאי, והשימושים הנפוצים ביותר הם רישות חברתי, גלישה באינטרנט, צפייה בסרטונים ומשחקים ((Lepp, Li, & Barkley, 2015; Lepp, Barkley, Sanders, Rebold, & Gates, 2013. אם עיקר השימוש במכשירים נעשה למטרות פנאי ולא ללימודים, הרי שהמכשירים עלולים לפגוע בלימודים בסביבה אקדמית (Levine, Waite, & Bowman, 2007).

המאמר דן במאמציה של ממשלת ארה"ב לתת לכל תלמיד בארה"ב מחשב נייד, טאבלט, או טלפון חכם והשפעתם על מערכת החינוך האמריקנית (Scherer, Michael, 2014).

כלי מעולה המאפשר למורה להעביר תכנים ישירות למכשירים הנייחים והניידים של התלמידים. מתאים לתנאים מגוונים : מפגשי למידה בהם המורה והתלמידים נוכחים באותו המרחב הפיסי: חדר מחשבים / כיתה עם מחשבים ניידים, טאבלטים או סמארטפונים. שיעור סינכרוני. עבודה במרחבים מגוונים, לדוגמה: במהלך סיור לימודי (בתנאי שיש חיבור לאינטרנט !), איך זה עובד ? המורה מכין מראש, באמצעות הכלי, מצגת אינטראקטיבית אשר יכולה לכלול טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, חידונים וסקרים, כלי ציור ועוד. במהלך השיעור נכנס המורה לחשבונו ומפעיל את המצגת. את הקוד שמתקבל הוא מוסר לתלמידיו כדי שיכנסו באמצעותו אל האתר (במחשבים ניידים) או דרך האפליקציה ( אפרת מעטוף).

מאמר זה מציג תוצאות סקר שנערך בקרב סטודנטים בינלאומיים המשתמשים בקבוצה סגורה בפייסבוק כחלק מקורס מקוון. הממצאים הראו שחלק מהסטודנטים ציינו ארגון לא מושלם של חומרי הקורס בפייסבוק. למרות זאת, רוב הסטודנטים ציינו את התפקיד החיובי שהיה לפייסבוק בהתפתחות של הקשרים ביניהם (Sapargaliyev, Daniyar, 2014).

המכשירים הדיגיטליים בכיתה כמו מחשבים, טאבלטים וטלפונים חכמים מציעים הזדמנויות מרגשות להעמיק את הלמידה דרך יצירתיות, שיתוף פעולה וקשר, אבל אותם מכשירים שיכולים גם להפריע לתלמידים. באופן דומה, הורים מתלוננים שכאשר התלמידים נדרשים לסיים את שיעורי הבית באופן מקוון, קשה לגרום להם להישאר ממוקדים במשימה. הימצאותה של הטכנולוגיה הדיגיטלית בכל תחומי החיים לא תיעלם, אבל אם התלמידים לא לומדים כיצד להתרכז ולהשתיק את הסחות הדעת, המחקר מראה שיהיה להם הרבה יותר קשה להצליח כמעט בכל תחום (Katrina Schwartz, 2013).

המאמר מדווח על מיזם מקוון לשילוב התקשוב בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב אשר מטרתו הייתה לשלב תקשוב בצורה מעמיקה יותר בלמידה ובסביבות הלמידה . במסגרת המחקר של צוות החוקרים פותח מודל מתוקשב שיתופי המבוסס בחלקו ובמשולב גם על מכשירים ניידים וכתיבה בבלוגים. המודל הפדגוגי המתוקשב אשר פותח נקרא The Mobile- Blended Collaborative Learning model והוא נועד לאפשר למידה פורמאלית עם הליכי למידה בלתי פורמאליים בכל התהליך הלימודי. המחקר פורסם בכתב העת השפיט Journal of Computer Assisted Learning (מחברים :Lai, K.-W. , Khaddage, F. , Knezek, Gerald ).

פרופסור חנן יניב , מומחה ללמידה מתוקשבת וסביבות למידה מתקדמות, מציע דגם פדגוגי -עקרוני של פעילות מאתגרת בכיתה באמצעות סמארטפונים, הוא מאמין שסוג כזה של פעילות בכיתה או בבית הספר, שאיננו הנחתה שרירותית מלמעלה, יביא לתובנות תרבותיות וערכיות אצל התלמידים (והמורים, אולי) באופן שבו כללי השימוש בסמארטפונים ובטבלטים ייושמו מתוך שותפות ולא מתוך כניעה והתמרמרות. ההשלכות על ההתפתחות הערכית של הקהילה הן ברורות.

המאמר משווה את ההנעה בין קבוצות של לומדים שלמדו באמצעות קורס מקוון המבוסס על מערכת למידה מקוונת (e-learning) עם תמיכה של מכשירים ניידים וללא תמיכה של מכשירים אלה, בהתאמה (Chaiprasurt, Chantorn; Esichaikul, Vatcharaporn, 2013).

לאחר שנים רבות שבהן הוקעו בתי הספר בישראל כמי שאינם מתאימים עצמם למהפכה הטכנולוגית, השנה התקדם התקשוב במערכת החינוך שלב נוסף, כשלמרבית הכיתות הוכנסו לוח חכם ומקרן כאמצעי הוראה. המורים צוידו במחשב נייד, והם משלבים, לפחות בחלק מהשיעורים, אינטרנט על גבי הלוח האינטראקטיבי. אך האם יש יתרון אמיתי ללמידה כזו, המצדיק את ההשקעה הגדולה בתקציבי הציוד ובהדרכה? תוכניות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה? ( תמירה גלילי) .