שותפויות מחקר-פרקטיקה (RPPs) התפתחו תיאורטית במהלך העשור האחרון והן כעת תחום מתרחב במהירות של רפורמה במחקר ובפרקטיקה החינוכית. ספרות המחקר מתארת שותפויות כאלה כשיתופי פעולה ארוכי טווח והדדיים בין מורים וחוקרים החוקרים בעיות פרקטיות. חוקרים ואנשי מקצוע עובדים יחד ברוח של הדדיות כדי לפתח שאלות מחקר, לאסוף נתונים, ליישם התערבויות ולנתח ולהשתמש בממצאים. מחקר והוראה צפויים להיות רלוונטיים יותר למדיניות ולפרקטיקה כאשר מורים וחוקרים עובדים יחד מתוך כבוד ואמון הדדיים. למרות ש-RPPs חולקים מאפיינים רבים, הם יכולים להשתנות משמעותית בתצורות ובאינטראקציות של השותפים, בעוצמת העבודה ובתפוקות הצפויות.

מחברת המאמר עורכת השוואה מתודית בין סוגי התנסויות מחקריות שלה: כחוקרת אתנוגראפית חיצונית בבית ספר, וכחברה בצוות שיתופי העורך מחקר פעולה והכולל בתוכו מורות. המאמר מהווה התבוננות או רפלקציה על מקום החוקר בתהליך, על אופני הלמידה ויצירת הידע, על מערכות היחסים הנוצרות, על תהליכי ניתוח ופרשנות, ועל תשומות ותרומות של ההשתתפות במחקר פעולה לעומת זאת שבמחקר אתנוגראפי רגיל. ההשוואה יכולה לסייע בידי חוקרים, במיוחד אלה המתעניינים במחקרי פעולה, לקבל החלטות לגבי אופי המחקרים שהם מבקשים לערוך. נראה כי מחקר פעולה על אף היותו שיתופי, ואולי בגלל זה, תובע יותר מאמץ אינטלקטואלי, רגשי ומעשי, מאשר המחקר האתנוגראפי הרגיל. הוא מורכב יותר ודורש מן החוקר מיומנויות נוספות על אלה שבמחקר רגיל, וביניהן יכולת להנחות אנשי מעשה בעריכת מחקר וכן תקשורת טובה ויכולת לנווט מערכות יחסי גומלין מורכבות (ברכה אלפרט)

מחברת המאמר מתארת את התפקיד של מתאם מחקר בעמיתות מכללה-שדה, על סמך התנסויותיה בתיאום המחקר של המסלול היסודי במכללת לוינסקי. המחברת מציגה את מורכבות התפקיד, את הדינאמיות וההשתנות שלו בהתאם לצרכי הלמידה של הקבוצה ואת חשיבותו להתארגנות מחדש של הקהילה בתחומי הידע הפרופסיונאלי שהיא מבנה. המחברת מנסה להציג את תפיסת השליחות של חבריה ומערכות היחסים ביניהם, ולבסוף את ההזדמנויות שתפקיד זה זימן לה ללמידה ולהתפתחות פרופסיונאלית. הוא אפשר למחברת לראות את עצמה כחברה בקהילת שיח של המובילים תהליכי שינוי – ולא רק בתחום החינוך – שרבים מהם עוסקים בבניית קהילות פרופסיונאליות הלומדות וחוקרות את פעולתן. כמו כן, עוסק המאמר בשאלות אתיות, המתייחסות למערכות היחסים עם המשתתפים בקהילה, באופני הייצוג של מחקר ממעלה שנייה, וכיצד ניתן לתת בו ייצוג לשלושת הקולות הדוברים בקהילה, ובמטרותיו ובמגבלותיו של המחקר ממעלה שנייה (מיכל צלרמאיר)