בעידן של שינוי במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נדרשות המכללות, בין השאר, להגדיר את חזונן. ספרות מועטה בלבד קיימת על אודות החזון ופשרו במכללות, למרות החשיבות המיוחסת להגדרתו באופן ייחודי למרחב שבו מתקיימות המכללות. במאמר הנוכחי יוצג מחקר גישוש אקספלורטיבי, אשר מיקודו בקונטקסט של מכללות אקדמיות לחינוך במגזר המסורתי ובחן את תפיסותיהם של מורי מורים בנוגע לחזון המכללה: האם הם מודעים לחזון? כיצד הם תופסים אותו ואת מימושו? ומה הם יחסי הגומלין בין החזון לבין ההקשר שבו מתקיימות המכללות? הממצאים מעידים על האתגרים בגיבוש החזון וביישומו במבנה המכללות כיום וכן על מבוכה בהיעדר ידע על אודות מהותו של חזון המכללה ועל רצון מצד מורי המורים להיות שותפים לעיצובו (רינה צדיק, אסנת רובין).