ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי מרבית המורים החדשים פועלים בבתי הספר בתנאי בידוד, במנותק מהמורים הוותיקים וללא אינטראקציה עם קהילת מורי בתי הספר. ברוב בתי ספר אין בקרב המורים הוותיקים תחושת אחריות משותפת לקידום ביה"ס והמורים החדשים נותרים, בדרך כלל, לבדם ומצפים מהם להפגין ידע ומומחיות ברמה דומה למורים הוותיקים. המרכיב של סיוע הדדי כמעט ולא קיים. באותם בתי ספר (שהם המיעוט) בהם שוררת אווירה של תרבות מקצועית משותפת כוללנית, מסייעים המורים העמיתים למורים החדשים בהתמודדות עם מלאכת ההוראה. החוקרות סבורות כי הנשירה של מורים חדשים מושפעת יותר מהאקלים הארגוני של ביה"ס ואיכות יחסי העבודה והשיתופיות בו ופחות מהתמודדות היחידנית בכיתה עצמה (Susan M. Kardos & Susan Moore Johnson ) .

מחקר זה עוסק בהעדפותיהם של מורים בבתי ספר יסודיים, להשתלם בהשתלמויות מקצועיות במהלך שנות עבודתם. מטרת המחקר לבדוק את סיבות המורים להשתלם בהשתלמויות שונות, בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. סיבות המורים להשתלם הוגדרו כסיבות אישיות (עניין אישי, המלצות חברים, גמול השתלמות), או סיבות מקצועיות (עניין ורלוונטיות למקצוע, צורך של בית הספר, ובקשת המנהל, היכרות במקצועיות המרצה). נבדקו מורים בשלבים שונים בהתפתחותם המקצועית ובזיקה לתפיסתם את ההוראה כפרופסיה. כמו כן נבדקו סיבות המורים להשתלם בזיקה למשתני הרקע של המורה (שרה רוזן)

שאלת המחקר המרכזית היא: מה ניתן ללמוד משינויים בתהליכי החשיבה שתוארו בסיפורי מורי המורים למדעים על התפתחותם הפרופסיונלית. שאלות המשנה הן: כיצד מתארים מורי המורים את השינויים שעברו, ומה היו הקשיים בתהליך. המחקר מושתת על מחקרים קודמים בנושא של התפתחות פרופסיונלית של מורים, של מורים למדעים, של מורים באקדמיה ושל מורי מורים. הניתוח נעשה בשיטה מעורבת, תוך תפיסת הריאיון כטקסט. ממצאינו מדגישים את חשיבותן של שאלות העוסקות בידע הנחוץ למורי-מורים למדעים, וכן את שאלת האופן שבו תופסים מורי המורים את תפקידם כמכשירי מורים. הידע של מורה מורים למדעים הוא מורכב ואין למצותו ברשימת פריטים כזו או אחרת. הוא אישי ומעוגן בהקשר. המחקר תורם להבנה חדשה של מקומם של תהליכי שינוי בחשיבה בתהליכי ההתפתחות המקצועית של מורי-מורים למדעים (חוה גרינספלד, אילנה אלקד-להמן)

עדויות אמפיריות להשפעה של ה-PDS על מורים חונכים של סטודנטים להוראה מצומצמות, במיוחד במתן מידע איכותי וכמותי שנאסף בשיטתיות לאורך זמן. המחקר הנוכחי בוחן סוגיה זו לעומק תוך שימוש בנתונים איכותיים וכמותיים לאורך זמן. הוא מתמקד בחשיפת המחסומים המכבידים על הפיתוח המקצועי של מורים חונכים ב-PDS ובזיהוי הזדמנויות העשויות לקדם תהליכי צמיחה אלה. המחקר מושתת על נתוני הערכה מעצבת שש-שנתית שהתבצעה ברשת ה-PDS, של בתי ספר על יסודיים עם המסלול העל יסודי במכללה. הממצאים מצביעים על מגוון בעיות בתפיסת המורים החונכים את התפתחותם המקצועית, בכלל, וב- PDS, בפרט. נמצאו פערים בין הצמיחה המקצועית הנתפסת על ידם לבין הצמיחה בפועל. ממצאים אלה מעידים על צורך לעסוק באופן מתוכנן ומכוון בהתפתחות המקצועית של מורים חונכים, וזאת על מנת שיחושו תרומה מקצועית ואישית גבוהה יותר, יקדמו את בית הספר שלהם, ויוכלו להמשיך ולהשקיע בשותפות עם המכללה (דליה עמנואל, תמר אריאב)

ממצאים מתוך מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות מעלים על נס את חשיבות איכות המורה והשפעתה על הלמידה והישגי התלמידים. יחד עם זאת, עדיין לא הובהרו סוגיות מתודולוגיות הקשורות למושג השבחת איכות המורה וקיימת אי בהירות קונספוטאלית לא מבוטלת בתחום. מרבית הממצאים שהצביעו על חשיבות איכות המורה התבססו על מודלים אקונומטריים השוואתיים של צבירת נתונים דמוגראפיים –כלכליים כאלו ואחרים. מבחינת אבחנות הנוגעות לאיכות המורה ולתחומי הידע והמיומנויות שלו יש בהחלט מקום לחדד את מרכיבי היסוד של איכות המורה והתהליכים להשבחתם. על רקע אי בהירות מתודולוגית זו המאמר מנסה "לעשות סדר" מתודולוגי בתחומי ההערכה של איכות מורים הן מבחינת הידע והמיומנויות בתחומי הדעת הנרכש בשלבי ההכשרה שלו והן מבחינת הסטנדרטים של שיטות ההוראה. המאמר המתודולוגי נכתב ע"י צוות חוקרים מובילים מתחומי מחקר החינוך ההשואתי והכשרת המורים שהציגו הממצאים בכינוס באוסטרליה ב2007 ועל רקע המשבר בתחומי איכות המורים באוסטרליה. הטיעון המרכזי של החוקרים בהרצאתם המלומדת הוא כי במקום להתמקד בהיבטים כלכליים התורמים כביכול לאיכות המורה ( כגון שכר , סולמות שכר ועוד) עדיף להתרכז בבניית יכולתו המקצועית של המורה לאורך זמן ע"י מדיניות נכונה ותהליכי השבחה פדגוגיים מעמיקים ורציפים ( Lawrence Ingvarson and Ken Rowe).

השיעור הגבוה של עזיבת מורים חדשים בשנתיים הראשונות להוראה מטריד לא רק את ישראל אלא את מדינות העולם המפותחות (OECD). היקף נשירת המורים החדשים במדינות המפותחות בעולם מגיע ל-30% ועל פניו נראה כי הגורמים לנשירה אינם קשורים לשכר ולתנאי עבודה אלא למרכיבים אישיותיים של המורים ודרכי התמודדותם. כמה וכמה מדינות מייחסות חשיבות רבה לפתרון הבעיה והמחקר הנוכחי המוצג במאמר מייצג היערכות של צוות מחקר אוסטרלי אשר לקח על עצמו לבדוק את הקשר בין נשירת מורים חדשים ושחיקה. בדרך כלל, נתפסת התופעה של שחיקת מורים כתופעה המתעוררת בשלבים מאוחרים יותר של קריירת הוראה, אך השערת המחקר של הצוות האוסטרלי הייתה כי השחיקה בעבודה היא הגורם העיקרי לנשירת המורים החדשים (Richard Goddard and Marion Goddard)