מאמר זה טוען שהכרחי לאמץ גישות גמישות יותר למנהיגות המערבות דרכים חדשות של למידה והתנהגות. ביחס לכך, המאמר חוקר את המושג הפרדוקסלי של "יכולת שלילית" (Negative capability) ואת הערך הפוטנציאלי שלו להגברת מנהיגות בית-ספרית בנסיבות של אי-ודאות, שינוי ומורכבות (Clarke, Simon, 2016).

בשנת הלימודים תש"ע ( 2010) הוחלה בכיתות ז' בכל הארץ תכנית לימודים חדשה, בעלת לוח זמנים מדויק, תכנים מוגדרים והדרכה אינטנסיבית למורים. טבלאות מפורטות נבנו ובהן נרשם בדיוק מה ילמד כל ילד בכיתה ז' בכל שבוע ובכל שיעור, איזה עמוד בספר המורים אמורים ללמד בכל שיעור ושיעור, כמה תרגילים יתורגלו , מתי יהיו מבחני רבעון ומבחני אמצע השנה. הנחת העבודה של מובילי התכנית, וגם של האמורים להובילה בבתי ספר היא שהמורים יילמדו היטב עפ"י התכנית המפורטת , התלמידים יידעו מתמטיקה. כותבת המאמר, שרה עברון , מנהלת ביה"ס, מנתחת את גורמי ההצלחה והכישלון של תכנית הלימודים החדשה עפ"י תורת המורכבות. הכותבת מדגישה כי המערכות בבתי הספר אינן לינאריות. מי שמניח הנחת עבודה של לינאריות ותו לא – עלול להתרסק בעת יישום תכניתו. המערכות בביה"ס הן למעשה אוסף ייחודי של ילדים, מורים וקהילה, הן אינן ניתנות לצמצום לתבנית אחידה ואוניברסלית. המאמר כולל תובנות של שתי מגיבות פלג דור-חיים , וחן גרץ שמואלי.