המאמר מציע סיפור מקרה לשימוש לעבודה עם סטודנטים בנושאי נשירה והתמדה בהוראה. שמירה retention) ( על המורים במערכת או נשירת מורים מהמערכת הפכו למשבר ברמה לאומית. המאמר הוא חקר מקרה המתאר מאמצים של מנהל לתמוך במורים מתחילים ולצמצם את שיעור הנשירה בבית הספר, ותוצאותיהם הבלתי-צפויות – המשך התופעה ואף חיזוקה. המאמר מתאר את הצעדים בהם נקטה המנהלת למניעת נשירת מורים חדשים ( Brown, K.M., & Schainker, S.A).

זהו מסמך המסכם סקר של רשות ממשלתית (Ofsted ) לפיקוח ולהערכה בבריטניה שעקב אחר המסע של מורים מאז הכניסה להכשרה ועד סוף השנה הראשונה להוראה בשאלת הכשרתם להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. נסקרו 16 תכניות הכשרה ו-70 בתי ספר ורואיינו 100 מתמחים ומורים מתחילים. בסקר שלפנינו נמצאה חולשה מרכזית במעקב אחר המורים מתקופת ההתמחות והלאה. כיום האחריות לכך מוטלת על המוסדות האחראיים על התוכניות עד שהם מתקבלים למשרה הראשונה, לאחר מכן – היא עוברת לבית הספר ולרשויות המקומיות ( Ofsted, (2008).

המחקר עוסק בשאלה אם ניתן לזהות טיפוסים שונים של מורים מתחילים במונחים של המעורבות המקצועית ושאיפות התפתחות הקריירה שלהם, ובמיוחד, המאמץ המתוכנן שלהם וההתמדה והשאיפות למקצועיות ולמנהיגות. זאת כדי ללמוד כיצד ניתן לחזק התמדה במקצוע. החוקרים השוו כוונות מקצועיות, מוטיבציות לבחירה בהוראה, תפיסות של המקצוע, רמות של שביעות רצון מהבחירה ומאפיינים דמוגרפיים כדי לקבוע אם יש ומהם המאפיינים של כל אחד מטיפוסי המורה המתחיל (Watt, M.G., & Richardson, P.W ) .

מטרת המחקר הייתה לבחון את התנסויות הקליטה של מורים מתחילים שונים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בזיקה ליכולות של מנהיגות חינוכית. נותחו הרפלקציות על הפרקטיקה, תפיסות ההוראה והלמידה והבחנותיהם בדבר בעלי תפקידי מנהיגות רשמיים בבית-הספר. השתתפו 95 מורים מתחילים משלושה בתי ספר שלימדו בכיתות א' – ח'. כל המורים השלימו שני סקרים בהתחלה ובסיום של שנת 2005 – 2006. 30 מתוכם התנדבו להשתתף בקבוצות מיקוד ושישה השתתפו בראיונות אישיים חצי-מובנים באותה שנה ( Cherubini, L).

הסקירה המובאת במאמר זה נשענת על הספרות המחקרית החל משנת 1997 ובוחנת את ההשפעות של תוכניות לקליטת מורים מתחילים על תפיסותיהם ועל ההוראה שלהם. מן הסקירה עולות שלוש גישות להבנת השפעות אלה: הראשונה מתבססת על הנחות תיאורטיות בבחינת ההשפעות המשוערות של מרכיבי התוכניות על ההוראה של מורים מתחילים; השנייה מנתחת את ההשפעות באמצעות דיווחים–עצמיים של מורים; השלישית בוחנת את ההשפעות של שימוש בכמה מקורות של נתונים. למרות שתוכניות לקליטת מורים מתחילים משפיעות על תפישותיהם את ההוראה מעטים המחקרים המטפלים בהשפעותיהן על מעשה ההוראה עצמו ועל הישגי תלמידים. יש בסקירה שלהלן כדי להציע כיווני מחקר עתידיים. (Wang, J., Odell, S., Schwille, S.A)

למרות שהספרות המקצועית העוסקת בליווי מורים חדשים המליצה באופן מסורתי להפריד בין תמיכה לבין הערכה, הולכת ומתגבשת כיום ההכרה כי ההערכה היא חלק אינטגראלי לקידום קליטת המורים ומדידת איכות המורים החדשים. בעקבות הכרה זו החלו גורמים בעולם העוסקים בליווי וקליטת מורים חדשים להתעניין בתוכניות ליווי מורים מתחילים המשלבות בצורה נכונה תמיכה, התפתחות מקצועית, הערכה ואחריותיות. המחקר הנוכחי ניסה לבחון את המאפיינים של אותם תוכניות הליווי חדשניות בארה"ב שאכן ניסו למזג ולשלב תמיכה והערכה. התוכניות שנחקרו הן Peer Assistance and Evaluation Program בסינסינטי ותכנית Santa Cruz New Teacher Project. הממצאים מלמדים כי השילוב בין תמיכה והערכה תוך כדי ליווי מורים מתחילים אינו פוגם כלל בתוכניות הליווי ואינו פוגע ביחסי האימון הנרקמים בין המנחים והמורים החדשים בתכנית הליווי והקליטה בבית הספר (Brian Yusko & Sharon Feiman-Nemser)

תוכניות ליווי של מורים חדשים בארה"ב מקבלות עתה בארה"ב עדיפות גבוהה יותר במדיניות הכשרת המורים שם. הנשירה הגבוהה של מורים חדשים בכלל ומורים למדעים בפרט היא בעיה קריטית איתה מנסים להתמודד גורמי החינוך בארה"ב. כחלק מההיערכות המחודשת הם מתקצבים גם מחקרים שנועדו לבחון בצורה מעמיקה את בעיות הליווי בקליטה של מורים מתחילים. כך לדוגמא, הם תקצבו במענק מחקר משמעותי של 1.4 מיליון דולר את מחקריה של פרופ' Julie Luft מאוניברסיטת אריזונה אודות פיתוח מקצועי וליווי בקליטה של מורים מתחילים בתחומי המדעים. ממצאי מחקריה של פרופסור לופט שנערכו בשלושת השנים האחרונות יוצגו במהלך 2008 בפני גורמי החינוך האחראים להכשרת מורים בארה"ב.

המחקר האמפירי המוצג במאמר זה בדק את ההתפתחות של מורים מתחילים תוך הדגשת חשיבות ההקשר המוסדי ביכולתם לשלב טכנולוגיה בהוראה. המחקר בחן שתי מורות מתחילות במהלך עבודתן בכיתה וכיצד ההקשר המוסדי שבו עבדו השפיע על החלטותיהם ההוראתיות לגבי שימוש בטכנולוגיה עם תלמידיהם. התוצאות הבליטו את האתגרים שמורים מתחילים עומדים בפניהם וכיצד אתגרים אלה משפיעים על ההחלטות שלהם. התוצאות גם הדגישו את החשיבות של ההקשר בהערכת ההחלטות של המורים ויכולותיהם לגבי שימוש בטכנולוגיה בהוראה. (Clausen,J. M.)

מטרת המחקר בן שני השלבים הייתה לבחון את התנסויות הקליטה(אונטריו, קנדה) של 173 מורים מתחילים: בשלב הראשון – 75 מורים ב- 5/2004ובשלב השני – 98 מורים שמחצית סיימו שנה ראשונה (2004/5), והשאר בשנה שלאחר מכן (2005/6). הממצאים התבססו בעיקרם על יומנים רפלקטיביים שהמורים ניהלו במהלך שנת הקליטה. השאלה: אלו הבחנות והבנות תפישתיות גוזרים מורים מתחילים בשלוש הקבוצות הנ"ל בדבר תוכניות קליטה ייחודיות שנבחרו במיוחד על בסיס סקירת ספרות רלוונטית שבהן השתתפו? תוכניות הקליטה שנבדקו כללו: מפגשי הכוונה, תוכנית חונכות, הכשרת חונכים, השתלמויות, הקצאת זמן פנוי, רישות עם סגל מכשירי המורים ומנגנוני איסוף נתונים להערכת ההצלחה של כל המרכיבים הללו ( Cherubini, L).

מוסדות להשכלה גבוהה מתחילים לתכנן תוכניות לקליטת הבוגרים של תוכניות ההכשרה המשתלבים בהוראה. ההנחה המרכזית היא שלאחר סיום ההכשרה הבוגרים רק מתחילים את תהליך ההתכשרות להוראה. במאמר מתוארת תכנית קליטה שכזו. המתחים שעלו בתהליך התכנון שלה למורים מתחילים אילצה את המתכננים לחשוב על דרכים לקישור ולגישור בין התיאוריה לבין ההוראה הממשית. בתהליך נשמעו קולותיהם של המורים המתחילים, של היועצים והמורים הותיקים ושל אנשי האוניברסיטה, והיה צורך לשמוע את כולם ולהיענות לצרכי המורים המתחילים שהושמעו בהם. (Stanulis,N.R., Burrill, G., Theis Ames,K.)

יש קשר בין נשירת מורים או מחסור במורים גם לגורמים ארגוניים ובהם העדר תמיכת מנהלית הולמת, בעיות משמעת, רמות נמוכות של השתתפות מורים בתהליכי קבלת החלטות בבית הספר ומשכורות נמוכות (Ingersoll, 2001b). מחקר קודם של כותבי המאמר שעסק במורים מתחילים בחן אף הוא את תפקידם של גורמים ארגוניים מסוימים בעבודת מורים מתחילים (Kardos et al., 2001). בין היתר נבדקו התנסויותיהם בזיקה לתרבות המקצועית של בתי הספר, במונחים של עבודה עם עמיתים, נורמות התנהגות ותקשורת וערכים מוסדיים ואישיים המשפיעים על מה שמורים עושים. בתגובה לקשיים של מורים מתחילים עודדו קובעי מדיניות ותקצבו בנייה של תוכניות קליטה וחונכות, ויש עדויות מחקריות לתרומותיהן. עם זאת אין די במימון ובעידוד, יש למקדן בבתי ספר ובכיתות שבהם פועלים מורים מתחילים ועובדים עם תלמידם ועם עמיתים מנוסים. מנהלים הן אלה שיש ביכולתם להקצות משאבי זמן, כסף, מרחב, ציוד, סיוע טכני התומכים בחונכות, בזמן תכנון משותף ובתצפיות בכיתות וליצור תרבות שבה נעשה בהם שימוש נבון. הם גם אלה שיכולים להטמיע בקרב מורי בית הספר תחושת אחריות משותפת לתלמידים למורים המתחילים ולמורים כולם כקהילייה מקצועית ( Kardos, S.M., & Johnson, S.M)

ככל שהדרישה למורים איכותיים גוברת מוסדות הכשרה, תוכניות לקליטת מורים מתחילים וכל האחראים על התפתחות מקצועית תוהים מה תפקיד הדיספוזיציות בהוראה יעילה. מאמר זה מבקש לבחון את ההגדרה של דיספוזיציות כשיפוט מקצועי של מורה וכפעולה מקצועית בתחום המוסרי של קוגניציה של מבוגרים. באמצעות הערכה איכותית וכמותית של השיפוט של מורה מתחיל נמצאה שונות בין דפוסים צפויים ודפוסים המתקיימים בפועל, בנוסף להלימה בין שיפוט המורה לבין פעולותיו. בהתבסס על הממצאים מציע המאמר השתמעויות להכשרת מורים. (Johnson, L & Reiman, A.J)

ממצאי המחקר הנוכחי מלמדים כי מרבית המורים החדשים פועלים בבתי הספר בתנאי בידוד, במנותק מהמורים הוותיקים וללא אינטראקציה עם קהילת מורי בתי הספר. ברוב בתי ספר אין בקרב המורים הוותיקים תחושת אחריות משותפת לקידום ביה"ס והמורים החדשים נותרים, בדרך כלל, לבדם ומצפים מהם להפגין ידע ומומחיות ברמה דומה למורים הוותיקים. המרכיב של סיוע הדדי כמעט ולא קיים. באותם בתי ספר (שהם המיעוט) בהם שוררת אווירה של תרבות מקצועית משותפת כוללנית, מסייעים המורים העמיתים למורים החדשים בהתמודדות עם מלאכת ההוראה. החוקרות סבורות כי הנשירה של מורים חדשים מושפעת יותר מהאקלים הארגוני של ביה"ס ואיכות יחסי העבודה והשיתופיות בו ופחות מהתמודדות היחידנית בכיתה עצמה (Susan M. Kardos & Susan Moore Johnson ) .

המחקר בוחן את המקורות להתעוררות הרגשית של מורות מתחילות במפגשיהן עם תלמידים, הורים, עמיתים והנהלה. נבדקו אסטרטגיות ההתמודדות שלהן ותוצאותיהן במונחים של חוסנה אישית והבנה רגשית במערכת. נבדקה התמודדות המורות המתחילות עם חוקי הרגש במקום על השלכותיהן האישיות והמקצועיות. זהו חקר מקרה אתנוגראפי, המבוסס על ניתוח ראיונות, נרטיבים ומטאפורות של הנחקרות. הנחקרות מתגלות כפועלות חברתיות אוטונומיות, המקיימות משא ומתן לקידום מטרותיהן. אוטנטיות והבנה רגשית רווחות בקשר עם התלמידים יותר מאשר בזירות התפקוד האחרות. חשיפת הגורמים הבולמים והמקדמים הבנה רגשית עשויה לתרום לקידום תרבות של שותפות ורווחה, ולשמש איזון למגמות של תחרותיות, ובירוקרטיה בשדה החינוך (כרמלה גינת)

מחקר שיטתי המתעד וחוקר את דפוסי התמיכה הניתנים למורים מתחילים במהלך שלבי הליווי בשנה הראשונה בהוראה בבתי ספר בארה"ב. הרקע למחקר הוא השיעור הגבוה של נשירת מורים מתחילים בארה"ב (29% נושרים בסוף השנה הראשונה). שאלת המחקר הייתה מה היא רמת התמיכה במהלך הליווי בשנה הראשונה וכיצד מגיבים המורים החדשים לתמיכה זו. שיטת המחקר: ראיונות עומק עם קבוצת מורים חדשים. העוגן המחקר התיאורטי: המודל שלSmith and Ingersoll מ-2004 לליווי בקליטה והנחייה של מורים חדשים. ממצאי המחקר מלמדים כי דפוסי התמיכה במורים חדשים בארה"ב אינם יציבים וקבועים ואינם עונים על צרכי המורה החדש. בחלק מן המקרים המורים החדשים מקבלים תמיכה במהלך הליווי, אך ליווי זה אינו מתאפיין בהכרח במשוב ביקורתי, ומתאפיין בחוסר התייחסות כולל מצד מנהלי בתי הספר (Sara Winstead Fry)

למידת מורים היא תהליך של רפלקציה ופעולה שבאמצעותה המורים מפתחים כשרים ורוכשים ידע ומומחיות. הדבר עשוי להתרחש ברמת הפרט באמצעות התאמה מתמדת ושינוי של ההוראה, כתגובה לפעולות, אינטראקציות ופעילויות בכיתה ומתוך צפייה של מצבים עתידיים. למידת המורים המתחילים נושאת אופי לא פורמלי ובלתי מתוכנן. ככלל, מורים נוטים להעריך יותר למידה בין ותוך- אישית והזדמנותית ופחות – ידע מחקרי. למידת המורים עשויה להתרחש גם במצבים של "חצית גבולות", שבהם המורים לומדים עם קבוצות שמחוץ לבית ספרם. מהלך זה מסייע להגברת הביטחון ולהתוודעות לתובנות חדשות על נושאים שמטרידים את המורים המתחילים תוך הרחבה ההבנה של נושאים מקצועיים שונים ( Wilson, A., Demetriou, H).

הספרות המחקרית מציינת כי שנות ההוראה האשונות הן שנים המאופיינות בבעיות ייחודיות של המורים המתחילים. האתגרים, הנושאים והתהליכים מתוארים בספרות, בין היתר, כתהליך של הישרדות המתמקד בשלושה שלבים היררכיים (Fuller, 1969). המחקר בדק התפתחות אורכית של קבוצת מורים לאורך שנתיים של הוראה במשרה מלאה תוך שימוש בכלי (TCC =Teachers Concerns Checklist) להערכת היישומיות של התיאוריה המוצעת וההבנה הקונצפטואלית של שלבים התפתחותיים בהוראה מתחילה. ממצאי המחקר מערערים את הדגם הכרונולוגי של שלושה השלבים ההתפתחותיים שפורטו במאמר. הוראה מתחילה היא יותר דינאמית והקשרית מאשר מיקודה במאבק עם נושאים של ניהול כיתה (Feiman-Nemser, 2001), ומתן תשומת לב מאוחרת לממדים אישיים ואקדמיים של למידת תלמידים ורווחתם ( Watzke, J.L).