מטרת מאמר זה היא לבחון את ההקבלה בין מבנה של טקסט טיעון לבין מבנה של תכנית לוגית הכתובה בפרולוג – שפה תכנות לוגית (תכנות בלוגיקה, PROgramming in LOGic). אם אכן קיימת הקבלה כזו, אזי אפשר לבחון את השפעת הלמידה של כלי היסק לוגיים (באמצעות פתרון בעיות בתכנות לוגי) על יכולתם של התלמידים להבין טקסט טיעון בשפה הטבעית, או להיפך (גילה שילה, נוע רגוניס).

מיומנויות לשוניות מגוונות עלולות להוות בעיה למי שסובלים מלקות קריאה. בעבודה משותפת ניתן להחזיר להם את הביטחון העצמי ולשלבם במעגל הקוראים. יש לקויי קריאה החווים באופן יומיומי אי הבנות, מצבים מביכים, ובעיקר חוסר שליטה. ליאור דגן הוא מורה מוסמך ללשון, בעל תואר שני בלשון עברית עם התמחות בלקויי קריאה. מכין לבגרות במקצועות שונים ומטפל בלקויי למידה, ילדים, בני נוער ומבוגרים, בשיטה ייחודית שפיתח . ליאור דגן רוצה להפנות את תשומת הלב לאנשים שעבורם התפקודים הלשוניים – קריאה, כתיבה, ניהול שיחה – מהווים מכשול. הוא מרבה לעבוד עם לקויי למידה, בעיקר עם לקויי קריאה. שני סיפורי מקרה, של שני תלמידים בגילאים שונים עם סוגים שונים של קושי בקריאה.

פרופ’ רינה בן-שחר ממכללת אורנים כתבה מאמר מעניין ומאיר עיניים בגיליון האחרון והמרתק של "רוח אורנים". היא בוחנת את השימוש הלשוני של 'קַשָרים ריקים' או 'מילות חלל' או 'סַמָני שיח', הדוברים בשיח הלשוני בדרך כלל אינם מודעים לכך ששיחתם משופעת ביסודות לשוניים הממלאים חללים בשטף הדיבור כגון: אה, אהמ, מממ, נו, בעצם, למעשה, טוב, אז, ככה, כזה, כאילו, בסדר, תראה, מה אני אגיד לך, אז את שומעת? ועוד ועוד. ליסודות כאלה, מעין יסודות מקשרים בשיחה )הם נקראים 'קַשָרים ריקים' או 'מילות חלל' או 'סַמָני שיח ) עשויים להיות תפקידים תקשורתיים שונים: הם מאפשרים לדובר להרוויח זמן למחשבה, עניין חיוני למדי בשיחה ספונטאנית; הם מאותתים למשתתפים בשיחה שהדובר שומר עדיין על תור הדיבור שלו, גם אם לא הוסיף לה תכנים חדשים; הם עשויים לשמש סימן לרצונו של הדובר ליטול את רשות הדיבור. נוסף לכך, הם משמשים תמרורים למעבר מנושא לנושא בשיחה, כך שבעזרתם מפוענח הרצף השוטף של השיחה. כמבנה בעל חלקים ומַעברים. משמעותם המילונית של הקַשרים הריקים אינה רלוואנטית, ולעיתים בלתי מתאימה כלל, לסיטואציה של השיחה.