מבחני אינטליגנציה
מיון:
נמצאו 5 פריטים
פריטים מ- 1 ל-5
  • סיכום

    מהי מידת המתאם בין אינטליגנציה והצלחה בחיים? האם היא גדולה דיה כדי שתהא בעלת חשיבות מעשית? לאיזה משתנה יש כוח ניבוי גדול יותר להצלחה: אינטליגנציה, ממוצע ציונים בבית הספר או מעמד סוציו-אקונומי של ההורים? האם התרחשו לאורך השנים שינויים בקשר בין אינטליגנציה להצלחה? שאלות אלה ואחרות נבדקות במטא-אנליזה מקיפה זו.

  • סיכום

    מהו ערכן של פעילויות חוץ-בית ספריות יצירתיות? שאלה זו עולה ביתר שאת בזמן שבתי הספר סגורים, והתשובה עליה, כפי שיפורט להלן, היא כי ערכן של פעילויות אלה רב מאוד וכי עיסוק בהן הוא מנבא חזק יותר של הצלחה עתידית בקריירה מאשר ציונים בלימודים ובמבחני איי.קיו.

  • סיכום

    כשני עשורים חלפו מאז עלייתה של יהדות אתיופיה לארץ, אך בעת כתיבת מאמר זה יחידים מעלייה זו עדיין נתקלים בקשיי קליטה רבים, בעיקר בתחום החינוך. תלמידים ממוצא אתיופי מקבלים ציונים נמוכים במיוחד בבחינות המיצ"ב ובבחינות הכניסה לאוניברסיטאות לעומת תלמידים ילידי הארץ שאינם ממוצא אתיופי. מחקר זה בוחן את תרומתו של איום הסטראוטיפ להבנת חלק מפער זה. הטענה היא שקשייהם של צעירים ממוצא אתיופי קשורים לחששם כי יכולת הביצוע שלהם עלולה לאשש את הסטראוטיפ המשויך לקבוצתם, והדבר מעורר בהם תחושות חרדה, גורם להם להשתמש באסטרטגיות של שימוש בנכות עצמית ופוגע בביצועיהם במבחנים עצמם (עוזי לוי).

  • לינק

    הרדיו הלאומי בארה"ב, פרסם לאחרונה כתבה אודות ההיסטוריה של מבחני יצירתיות, והחשיבות שלהם בהווה. בכתבה מרואיינים מספר אנשי מקצוע, ביניהם ג'יימס קטרל, שנשאל: "מדוע חשוב למדוד יצירתיות?" פרופסור ג'יימס קטרל מדווח כי על תהליך מעניין : תלמידים בבתי הספר היסודיים הגיעו גבוהה יותר במדדי היצירתיות (The Torrance Test ) בהשוואה לתלמידי בתי הספר התיכוניים . ההסבר שלו הוא שבתי ספר תיכוניים פועלים בגישה שחונקת את היצירתיות של התלמידים המגיעים אליהם.

  • לינק

    בהמלצת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך רכש זכויות להתאמת מבחן האינטליגנציה: Woodcock Johnson III . מדובר במבחן אינטליגנציה מגיל רך (שנתיים) ועד רב שנים (בוגרים בגיל הזהב). ערכו הרב של מבחן זה בכיסוי המקיף מאד שהוא מעניק לתחומי החשיבה השונים (יכולות G). בהשוואה בין מבחני אינטליגנציה הקיימים כיום לרשות הפסיכולוגים בעולם המערבי זהו המבחן המעניק את הכיסוי הרחב ביותר להערכת יכולות החשיבה. הראמ"ה – הרשות הארצית למחקר והערכה בחינוך בראשותה של פרופ' מיכל בלר לקחה על עצמה להתאים את המבחן לאוכלוסיית ישראל וליצור לו נורמות. המבחן יותאם לאוכלוסיית התלמידים בישראל על כל רצף הגיל. לראשונה בישראל תתבצענה נורמות למבחן אינטליגנציה בשפה העברית ובשפה הערבית. בשפה העברית תתבצע התאמה גם למגזר החרדי. מגזר החברה הערבית יקבל מבחן אינטליגנציה המותאם לו ( חוה פרידמן, דני ז'ורנו).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין