מבחנים רחבי היקף
מיון:
נמצאו 9 פריטים
פריטים מ- 1 ל-9
  • תקציר

    מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).

  • סיכום

    המאמר מציג חלק מתוצאות עבודה של ועדה שעסקה בחזון לכיווני הערכה עתידית בחינוך (The Gordon Commission, 2013). המסר המרכזי בו הוא שבמקום הערכה של (of) החינוך כמטרה יחידה יש לקדם הערכה למען/עבור (for) החינוך כיעד ראשון במעלה. לצורך זה יש ליצור ולהפעיל מערך משלב של דרכי מדידה, מבחנים והערכות ולכלול דפוסים משתנים המתייחסים ללמידה, להקשר, לידע וערכים חדשים ולמדיניות ציבורית (Eva L. Baker, Edmund W. Gordon).

  • לינק

    באנגליה הכריז שר החינוך מייקל גוב על צעד נוסף שיהפוך את הבחינות הארציות שבהן נבחנים תלמידי תיכון באנגליה לקשות יותר – לאחר מהלך שנמשך שנים, שבו בתי ספר באנגליה הגבירו את עומס הבחינות ההשוואתיות ושיטות ההערכה המתוקננות, שנועדו לשפר את האיכות וליצור גרסה כלשהי של תקן לאומי. במקביל, קיבלו בני גילם בסקוטלנד תכנית לימודים שמבטלת את הבחינות הארציות לבני 16 (דפנה מאור , ליאור דטל).

  • לינק

    הזינוק בציוני הבגרות בישראל אינו מעיד על הרחבת הידע ושיפור מיומנויות התלמידים. כך מגלה מחקר חדש שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ”ס) בקרב כחצי מיליון תלמידים שהיו זכאים לתעודת בגרות לאורך 12 מחזורים, בשנים 2002-1991. הממצאים, שהוגדרו כ”אינפלציה של ציונים”, הראו כי ממוצע ציוני הבגרות של התלמידים שסיימו את בית הספר לפני שנים הוא בהכרח נמוך ביחס לממוצע של התלמידים בבגרויות הנערכות כיום, אולם הידע שלהם לא פחות מאלה של הבוגרים החדשים. העלייה נמדדה בכל מקצועות החובה לבגרות ( טלילה נשר ) .

  • לינק

    העיסוק במבחנים הבינלאומיים ובהישגיה של ישראל בהם מחמיץ את הסוגיה העיקרית בדיון על החינוך בישראל. עתה, כשהשתחררה ישראל מטראומת מעמדה העגום במבחנים הבינלאומיים, ראוי להציב במרכז הדיון את אופי הלמידה וההוראה. אומות אחדות נערכות לשינויים הללו. כך לדוגמה, ראש ממשלת סינגפור קרא להתפכח מאשליית הישגיה הגבוהים של ארצו במבחנים הבינלאומיים. מה תועלת בהם "כאשר אין לנו יוצרים ואין לנו פורצי דרך?" שאל, והכריז על רפורמה שלא תחניק עוד את רוח היצירה והמחשבה המקורית של התלמיד (עמי וולנסקי ).

  • לינק

    הכפפת החינוך לשיקולים כלכליים (מופרכים) מזיקה לחינוך – ולכלכלה. החינוך חייב להשתחרר מהפניקה שמפיצה תעשיית המבחנים הבין-לאומיים. הקשר בין מיקום המדינה במבחנים הבין־לאומיים ובין צמיחה כלכלית הרבה פחות לינארי ממה שמלמדים הגרפים של רשויות המדידה הבין־לאומיות. אי־אפשר שלא לתהות שמא הקשר בין חינוך לכלכלה שונה ממה שמוצג בדרך כלל: כלכלות מבוססות וכלכלות צומחות משקיעות יותר בחינוך והתוצאה היא שהן משיגות תוצאות גבוהות יותר במבחנים הבין־לאומיים; החץ הנסיבתי הוא מצמיחה כלכלית לשיפור החינוך ולא להפך, או לכל הפחות – התהליך הוא דו־כיווני (. מבחנים בהקשר זה הם כלי חשוב ללמידה, והם מעוותים את החינוך ומאפילים על יעדיו האמיתיים כאשר הם הופכים לכלי מדידה תחרותי שתגמולים בצדו. הערכה בחינוך מטרתה לסייע לאנשי החינוך להבין תהליכים פרטיים ומערכתיים, ולא כלי פוליטי להתהדר בו. (יולי תמיר ) .

  • לינק

    בהמלצת אגף פסיכולוגיה בשפ"י משרד החינוך רכש זכויות להתאמת מבחן האינטליגנציה: Woodcock Johnson III . מדובר במבחן אינטליגנציה מגיל רך (שנתיים) ועד רב שנים (בוגרים בגיל הזהב). ערכו הרב של מבחן זה בכיסוי המקיף מאד שהוא מעניק לתחומי החשיבה השונים (יכולות G). בהשוואה בין מבחני אינטליגנציה הקיימים כיום לרשות הפסיכולוגים בעולם המערבי זהו המבחן המעניק את הכיסוי הרחב ביותר להערכת יכולות החשיבה. הראמ"ה – הרשות הארצית למחקר והערכה בחינוך בראשותה של פרופ' מיכל בלר לקחה על עצמה להתאים את המבחן לאוכלוסיית ישראל וליצור לו נורמות. המבחן יותאם לאוכלוסיית התלמידים בישראל על כל רצף הגיל. לראשונה בישראל תתבצענה נורמות למבחן אינטליגנציה בשפה העברית ובשפה הערבית. בשפה העברית תתבצע התאמה גם למגזר החרדי. מגזר החברה הערבית יקבל מבחן אינטליגנציה המותאם לו ( חוה פרידמן, דני ז'ורנו).

  • סיכום

    מהי, אם בכלל, ההשפעה של מבחנים עתירי-סיכון, שהם מבחנים בעלי השלכות חשובות על הנבחן, על תוכנית הלימודים? מבחנים עתירי-סיכון –מבחן הוא עתיר סיכון כאשר תוצאותיו משמשות לקבלת החלטות חשובות המשפיעות על תלמידים, מורים, מנהלים, קהילות, בתי ספר ומחוזות. במונחים ספציפיים מדובר על החלטות בדבר עלית כיתה, כניסה לתיכון ולפעמים משכורות מורים ומנהלים והחלטות לגבי קביעות. בעידן האחריותיות השפעות התוצאות (stakes) גדלות גם מפני שהן מדווחות לציבור. מסקירת המחקרים ניתן לראות שמורים, במקרים רבים, מלמדים בהתאמה לדרישות בסביבות של מבחנים עתירי-סיכון. הם מצמצמים את תוכניות הלימודים לנושאים הנדרשים במבחנים, מלמדים יחידות ידע מקוטעות לפי מבנה המבחנים ונוקטים בהוראה ממוקדת-מורה. רק במקרים מועטים מבחנים אלה פועלים לכיוונים הנוגדים של הרחבה, אינטגרציית ידע וגישה של לומד במרכז ( Au, W ) .

  • לינק

    השימוש הגובר המבחנים רחבי היקף, במיוחד בכאלה שהינם עתירי סיכון, מעורר ביתר שאת את הדיון במידת התוקף של מבחנים אלה. למעשה, מרבית המחלוקות סביב מבחנים מקורן בשאלות של תקפותם. הבנת הסוגיות הכרוכות בשאלת התוקף היא תנאי יסודי לבניית מבחנים תקפים. ההרצאה מבוססת על דיון במשמעות מושג התוקף, סטנדרטים לתוקף, גורמים המגבילים תוקף, ובדרכים לאמידת התוקף של מבחן, כמו גם תוקף של שיפור או ירידה בציונים לאורך זמן. יובאו דוגמאות ממבחנים רחבי היקף בארץ ובעולם, ויוצגו עקרונות לבניית מבחנים שיביאו להגדלת התוקף (מיכל בלר)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין