-
לינק
מעורבות (engagement) תלמידים בשיעור הוא נושא שנחקר קונצפטואלית ואמפירית לנוכח תרומותיו להסבר של התנהגויות תלמידים ושל תופעת הנשירה. המאמר מתמקד במעורבות של תלמידים מנקודות המבט של המורים ובתגובותיהם לכך. תפיסות מורים את ההתנהגויות הבין-אישיות שלהם, את תחושות המסוגלות העצמית וההבנות של חשיבות היכולות דידקטיות והפדגוגיות קשורות לתפישתם את מעורבות התלמידים. ניתן לבנות פרופיל של מורים התופסים את תלמידיהם כמעורבים. על בסיס זה ניתן לשוחח עם מורים בשאלות שונות ובהן: מהן הגישות שלהם ליכולות שונות? כיצד הם תופשים את ההתנהגות הבין-אישית שלהם ומהי תחושת המסוגלות העצמית שלהם? כיצד נראה להם הפרופיל זה של מורה מסוים עפ"י המחקר? האם יש מרכיבים המשפיעים על מעורבות תלמידים הניתנים לשיפור ע"י המורה? ועוד ( Van – Uden, J.M., Ritzen, H., & Pieters, J.M.).
-
לינק
מאמר זה בוחן את אופיין של הדילמות של מורים מאמנים משלוש קבוצות לאומיות שונות (יהודי, דרוזי וערבי), שבהן הם נתקלים בעבודתם בבתי ספר ערביים ישראליים, כיצד הם מנהלים דילמות אלה בפועל וכיצד האופי של דילמות מסוימות עשויות להתקשר לאסטרטגיות הניהול שלהם(Lily Orland-Barak; Roseanne Kheir-Farraj; Ayelet Becher, 2013).
-
לינק
בכנס שערכה מכללת לוינסקי לחינוך, לרגל מאה שנות קיומה, הציגה ד"ר עטרה איזקסון, מאוניברסיטת בר אילן, את ממצאי מחקרה לגבי מאפייני המורה המיטיב . המחקר התבסס על שיטות מחקר איכותניות, ובעיקר על תצפיות וראיונות עם מאה תלמידים ופרחי הוראה. לדברי איזקסון, גם אם מקיימים רק חלק מהדיברות הללו, נסלל ערוץ חשוב לתקשורת, שיביא גם לקיום הדיברות האחרות, ולשיפור בתפקודי המורים והתלמידים כאחד.
-
לינק
האוגדן "מכלול ההכשרה וההתפתחות המקצועית של הפסיכולוג החינוכי" נועד לשמש כלי עזר לפסיכולוג החינוכי בכל שלבי ההכשרה, משלב הפרקטיקום המורחב/ההתמחות ועד לסיום תהליך ההסמכה להדרכה. האוגדן כולל הגדרות לעבודתו המיטבית של הפסיכולוג החינוכי בהיבטים של זהות מקצועית, התחומים הייחודיים לפרופסיה, אופנויות העבודה, תהליכי ההכשרה ועוד. הוא מעין מגדלור המורה את הדרך לפסיכולוג החינוכי בשלבים השונים של הכשרתו ולשירות הפסיכולוגי – החינוכי המכשיר את דור העתיד.
-
לינק
מעבר לידע, לכלים ולמיומנויות, שהם ללא ספק חשובים ובעלי ערך, נמצא המורה כאדם. הוא, ורק הוא , בראש ובראשונה הוא, יקבע את איכות התהליך החינוכי המתרחש בין כותלי הכיתה. המורה הוא זה שמביא לכיתה כל בוקר מחדש את כלי ההוראה העיקרי – את עצמו, את חוזקותיו ואת חולשותיו, את מודעותו ואת המקומות ה"עיוורים" שלו, את התשוקה שלו ללמד או לחלופין -את עייפותו ושחיקתו. הוא גם מביא את תחושת המסוגלות שלו להיות מורה טוב, את ערכיו ומחויבותו ואמונותיו, את כל מה שהוא מכיל כאדם שלם . "אני מאמינה שההשקעה הרבה ביותר בתהליך הכשרת המורים צריכה להיות באישיותו של המורה. בסיוע לו להכיר את עצמו, את רכיבי זהותו, את העמדות שלו כלפי העולם בכלל וכלפי בני אדם ותהליכים חינוכיים בפרט. צריך לאפשר לו שלא לפחד לפגוש ולהתמודד עם “חלקי הצל" שלו וללמוד לשלוט בהם. לבדוק את זהותו כאדם, כמורה" ( אפרת קס ).
-
סיכום
הקשר התיאורטי הנרקם בין נושאי הספר העוסק בתפקיד המורים וברכישת הידע הוא הציר המרכזי בו, כשבמרכזו התיאוריה ההתפתחותית של קרל פופר(Popper). על פי המחברת למידה הינה התנסות סובייקטיבית המתרחשת כשהלומד מפרש בעיה סביבתית חיצונית באמצעות אלימינציה של מה שאינו מתאים/מובן לו. זהו רעיון חדשני, בעיקר בהתייחס להוראת מתימטיקה, ולפיו כדי שתתרחש למידה יש להציב בפני התלמיד בעיה שהניסיונות לפתרה יובילו אותו למציאת הכלים לפתרון בעצמו. ככלל, למידה מחייבת פעילויות "חקרניות" (exploratory), רעיון העולה בקנה אחד עם תפיסת הלמידה לאורך החיים המאופיינת בניסיון לפתור בעיות ע"י חקר של אסטרטגיות אפשריות שונות.
-
תקציר
מחקר זה מנסה לשפוך אור על מנהיגותה של הגננת ולהוסיף לידע האמפירי המצטבר בתחום. המחקר בוחן את הקשר בין שנות הוותק של הגננת בניהול גן, לבין סגנון מנהיגותה. מטרות המחקר הינן: לחשוף את סגנון המנהיגות של גננות טירוניות (עד שלוש שנות וותק בניהול גן) ושל גננות מנוסות (מעל חמש שנות וותק בניהול גן) ולהשוות בין שני סגנונות המנהיגות (אביים,א. מ. מבורך ).
-
לינק
סקירת המידע עוסקת בהיבטים בינלאומיים של מורי מורים. בין הנושאים בסקירה: דוגמאות לסטנדרטים וקריטריונים נדרשים בקרב מורי מורים מומחים (ארה"ב), סטנדרטים מקצועיים למורי מורים: כיצד לטפל במורכבות, בבעלות ובתפקוד? (הולנד) , המומחיות המקצועית של מורי מורים בהשוואה לידע מקצועי של מורים: חקר עמדות מורים מתחילים ומורי מורים (בינ"ל) , לדרג את מורי המורים (ארה"ב) , השקפות על מדיניות מורי מורים במדינות אירופאיות (בינלאומי) ,גישה מחדשת להכשרת מורי מורים (קנדה) ועוד ( דזירה פז ועמי סלנט) .
-
לינק
בעידן שבו מדגישות מערכות חינוך את חשיבותה של עבודת צוות, בתי הספר בנויים כקהילות לומדות וקיימת מודעות להשפעה החיובית שיש לתמיכת הצוות על מניעת השחיקה והנשירה של העוסקים בהוראה, מתעורר צורך לחקור את המבנה הייחודי של עבודת הגננת. עד כה, המבנה הארגוני הייחודי של עבודת הגננת והשלכותיו על זהותה ודימויה המקצועיים ועל תפיסתה את תפקידה נחקרו במידה מועטה בלבד. במסגרת ניסיונה בעבודה כפסיכולוגית של גני ילדים, התוודעה ד"ר אסתר פירסטטר לקשייהן של הגננות ולצורך שלהן בתמיכה ובהקשבה, באישור ובעידוד. לפיכך החליטה לחקור את מצבן ולשאול שאלות על חוויותיהן. בעיקר עניין אותה לבחון את התמודדות הגננת כמחנכת יחידה, המבודדת מצוות תומך במהלך השגרתי של עבודתה ( אסתר פירסטטר) .
-
לינק
מאמר זה מציג הסתכלות משולבת על שני משתנים מרכזיים רלוונטיים לעבודת המורה: הדימוי העצמי המקצועי ותפיסת מקצוע ההוראה. שילוב זה נבחן באמצעות שני כלי מחקר: כלי איכותני שמורכב מסדרת מטפורות חזותיות )תמונות/איורים( של בעלי מקצוע; וכלי כמותי שבנוי מסולם לדירוג מקצועות. החידוש הוא בתרומה העיקרית של התמונות/האיורים הממחישים מטפורות תוך הגבלתם למקצועות. על משתתפי המחקר נמנו סטודנטים בתקופת הכשרתם למקצוע המתמטיקה )מחציתם מהאוניברסיטאות ומחציתם ממכללות( ומורים )מחציתם מלמדים בחטיבת ביניים ומחציתם בחטיבה עליונה(. אחת ממטרות המחקר הייתה לבדוק האם קיימת זיקה בין תפיסת המורים את דימוים המקצועי לבין תפיסתם את מיצב ההוראה בשלבים השונים של התפתחותם המקצועית (נילי מנדלסון) .
-
לינק
מחקרים ודוחות רבים הצביעו זה מכבר על זרז עיקרי ומהותי בקידום מערכת החינוך על גורמיה: המדובר באיכותם של המורים. עולות תהיות ושאלות אפיון רבות בנושא איכות המורים, כגון: מהי הגדרה של מורה מצוין? מהם עמודי היסוד שלו? האם מורה מצוין בכלל נולד ככזה או האם תכונותיו, מאפייניו או הממדים לזיהוי שיטת הוראתו הם אלמנטים נרכשים? בסקירה זו, אנו מביאים הגדרות שונות, רשמים , כיווני פעולה ומחקרים שונים שלוקטו מהארץ ומרחבי העולם ( דזירה פז ועמי סלנט) .
-
לינק
הרשות הארצית למדידה והערכה -ראמ"ה- בשיתוף עם "אבני ראשה" – המכון הישראלי למנהיגות בית ספרית – פיתחו כלי מפורט להערכת מנהלים. הכלי נבנה על בסיס תפיסת תפקיד המנהל החדשה שפותחה במכון. באתר משה"ח מופיעה טיוטה של מבנה ההערכה, שפורסמה בחודש נובמבר 2011 , תחת הכותרת "הערכת מנהלי בתי"ס". ההערכה מתבססת על ארבעה מדדי-על: עיצוב חזון ותכנון אסטרטגי; שיפור ההוראה, הלמידה והחינוך; הנהגת צוות ביה"ס ופיתוחו המקצועי וניהול קשרי גומלין עם הקהילה. בכתבה מרואיינים כמה אנשי מפתח המביעים ספקות לגבי יכולות המפקחים ליישם בפועל את כלי ההערכה שפותח .
-
לינק
האם יכולות הוראה איכותיות ניתנות להעברה גם כאשר מורים עוברים ללמד בבתי ספר אחר ובאוכלוסיות תלמידים שונות מבחינת הרקע הסוציו-אקונומי שלהם. שאלת מחקר זו נבדקה כבר פעמים ע"י המחקר החינוכי בארה"ב והיא ממשיכה לעורר עניין גם היום לאור העובדה כי יותר מורים בוחרים לעזוב את בית ספרם וללמד במסגרות חינוכיות אחרות . הצפי הוא שמגמה זו תגבר כי מורים שוב אינם רואים עצמם כפותים לביה"ס אחד ויחיד בכל חייהם המקצועיים .
-
מאמר מלא
סקירה מקיפה על תפקידי מידען/מידענית מרכז המשאבים בביה"ס תיכון. הסקירה מתארת את המאפיינים של תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים הבית ספרי כפי שהתגבשו בשנים האחרונות בארה"ב ובקנדה . מתוך הסקירה ניתן לגזור את מאפייני תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים כפי שרצוי לעצב כיום בבתי ספר תיכוניים בישראל ( עמי סלנט , דזירה פז) .
-
לינק
הספר החדש בעריכת פרופסור רוני ריינגולד וד"ר דורית אלט הוא אסופת מאמרים רצינית ומעמיקה על השינויים הנדרשים בתפקידו המוסרי של המורה. פרקי הספר מדגישים את חשיבות תפקודו הפדגוגי של המורה לא רק כסוכן שינוי אלא בראש ובראשונה כסמכות מוסרית בתחומי החינוך בכלל והחינוך הדמוקרטי בפרט. כותבי המאמרים דנים בחשיבות הקניית ערכים, חשיבה מוסרית ויצירת סובלנות ע"י המורים במקביל להקניית תכנים וידע בביה"ס וביתר שאת. חלק מן המאמרים מדברים על תכנית לימודים ייחודית שיש לפתח, תכנית לימודים אתית. המאמרים עוסקים בנקיטת אומץ מוסרי ע"י מורים ואירועים התורמים לכך. חלק מהתפיסות המוצגות בספר צמחו על הקרקע של תיאוריית הקונסרקטיביזים בהוראה ובלמידה כיצירת מעורבות בלמידה בצורה פעילה ( Dorit Alt, Roni Reingold ).
-
לינק
מעמדה, חשיבותה ותפקידה הניהולי של הגננת עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות החל מתפיסתה כמחנכת ומנהלת גן, הדואגת לרווחת הילדים, ההורים והצוות, וכלה בתפיסתה כמנהיגה חינוכית. כגננת ותיקה שאלתי את עצמי לא אחת שאלות אחדות: כיצד אפשר לפתח ולטפח אותה מנהיגות חינוכית בקרב הגננות באופן פעיל? האם יש מקבץ חיוני של תכנים ומיומנויות המייצר כישורי ניהול ומנהיגות שהכרח ללמוד אותם כדי להיות גננת המדגימה מנהיגות חינוכית? נלאיתי לחפש ספר הדרכה העוסק בהכשרה מעין זו. מעבר להכשרה – חיפשתי מעטפת שתגן עלי ועל חברותיי, הגננות, מפני לחצים חיצוניים צולבים ומפני מאבקים אינסופיים עם כל כך הרבה דילמות הצצות יום יום ושעה שעה בביתנו השני – גן הילדים ( יחיאל פריש ).
-
תקציר
תובנות מעניינות וחשובות של מורה בארה"ב שהפעילה את תלמידיה בגישת החקר. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם. המורה Brooke Moore מלמדת בכיתה ח' אנגלית. היא אפשרה לתלמידים מרחב למידה וחופש מבלי ליצור בקרה צמודה, כלומר, היא ליוותה את תהליך למידת החקר כשותפה ולא בהכרח כמורה השולטת בכל התהליך. היכולת של המורה להסיט עצמו לצדדים ולתת לתלמידים להתנהל לכיוונים שונים בעצמם תורמת רבות לתהליך למידת החקר של התלמידים בכיתה ולהתמודדות שלהם ( Brooke Moore).
-
לינק
חונכות מאפשרת למידה של חכמה וניסיון מאחרים מנוסים. בדרך כלל החונכות נחקרת ומתבצעת במבנה של זוגות: מנחה מנוסה ומונחה חדש ((*OTOM. ניתן להניח שחונכות קבוצתית עשויה לספק חכמה וניסיון רבים יותר. סקירת מאמרים (מ-20 השנים האחרונות) בנושא זה העלתה עבודות או מאמרים לא רבים שתרמו לתיאוריה ולמחקר היבט זה של החונכות, אך בעיקר הצביעה על פערים וחוסרים בנושא. המאמר דן בחונכות באופן כללי ולאו דווקא בהתייחס למורים מתחילים ( Huizing, R.L) .
-
לינק
המאמר מציע שתי תפיסות משלימות לגבי שאלת משמעות החיים. האחת רואה את החיים כתהליך דינמי של התהוות, צמיחה ויצירה. היכולת לגדול ולהשתנות נתפסת כביטוי המובהק של החיים. האדם החי שואף להתחדשות, להשתבחות עצמית ולעצמאות רוחנית. התפיסה השנייה של משמעות החיים קשורה בראשונה ורואה את החיים כתהליך בלתי פוסק של סקרנות, חקירה ופליאה. התכונות המרכזיות של החיים הן התמיהה, התהייה, ההשתוממות והחיפוש, והספקנות נתפסת ככוח המניע של החיים. משתי תפיסות אלה נגזרות שלוש מטרות-על חינוכיות ( אבינון, יוסף ).
-
לינק
המאמר דן בקשר שבין איכות יחסים ואינטראקציות בין תלמידים לבין מורים לבין יצירת מעורבות של תלמידים בלמידה בכיתה.מעורבות משקפת את המצב והיכולות הקוגניטיביות, הרגשיות, ההתנהגותיות וההנעתיות של תלמידים,ומותנית בחלקה ביחסים בין-אישיים המפעילים ומארגנים יכולות אלה כדי להשיג מטרות התפתחותיות רחבות. תצפיות באינטראקציות וניתוחן עשויות להעמיק את ההבנה ולתרום לשיפור תהליכים כיתתיים.במאמר, שהוא פרק מספר, המחברים מתארים תופעה זו במאמץ להציג מסגרת תפיסתית לדיון במעורבות תלמידים כפועל יוצא של מערכת יחסים ואינטראקציות בכיתה ( Pianta, C.R., Hamre, B.K. & Allen, J.P).
מאפייני תפקיד
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין