נכון כי מנוע החיפוש של גוגל הוא הדומיננטי בחיינו, אבל תמיד נשאלת השאלה: אולי יש שחקנים יעילים נוספים בענף איחזור המידע בתחומים מוגדרים יותר כגון רשתות חברתיות? דבר הנסיין: ממשק החיפוש של Social Searcher הוא מאד אינטואיטיבי וניתן לסנן בקלות את סוג המידע (כגון תמונה, לינק, וידאו, פוסט) ואת תאריך הפרסום, ביחס לרשת חברתית מסויימת (כגון פייסבוק, טוויטר, פליקר ואחרים). התוצאות מאורגנות היטב בלוח התצוגה המאוחד של Social Searcher, אך הרלבנטיות שלהם נמוכה למדי בהשוואה למנוע החיפוש של גוגל (גם בגרסת החיפוש המתקדם וגם בגרסה הרגילה) וגם במנוע החיפוש BING (המצטיין באיסוף ובאינדוקס פוסטים מפייסבוק) (עמי סלנט).

בחודשים האחרונים נעלמה תבנית החיפוש המתקדם של גוגל שהייתה מוצבת בפינה השמאלית של כרום (גלגל השיניים). אנשי גוגל מסבירים את ההחלטה להסיר את התבנית לחיפוש מתקדם בכך שרק 1 אחוז מן המשתמשים בעולם עשו בה שימוש. אבל התבנית עדיין קיימת מאחורי הקלעים בגוגל והיעילות שלה למידענים ומנהלי תוכן לא תסולא בפז (עמי סלנט).

פליקר (Flickr) הכריזו אמש (7 במרץ 2017) על פיתוח חדשני שמאפשר לאתר תמונות דומות בצורה ויזואלית. הפיתוח המעניין מאפשר לחפש בצורה ויזואלית תמונות דומות במאגר האדיר של פליקר. דבר הנסיין (עמי סלנט, שעתיים): "ניסיתי לחפש תמונות דומות בכמה וכמה נושאים. שיעור ההצלחה, מבחינתי, נע בין 15% לבין 20%. יצוין כי פיתוח של חיפוש ויזואלי דומה קיים זה שנה גם במאגר פינטרסט (Pinterest). גם שם ניסיתי במשך שעה לחפש תמונות דומות. שיעור ההצלחה, מבחינתי, היה קצת יותר גבוה, בסביבות 30%" (עמי סלנט).

החברה שפיתחה ומפעילה את מנוע החיפוש דאקדאקגו (DuckDuckGo), הודיעה בבלוג הרשמי שלה שהיא חצתה את קו ה-10 מיליארד חיפושים שבוצעו באמצעות מנוע החיפוש שלה. שנת 2016 הייתה השנה בה הציג המנוע את הצמיחה הגדולה ביותר שלו כשצבר רק במהלך השנה הזו כארבעה מיליארד חיפושים, וזאת לאחר שהושק בשלהי 2010. בעקבות הכתבות, שהתפרסמו לאחרונה, אודות ההתפתחות וההתרחבות של מנוע החיפוש דאקדאקגו, החליט עמי סלנט להיפרד זמנית ממנועי החיפוש גוגל (Google) ובינג (Bing) בהם הוא משתמש בשילוב קבוע ולנסות בצורה שיטתית את מנוע החיפוש דאקדאקגו (עמי סלנט).

שכיחותם של סוגים שונים של מכשירים אלקטרוניים ונפח התוכן ברשת העלה את כמות הגניבה הספרותית, שנחשבת לפעולה לא מוסרית. אם אנו רוצים להיות יעילים בזיהוי ובמניעה של פעולות אלה, עלינו לשפר את השיטות הקיימות כיום לגילוי גניבה ספרותית. המאמר מציג מחקר המציע מסגרת לזיהוי משופר של גניבה ספרותית. המסגרת מתמקדת בשילוב מידע מרשתות חברתיות, מידע מהאינטרנט וויזואליזציה מתקדמת של מידע המועשרת מבחינה סמנטית לגבי מחברים ומסמכים, ומאפשרת לחקור את הנתונים שהושגו באמצעות חיפוש של דפוסים מתקדמים של גניבה ספרותית (Zrnec, Aljaz; Lavbic, Dejan, 2017).

ביוטיוב יש עליה של 248% בצפיות בוידאו משנת 2014. בכל שעה נתונה עולים ביוטיוב מאות שעות של סרטי וידאו, ולכן סביר להניח כי אתם מחמיצים הרבה תכנים מעולים מבוססי וידאו. ההיקף של מאגרי הווידאו בערוצי יוטיוב הוא רב ועצום, והוא בלתי נתפס מבחינת סדרי גודל. ההערכה כיום היא כי בשרתי יוטיוב מאוחסנים עשרות רבות של אקסבייטים. כל אקסבייט שווה מיליארד ג'יגבייט. יוטיוב מאפשרת להיות מנויים על נושאים כדי לגלות תוכן חדש, אבל החדשנות שלהם בתקופה האחרונה באה לידי ביטוי באלגוריתם ממוחשב היוצר בעצמו ערוצי יוטיוב לפי נושאים. בערוצי תוכן אלו ניתן למצוא סרטי וידאו שמויינו על ידי האלגוריתם על פי ניתוח הנושאים בכל וידאו ושיוך הסרטים לערוץ תוכן נושאי (עמי סלנט).

חלון ראווה מתחלף (תצוגה דינאמית מתחלפת) הוא אחד השינויים העיצוביים של ממשק המשתמש ברשת פינטרסט בשבועיים האחרונים. מנגנון חלון הראווה החדש בפינטרסט מאפשר למנהלי הלוחות/תצוגות להציג פריטים חדשים באותם לוחות/תצוגות שהם בוחרים עפ"י שיקולי עניין ותצוגה. הדבר דומה לחלון ראווה שמציג כל העת בצורה אטרקטיבית את התכנים/פריטים החדשים בחנות או בגלריה (עמי סלנט).

בימים האחרונים הוצג בארה"ב מנוע חיפוש חדשני למחשב האישי המסוגל לאחזר ביעילות גבוהה את כל המידע האישי שלכם שנשמר במחשב האישי ובאפליקציות השונות שלכם. מנוע החיפוש החדשני Atlas Recall מחפש בו-זמנית בכל הקבצים שלכם, הדוא"ל, המוסיקה וכל סוג מידע אחר שאגרתם אי פעם. מדובר על מנוע חיפוש עם אלגוריתם ייחודי היודע לקשור בין כל סוגי המידע שלכם במחשב האישי ולהציג על פי רלוונטיות ואינטגרציה (עמי סלנט).

מאמר זה חוקר את התנסויותיהם של מורי בתי ספר בתמיכה בתלמידים ואת דאגתם לדרך שבה תלמידים מחפשים ומעריכים מידע כאשר מנועי החיפוש הפכו לטכנולוגיה של אוריינות בבתי הספר. על ידי קביעת טכנולוגיות של אוריינות כסוציו-מטריאלית (sociomaterial), המטרה של מאמר זה היא לנתח ולדון בהתנסויות ובהבנות אלה כדי לאתגר השקפות דומיננטיות של חיפוש במחקר של אוריינות מידע (Sundin, Olof; Carlsson, Hanna. , 2016).

לאחרונה, נשמעות יותר תשבוחות על מנוע החיפוש יאנדקס (Yandex) הרוסי שהחל לפעול גם באנגלית. כך לדוגמא, המידען פיל ברדלי (Phil Bradley), משבח את יאנדקס ואפילו מציע קורס מקוון לחיפוש מתקדם ביאנדקס. לאור כל ההמולה סביב יאנדקס, ביקשתי ללמוד, מנקודת מבט מידענית, ומקרוב, על יכולותיו של מנוע החיפוש יאנדקס באנגלית. נעזרתי בכמה מידעניות ומידענים דוברי רוסית (למדו אצלי בעבר באוניברסיטת בר אילן מידענות לתואר שני והם כולם מעולים!!) (עמי סלנט).

במאמר שהתפרסם השבוע (ספטמבר 2016) באתר Curatti מדגיש הכותב, מומחה לאוצרות תוכן, כי רשת פינטרסט היא פלפטפורמה מתוקשבת אשר 90 אחוז מהפעילות בה היא בעיקרה אצירת תוכן (curation). פינטרסט מאפשרת ליצור ולהבנות בקלות תהליך של איסוף, מיון ושיוך פריטי מידע על פי קטגוריות. פינטרסט מאפשרת לאתרים שיש בהם הרבה תוכן, לסדר את התוכן הזה על פי קטגוריות באמצעות הלוחות של פינטרסט; וכך, לאפשר לקוראים לגשת ישירות לקטגוריה המועדפת עליהם במקום לחפש אותה באתר. כמובן שברוב אתרי התוכן יש תפריט שמאפשר לעשות זאת – אך פינטרסט מרחיבה את מספר הקטגוריות האפשריות למספר אינסופי, ומאפשרת ליצור אותן באופן אינטואיטיבי ויצירתי יותר (עמי סלנט).

זחלני חיפוש הם תוכנות מחשב אשר סורקות באופן תדיר את רשת האינטרנט, ונותנות תמונת מצב עדכנית של אתרים בעיקר עבור מנועי חיפוש, אך לא רק. לזחלנים יש שמות רבים: רובוט חיפוש, בוט (bot), עכבישים, זחלני רשת (crawlers) ועוד. זחלן החיפוש של גוגל נקרא Googlebot. הזחלנים, במיוחד אלו של גוגל מעדיפים אתרי תוכן שיש בהם מבנה שיטתי המבוסס על קטגוריות תוכן, תגיות נושא (tagging & keywords) ומפות XML. אתר תוכן שדואג לתייג כל פריט מידע בקטגורייה ברורה, ברשימת תגיות/מילות מפתח יקבל עדיפות בביקורים השוטפים ובמקרים רבים גם בהצגת התוצאות הרלבנטיות בחיפוש עצמו (עמי סלנט).

תקצירים מדעיים משחזרים רק חלק מהמידע ומורכבות הארגומנטציה של מאמר מדעי. מטרתו של מאמר זה היא לספק ניתוח ראשוני של הדמיון בין הטקסט של תקצירים מדעיים לבין גוף המאמרים, תוך שימוש במשפטים כיחידת הטקסט הבסיסית. הוא תורם להבנה של מבנה התקצירים (Atanassova, Iana; Bertin, Marc; Lariviere, Vincent, 2016).

מעל 10 שנים היה מקובל, אצלנו המידענים, להתחיל כל חיפוש ויזואלי באיתור חומרים ויזואלים ותמונות באתר פליקר, אך בשנתיים האחרונות אינסטגרם הוכיחה את עצמה כרשת חברתית לתמונות הכי פופולארית שיש. מאות מליוני משתמשים חולקים תמונות ומפזרים ב'האשתגים' לכל עבר. אבל החיפוש היעיל ביותר באינסטגרם הוא באמצעות סט הכלים של אתר אינטרנט יעיל בשם WEBSTA (עמי סלנט).

המדד החשוב של פייסבוק כבר אינו מספר הלייקים המצטבר אלא מדד המחויבות/מעורבות, הידוע באנגלית בשם Engagement. המדד הזה נקרא Engagement Rate או בעברית "אנשים מעורבים" והוא כולל – בנוסף לשיתופים, תגובות ולייקים – גם את הגולשים שלחצו על הפוסט שלכם בצורה כלשהי, למשל גולשים שלחצו על קישור שפרסמתם, גולשים שלחצו על "הצג עוד תגובות" בתיבת התגובות לפוסט, וכולי (עמי סלנט).

החיפוש ברשת פריטי המידע פינטרסט (Pinterest) שונה לחלוטין מגוגל, ובכל זאת כל חודש מיליוני אנשים מכל רחבי העולם מריצים בפינטרסט 2 מיליארד שאילתות (חיפוש מידע יזום), חלקם הגדול מהמגזר העסקי. מה הייחודיות של מנוע החיפוש בפינטרסט שגורמת ל-100 מיליון איש לעשות בו שימוש מושכל כל חודש? בפינטרסט יש 30 מיליארד פריטי מידע, אשר נבחרו וסווגו לקטגוריות של לוחות מידע ע"י אנשים הנוטלים חלק ברשת החברתית של פינטרסט. במידה מסויימת ניתן לתאר תופעה זו כחכמת ההמונים. שום אלגוריתם של גוגל אינו יודע לסווג ביעילות מאות מיליוני פריטי מידע לקטגוריות ברורות וגם ויזואליות (עמי סלנט).

מצגת ההרצאה של עמי סלנט בכנס מידע 2016 ביום ג' 24 למאי 2016, במלון הילטון ת"א. נקודות עיקריות: כדי לחפש תמונות ביעילות לא די בגוגל; צריך להשתמש גם בבינג וגם ביאהו; צריך גם להפעיל רב-מנוע; וכדאי מאד גם לחפש ישירות בפינטרסט, אתר התמונות המתוייגות הגדול באינטרנט (עמי סלנט).

משורה של ניסויים שערכנו במהלך השנה האחרונה בחיפוש תמונות, התברר בוודאות כי תוצאות החיפוש של חומרים ויזואליים במנוע החיפוש Bing טובות לאין ערוך מאשר תוצאות החיפוש במנוע החיפוש של גוגל. היקף התמונות במנוע החיפוש Bing מגוון ועשיר יותר בהשוואה לגוגל וגם הפריסה שלהם בתוצאות החיפוש נוחה יותר. ניתן בקלות רבה יותר לראות את סוג רשיון זכויות היוצרים וניתן לסנן בקלות יותר את סוגי הקבצים ופריסתם (עמי סלנט).

עמי סלנט בסקירה חדשה הכוללת עצות מועילות ודוגמאות לשימוש במנוע החיפוש של פייסבוק (Graph Search): "בחודש האחרון התחלתי שוב להשתמש בגרף החיפוש של פייסבוק (פיתוח שהתחיל ב2013) ואני חייב לציין שהם הולכים ומשתפרים מבחינת יכולת הדלייה ואיחזור המידע. לא הייתה להם בעייה בשנת 2015 לגייס עוד 1,000 מהנדסי תוכנה שיעבדו על שיפור האיחזור של מנגנוני הגרף" (עמי סלנט).

מאגר המידע ERIC , מאגר המידע הממוחשב הראשון בעולם (1966) עובר בימים אלו שוב טלטלה ע"י משרד החינוך האמריקאי אשר הקים את המאגר עוד באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. בסקירה המפורטת מוצגים השינויים העיקריים במאגר ERIC וגם החסרונות והיתרונות ( עמי סלנט )