-
לינק
התלמידים הקוריאנים אינם מביישים את ארצם במבחנים בינלאומיים. במבחן פיז"ה של ה-OECD שבדק את רמת הבנת הנקרא של תלמידים ביותר מ-70 ארצות, קוריאה לקחה, יחד עם פינלנד, את המקום הראשון. אבל בניגוד למדינת ישראל הרי בדרום קוריאה מבינים עתה כי זהו לא בהכרח המנוף להצלחה הכלכלית. קוריאנים רבים מודאגים מכך שמערכת החינוך הנוכחית אמנם מאתגרת אקדמית את התלמידים, אך "אינה מכינה אותם לעבודה בתעשייה ובחברה". דרום קוריאה מבינה עכשיו שכדי להשתלב בזירה הגלובלית ככוח בעל זהות ייחודית, עליה לשים כעת דגש על יצירתיות.
-
לינק
למידה מתוקשבת ברשת, ובמיוחד בקורסים מתוקשבים במלואם, תובעת רמות גבוהות של יכולת מטא-קוגניטיבית, ולכן חשוב להבחין בדרישות המטא-קוגניטיביות שמציבה למידה בסביבה כזו . במחקר השתתפו 114 סטודנטים לתואר שני בחינוך, הלומדים קורס חובה מתוקשב במלואו בנושא כלי חיפוש במאגרי מידע. על אף שנמצא, שרמת הפעילות בפורומים של המנחה הייתה גבוהה מעט יותר בקבוצת ההנחיה לעומת בקבוצת הביקורת, הסיבה לכך טמונה בתקשורת ענפה יותר בין הסטודנטים למנחה, תקשורת שאותה יזמו הסטודנטים. כך שמצד המנחה, בשתי קבוצות המחקר נעשה שימוש זהה בלמידה פעילה. בעובדה שקבוצת ההתערבות הייתה ברמת פעילות גבוהה הרבה יותר מעידה כנראה על השפעת ההתערבות המטא-קוגניטיבית על הפעילות בפורום ( עדן, סיגל, גילה קורץ וזמירה מברך).
-
לינק
הנייר דן בדרך בה ארבע רמות ההתפתחות להכוונה עצמית שפיתח זימרמן – תצפית, חיקוי emulation)), פיקוח -עצמי והכוונה-עצמית – באות לידי ביטוי והולמות את הדרך שבה הוא מנחה סטודנטים לתואר שלישי. ברמה הראשונה, הסטודנטים לומדים מתוך תצפית בפרופסור כשהוא מלמד אותם. הוא מקיים דיגום של המאפיינים של מורה טוב כמו סבלנות, הבנה, מחויבות להצטיינות, גאווה בהישגי הסטודנטים ולמדנות. ברמה השנייה הוא מספק לסטודנטים הזדמנות לחקות אותו ע"י יצירה עצמאית של התנסויות למידה שונות. בשלב הפיקוח-העצמי הסטודנטים מנסים להפנים מה שלמדו ועובדים כדי להפוך לבעלי הכוונה עצמית . תהליך זה ניכר במיוחד כשמתחילים את תהליך הפיתוח והניהול של המחקר שלהם. בשלב האחרון, בהכנת ההגנה על התיזה, המורה רואה בהם "מומחים בהכוונה עצמית", ובהמשך הוא משמש כהורה הצופה בהם מרחוק, תמיד מוכן לתמוך, לשאול, לייעץ ולעודד.
-
לינק
מחקר הערכה מעניין, שיטתי ומועיל של ארגון החינוך ב OECD המבוסס על סדרות הנתונים והמידע שהופקו ממבחני PISA לגבי ניצול הזמן של תלמידים בבית הספר ומחוץ לו. מה הם התנאים שמבטיחים ניצול יעיל של זמן התלמידים? באילו שיעורים ניצולת הזמן מבטיחה התקדמות טובה יותר וכיצד קובעים זאת. ניתוח הנתונים והממצאים מבוסס על מבחני PISA משנת 2006 במדינות שונות בהן נערכו הבחינות ובהם נערכו גם ראיונות עם התלמידים והמורים. המחקר מראה באילו מקצועות לימוד במדינות שונות מקדישים התלמידים יותר זמן למידה בביה"ס ומחוצה לו וכיצד זה משפיע על הישגיהם בבחינות PISA.
-
לינק
במחקר נבדק האם סטודנטים שלמדו בסביבת למידה מקוונת השתמשו באותם מיומנויות וסגנונות למידה בהשוואה לסטודנטים שלמדו בסביבת למידה מסורתית, המרוכזת בלומד? בהשוואה בין סטודנטים בקורס מקוון לסטודנטים שנרשמו לקורס פנים-אל-פנים שבו יש התרכזות בלומד, החוקר מצא שהסטודנטים בקורס המקוון יצרו מיומנויות חדשות, התאימו את המיומנויות המסורתיות ו/או אימצו רבות מאותן מיומנויות כאשר נזקקו להן. ההמלצות לגבי אסטרטגיה למידה מועילה מופנות לתכנון קורס עתידי של למידה מקוונת ( Sabieh, C).
-
לינק
קובעי מדיניות חינוכית רבים חושבים שנוכחות בכיתה היא כלי שמשפיע על הלמידה. גם החוקרים מסכימים שלנוכחות בכיתה יש השפעה חיובית על הלמידה; אולם, קיימים מעט מחקרים שמודדים את טבעה ואת משמעותה של ההשפעה. מחברי המאמר ניתחו את ההשפעה של נוכחות בכיתה על הביצועים האקדמיים והעריכו את קיומה ואת חשיבותה של הדרישה לנוכחות מינימלית. תוך שימוש בנתוני תלמידים מתוך מדגם של בתי ספר יסודיים בצ'ילה, ותוך התחשבות בהטיות של בחירה במדגם, הם הגיעו לשתי תוצאות חשובות. ראשית, הנוכחות בכיתה רלוונטית ובעלת השפעה משמעותית מבחינה סטטיסטית על הביצוע בלימודים. שנית, זוהתה נוכחות הסף, אבל הביצוע בלימודים לא המשיך לרדת לאחר מספר מסוים של היעדרויות, ממצא שנראה כסותר את המדיניות של דרישת נוכחות מינימלית בכיתה ( Paredes, R. D).
-
לינק
בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מציג אלטרנטיבה חינוכית: בית הספר כמגרש המשחקים של החיים – אירגון מְ¬ְשחק" המפתח פדגוגיה משחקית ומיישם אותה במגוון מרחבים משחקיים, בין היתר מסדרונות, חורשה, מפעלון, חוף ים. בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מפתח דרכי הוראה אלטרנטיביות, המיישמות למידה חדשנית במרחבים משחקיים ובמגוון זירות מישחקיות. התלמידים לומדים בפעילות משחקית, בין היתר בסביבת למידה חוץ כיתתית – בזירות משחקות בית ספריות: מסדרונות, חצרות, חורשה, במפעלון לייצור משחקי קופסה, וכן זירות משחקות חוץ-בית ספריות עירוניות – חוף ים ותל שקמונה, ובמוזיאון הימי לאומי חיפה. בית הספר מתנהל בהלך רוח משחקי, ויש בו מרחבים ירוקים, ומסדרונות וחצרות מצוירים בתבניות משחק. הפדגוגיה הנכתבת בבית הספר היא פדגוגיה משחקית – שימוש במצבור המיומנויות והכישורים המשחקיים תוך מתן פרשנות משחקית לתוכניות הלימודים. תנאי המרחב המשחקי הפכו לתרבות אירגונית, ובית הספר מגדיר עצמו "ארגון משחקי". כללי המודל חלים בכל תהליך באירגון ושותפים לו כל מרכיביו. סגנון הניהול הוא סגנון משחקי; לכל תלמיד מסלול צמיחה משחקי; הכשרת המורה היא משחקית; מליאות של חדר מורים הן מליאות משחקות – ככל שהמורה חווה תהליכים שמגבירים את תודעתו המשחקית, כך הוא משפר את דרכי הוראתו ( ברוך יעקבי) .
-
לינק
המחקרים שבדקו בעבר מדוע בנות מדירות את רגליהן ממדע זה גילו שהן נרתעות בין השאר מהאווירה התחרותית שיוצרים הבנים בשיעורים וכן כי ההעדפה של בנים מצד המורים או המורות מפריעה להצלחתן. החוקרים גם דיברו על הציפיות החברתיות השונות מבנות ומבנים . אבל בשנים האחרונות מתברר שלבנות יש גם השגות על דרך לימוד המקצוע, ובעיקר חסרה להן הרלוונטיות לחייהן הן. על רקע זה נולדה לפני כשנתיים תוכנית ניסיונית ללימודי פיסיקה שהדגש בה הוא מודעות ורגישות לבנות וצורכיהן. תוכנית זו, שיזמה היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, מופעלת בשני תיכונים בירוחם, וכן ברחובות, בדימונה ובגן יבנה ( תמר רותם).
-
מאמר מלא
עפ"י התפיסה המקובלת יותר היום, דוגמת התיאוריה של Howard Gardner , המתייחסת לאינטליגנציה כמכלול של יכולות שונות, ניתן להבין שילד בעל יכולות גבוהות בתחום שכלי מסוים עלול להיות פגוע בתחום מסוים אחר. בעשרים השנים האחרונות, גישה זו יושמה גם לגבי ילדים מחוננים. מאז, התחילו לפרסם מאמרים וספרים בנושא, וכיום קיימת הכרה בקיומם של ליקויי-למידה אצל ילדים מחוננים. ישנה אפילו תיאוריה הקושרת בין הכישרונות המיוחדים של מחוננים לבין הליקוי. ווסט (2000) כותב על יכולותיהם של מדענים בולטים כגון אינשטיין, פאראדיי ואחרים, שהמשותף ביניהם הייתה חשיבה עם דגש על המרכיב הויזואלי, מחד, וקשיים בהשתלבות במערכת הבית-ספרית עקב בעיות בעיבוד שפתי, מאידך ( רננה לוקס ).
-
לינק
אנשים נוטים ליחס את הירתעותם מקריאת טקסטים ארוכים על מסך לגורמים טכנולוגיים. למרות זאת, אקרמן וגולדשמיד ( in press ) מצאו רמת ביצוע שווה במסך ובנייר תחת זמן לימוד קצוב וקצר בעוד שהביצוע במסך היה ירוד רק כאשר הותר לנבדקים לוסת את זמן הלמידה באופן חופשי. הם הסיקו שנחיתות הלמידה ממסך נובעת מיעילות ירודה של ויסות למידה מטה-קוגנטיבי. המחקר הנוכחי, בדק הסבר חלופי לממצאים הללו: זמן למידה קצוב וקצר אך ידוע מראש מייצג עבודה תחת לחץ זמן והלומדים ממסך יכלו להשוות את ביצועיהם על ידי תכנון יעיל שעזר להם להתגבר על מכשלות טכנולוגיות. במחקר הנוכחי סטודנטים לתואר ראשון בטכניון למדו טקסטים על מסך או על נייר תחת זמן חופשי, זמן קצוב וקצר מדי, ותחת למידה קטועה באופן פתאומי לאחר אותו זמן קצוב. ההסבר החלופי נדחה: לא נמצא הבדל בין הזמן הקצוב והלמידה הקטועה, מה שמצביע על כך שלא ננקטו פעולות מפצות על בסיס ידיעת מגבלת הזמן מראש. מעבר לכך, ככל שניתנה לנבדקים יותר שליטה על הלמידה שלהם, הלמידה ממסך נעשתה פחות יעילה והניטור של רמת הידיעה פחות מדויק מאשר אצל הלומדים מנייר. הממצאים מחזקים את המסקנה כי ויסות למידה של טקסטים המוצגים על מסך פחות יעיל מאשר בהצגתם מודפסים על נייר ( רקפת אקרמן ).
-
לינק
המילה האחרונה בתחומי ההוראה כיום בקנדה קשורה למושג Brain-based teaching ומתפרסמים דיווחים על הענות מורים לתחום הוראה מונחית זו . המורים קשורים גם להתמחות חדשה באוניברסיטה במסגרת תואר שני בתחום ההוראה הקוגניטיבית הזו, התמחות המופיעה בשם Brain-based teaching . לא מדובר ביציקת פעילויות חשיבה לשמה בבתי ספר יסודיים אלא בשילוב מושכל שלהם בפעילות מתוקשבות שונות בכיתה , כגון כתיבת בלוגים ע"י תלמידים בכיתות בביה"ס יסוד, כאשר תלמידים צריכים לא רק להביע את עצמם אלא לפתח מודעות לפעולות חשיבה שהם צריכים לשלב בכתיבתם ובהצגת הנושאים. טיפוח המודעות המטאקוגניטיבית בקרב תלמידי הכיתה לצורך להפעיל תהליך חשיבה מועברת ע"י המורים בהמחשת פעילות המוח, באמצעות פוסטרים , ותמונות . אח"כ התלמידים צריכים גם לבטא ולהמחיש בייצוגים ויזואליים קשרים שונים שהם טוו בין תופעות עליהם הם כותבים. יצירת המודעות אצל התלמידים להפעלה קוגניטיבית במהלך הלמידה היא הבסיס העיקרי לשיטת הוראה ייחודית זו המכונה כיום Brain-based teaching . במסגרת הלמידה בכיתה המורים אינם רק מעבירים תוכן אלא מלמדים את התלמידים כיצד ללמוד בשיטות פירוק , ארגון החומר והמחשה עצמיות יעילות .
-
לינק
אביגיל ויקסלבוים כותבת על הסטנדרטים בעידן המאה ה21 בעקבות קריאת מאמרה של אריאנה מלמד בו היא פורסת את השקפתה כלפי השיטה בה נערכים כיום מבחנים בביה"ס. "אם נבדוק לעומק מה באמת עושים המורים עם התוצאות של המבחנים ניווכח שמעט מאוד. רק 2% מהמורים דנים בתוצאות של המבחנים. המורים עסוקים בהכנת התלמידים למבחנים כך שהם מתעלמים מסוגיות חינוכיות וערכיות אחרות בעלות משקל. תנועת הסטנדרטים קיימת ביפן, בסינגפור, באנגליה ובארה"ב ובעוד מדינות בעולם. המבחנים הם גולת הכותרת של התנועה, אך למעשה לא ראינו עד היום שחל שיפור משמעותי בתוצאות המבחנים".
-
תקציר
הערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה: נייר שהוכן על ידי הוועדה המשותפת הלאומית בארה"ב לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities). הוועדה המשותפת הלאומית לגבי לקויות למידה (National Joint Committee on Learning Disabilities ) בארה"ב תומכת בהערכה מקיפה והערכה של תלמידים בעלי לקויות למידה על-ידי צוות רב תחומי לצורך זיהוי ואבחון של תלמידים בעלי לקויות למידה. הערכה מקיפה של תלמידים פרטניים דורשת שימוש במקורות מרובים של נתונים. מקורות אלה עשויים לכלול מבחנים מתוקננים (standardized tests), מדדים בלתי פורמליים, תצפיות, דיווחים עצמיים של התלמידים, דיווחים מצד ההורים ונתונים לגבי ניטור ההתקדמות (progress monitoring data)
-
לינק
עיקרי הרצאתו של ד"ר קובי גוטרמן ביום עיון במכללת אורנים בנושא הביולוגיה מאחורי הפדגוגיה: זיכרון ריגושי והשפעותיו על הוראה ולמידה. ההרצאה עסקה במחקר העדכני על הקשר בין המוח, הלמידה והרגשות והביא את המחקר היישומי בשילוב עצות וטכניקות לחיי יום יום בכיתה, מה קורה במוחם של תלמידים וכיצד הם מגיבים לאיום ולמצבי עקה. כיצד אפשר לעזור טוב יותר לתלמידים להתמודד עם דרישות ביה"ס, עם חרדת מבחנים ועם סערת רגשות. ד"ר קובי גוטרמן נתן הסבר מרתק על מבנה המוח והסביר את תפקידו בהגנה על חיינו תוך מתן דוגמאות מחיי יום יום. מה גרם ליובל לשכוח כיצד מאייתים מילה שלבטח ידע כיצד מאייתים ומה הקשר בין אמירתו כי היה בלחץ לבין הגנה על חיינו? לא בכל מצב נוכל כמבוגרים למנוע את השתתפותנו הפעילה ביצירת מצבי לחץ אצל התלמידים. לעתים גם אנו חשים מאוימים ומגיבים בהתאם. אולם הידיעה על פעולתו של מנגנון זה נותנת בידינו הן את התבונה לנהוג אחרת והן את ההבנה והידיעה כי תלמיד שמוחו "נשטף" קורטיזול לא יוכל ללמוד ולזכור מידע חדש עד שמוחו יגיע לאיזון כימי.
-
לינק
אי הנחת ממערכות ההוראה והלמידה בארה"ב (ובוודאי בישראל ההולכת בדרך כלל בעקבותיה ) הניעה קבוצת חוקרים ומומחי חינוך בארה"ב לבדוק יותר לעומק את הדגם הפדגוגי של חקר מערך שיעור המקובל ביפן. הנחת היסוד היא כי הרחבת האוטונומיה של מורים בתחומי תכנון ההוראה שלהם רק תועיל להשבחת יכולותיהם ולהעלאת הישגי תלמידיהם. המאמר הנוכחי הוא הראשון בסדרת מחקרים הבודק את חקר מערך השיעור היפאני כמודל להתפתחות מקצועית והשבחת היכולות של מורים למתמטיקה. המודל נוסה במערך השתלמויות למורים למתמטיקה בארה"ב. ממצאים ראשונים של ההתמודדות הרב-שנתית וארוכת הטווח בניסוי זה מלמדים כי מורים למתמטיקה בארה"ב שעבדו לפי מודל חקר מערך השיעור היפאני העמיקו את הידע המתמטי שלהם והועילו יותר לתלמידיהם בהשוואה למורים שעבדו בשיטת הסטנדרטים החיצונית ופעלו יותר כטכנאי העברה . הדרך לשינוי פני ההוראה הדיסציפלינארית במאה ה21 עדיין ארוכה , אך הצלחת הפרויקט נוטעת אולי ניצנים ראשונים של תקווה בקרב אנשי חינוך המאמינים כי הפתרון בחינוך הוא הרחבת האוטונומיה המקצועית של המורה (Akihiko Takahashi).
-
לינק
יותר ויותר בתי ספר בארץ עוברים לביסוס הפעילות הפדגוגית המקוונת שלהם על מרחבי למידה מבוססי פלטפורמת MODDLE . אחרי התנסות לא קצרה והשוואתית הגיע צוות ביה"ס התיכון אולפנת נווה חנה למסקנה שעדיף להשתמש במערכת מבוססת MOODLE מאשר מערכת הWIKI- שהפעיל בעבר להתנסות תלמידים במטלות חקר לאוריינות מידע. ביה"ס אולפנת נווה חנה הוא מחלוצי הפעלת התכנית "השישייה הפותחת" לפתרון בעיות מידע, שנוצר באוניברסיטת סירקוז, ניו יורק. על ידי פרופסור מיכאל אייזנברג ורוברט ברקוביץ. ביקור באתר הMOODLE החדש של ביה"ס משקף אכן פעילות שיטתית להתנסות תלמידות בגישת "השישייה הפותחת". מטרת לימודי "למידת חקר" בתכנית המקוונת לסייע לתלמידות לרכוש מיומנויות של פתרון בעיות מידע, ביצוע מטלות למידה בתחומים רבים, ורכישת מיומנויות מחשב. האינטראקציה הבנויה במרחבי הלמידה המתוקשבים המחודשים במערכת MOODLE ומטלות הלמידה משקפות שיטת הוראה ותיקה שנעשתה עתה יותר ברורה ויותר מגובשת. עדויות של תלמידות מלמדות כי ההתמצאות באתר המחודש נוחה יותר והדבר מקל על ההתמודדות עם מטלות החקר ומיומנויות המידע הנדרשות. אחת מן המטלות המעניינות היא מטלה מקוונת להערכת מיומנויות מידע בתחומי הויטמינים. התלמידות צריכות להעריך את מומחיות הכותבים באתר תוספי המזון של חברת סולגר.
-
לינק
התמודדות עם עלבון כמעט ואינה נדונה באופן ישיר, וההתמודדות האישית של מורים עם רגשות פגועים זוכה לתשומת לב פחותה בהרבה מזו שזוכה לה העיסוק בתפקידיו הפסיכולוגיים של המורה כתומך בצרכים הרגשיים של תלמידים. במאמר זה ייעשה ניסיון לשרטט קווים להבנת הדינאמיקה הפסיכולוגית של העלבון, וליישום של הבנה זו להנחיית מורים בנושא התמודדות עם פגיעה ועלבון. יתואר כיצד גישות שונות בפסיכולוגיה מסבירות את הדינאמיקה של העלבון, תוצג הרלבנטיות של נושא זה לעבודה עם מורים, ולבסוף יוצגו דרכי העבודה עם מורים בנושא. זווית הראייה שמאמר זה הציע שמה דגש ברור מאוד על התהליכים הרגשיים אותם עובר המורה עצמו, באינטראקציה של עם אחרים בעת קונפליקט. במאמר מנסה ד"ר אורית אלפי להציג דרך עבודה עם מורים על התמודדות עם עלבון המדגישה את המורה עצמו כסובייקט רגיש, פגיע ומגיב. ( אורית אלפי). .
-
לינק
במאמר זה של ד"ר אמנון כרמל מוצגת חלופה לארגון הידע הקיים בבית הספר. ארגון הידע הקיים מבוסס על "מקצועות בית ספריים", וכאן מוצעת מסגרת חדשה לארגון התכנים הנלמדים המכונה "דיסציפלינה פדגוגית". חלקו הראשון של המאמר מציג בקצרה את עיקרי התאוריה של ארגון הידע שפותחו על ידי המחבר במאמרים קודמים. בחלק השני נחשפות שתי דיכוטומיות אופייניות שמשתקות את הדיון החינוכי בשאלת ארגון הידע הראוי. הראשונה היא זו שבין ייצור של ידע חדש לבין הפצה של ידע קיים; השנייה היא זו שבין גישה דיסציפלינרית לבין גישה אינטגרטיבית. טענה מרכזית במאמר היא שהדיסציפלינה הפדגוגית היא חלופה שמצליחה להתגבר על דיכוטומיות אלה. שאר חלקי המאמר מוקדשים להצגה שיטתית של הדיסציפלינה הפדגוגית, לתיאור השלכותיה המעשיות ולדיון ביתרונותיה על פני אפשרויות אחרות שמוצעות בשיח החינוכי ( אמנון כרמון).
-
לינק
George-Couros כתב מאמר מעניין על המאפיינים של מורה מומחה, ביטוי המעיד על מורה שהוא בעצם רב-אמן או “master teacher”. הביטוי הזה פחות מוכר במחוזותינו , אך במדינות המערב המתקדמות כגון גרמניה, פינלנד וארה"ב הוא ביטוי נחשב מאד בקרב מורים וגם בתחום מקצוע ההוראה. המורה המומחה אינו בהכרח תואר רשמי אלא ביטוי של הכרה בדרגת במקצועיות הגבוהה ביותר של המורה וביכולתו לאתגר את הכיתה. כאשר מדברים על מורה מומחה , הכוונה ליכולות הבאות: מורה המסוגל ליצור קשר טוב ובלתי אמצעי עם התלמידים בכיתה, מורה המתמקד דבר ראשון בדרכי הוראה ובאתגרים לפני תכנית הלימודים , כלומר מורה הנותן עדיפות לשיטות ההוראה לפני ההצמדות הבירוקרטית בתכניות לימודים. מורה המציג דוגמאות אותנטיות מהחיים ודואג ליצור קשר בינן ובין תכנית הלימודים, מורה הדואג ליצור מעורבות של הלומדים בנושא תוך כדי תהליכי הלמידה, המורה המומחה יודע שעליו להתפתח כל הזמן, ללמוד בעצמו ולהיות בעל יכולת למידה עצמית על מנת להעמיק בתכני הלמידה ,
-
לינק
יצא לאור הספר חשיבה בתהליך הלמידה בעידן הידע, פרי עבודת מומחים באגף לתכנון לימודים במשרד החינוך . מטרתו של מסמך זה היא לסייע בידי אנשי החינוך להפוך את פיתוח החשיבה למטרת הוראה מודעת ומפורשת כחלק מהוראת התכנים של מקצועות הלימוד. במקביל מיועד מסמך זה לסייע בהדגשת פיתוחן של רמות חשיבה גבוהות בתהליך ההוראה והלמידה, בהתאם למדיניות המוצהרת במסגרת "האופק הפדגוגי" (2007). השימוש הנבון בספר זה עשוי לסייע לאנשי חינוך, לתכנן באופן שיטתי ומסודר את פיתוח החשיבה של הלומדים ואת כישוריהם המידעניים.מוצע כאן כי את אסטרטגיות החשיבה, כמו גם את הכישורים המידעניים של התלמידים, יפתחו המורים במשולב עם לימוד המקצועות השונים, שכן רק אז יכולה להיעשות הטמעה טובה בין רמות החשיבה המצופות לבין ההבנה וההעמקה בתחומי התוכן והדעת. הספר מהווה מסמך משלים לתכניות הלימודים ומדגים למורים כיצד ניתן לפתח מטלות בשיעור שיענו על מטרות תכניות הלימודים השונות. מלבד העזרה שספר זה יכול לתת למורים בתכנון ההוראה בכיתה ישנה אפשרות לראייה רחבה יותר בתכנון הלימודים הבית ספרי ובהכשרה והשתלמויות מורים.
מאפיינים קוגניטיביים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין